לוחמי צה"ל בחברון
לוחמי צה"ל בחברוןצילום: Wisam Hashlamoun/Flash90

ביום שני פרסם גלעד צוויק כי "שופטי בג"ץ ממליצים לצה"ל לאפשר לגבר לא טרנסג'נדר לשרת עם שיער ארוך.

השופטים המליצו פה אחד לאפשר לחייל לא להסתפר ואף המליצו כי תוקם ועדה מיוחדת שתבחן בקשות של חיילים מכל המגדרים, להאריך את שיערם – שלא מטעמים רפואיים או נפשיים. כמו כן, המדינה ביקשה דיון נוסף. השופטת ברון לפרקליטות: התפיסות המקובלות השתנו, זה לא חריג לגבר להסתובב עם שיער ארוך".

עיסוקו של בית המשפט והמלצתו לצה"ל בסוגיית תספורות החיילים, מצביע על פריצתו של סכר נוסף במסגרת תפישת ה"הכל שפיט" שהנהיג כבוד השופט ברק בזמנו. לטענת השופטת ברון "התפישות המקובלות השתנו", משמע- צה"ל נקרא לבחון את פקודותיו ויחסו המסורתי והמקצועי למשרתיו בני שני המינים (ואולי יותר רחמנא ליצלן). נפתחת בזאת הזדמנות לחיילים ולחיילות בכלל היחידות, לדרוש את שיפור תנאי שירותם, היחס אליהם ומצבם ככלל.

זאת לאור שעת הרצון שהפגין בית המשפט עת התערב בנעשה בצה"ל, החל מחוט השערה ועד לשירות לוחמות ביחידות מובחרות, תנועות כוח אדם ושיבוצם, כפי שנוכחנו לאחרונה בבג"ץ 6745/19 בו דחה בית המשפט העליון את ערעור הרמטכ"ל על ביטול החלטתו בבית המשפט המחוזי להדיח את רס"ן פרנקן, מפקד בסיס מצ"ח באר שבע בזמן שאירע מותו הטראגי של סמל ניב לובטון ז"ל.

לאור פריצת הדרך הנוכחית, יש לשער כי בתוך זמן יאושר לחיילים גברים לענוד עגיל אחד לפחות באוזן- כי התפישות השתנו, להצר מכנסיים- כי המודה השתנתה, לנעול סנדלים בקיץ- כי מזג האוויר השתנה, ועוד כהנה וכהנה טירלולים שמאפיינים תנועת נוער ולא צבא לוחם.

מדוע זה לא יעסוק בית המשפט בנושאים מהותיים יותר בהם חוסר השוויון בין חיילים לחיילות הינו מהותי יותר כדוגמת סוגיית משך השירות. מדוע למשל פקידה, מש"קית מודיעין או מש"קית השלישות משרתות רק שנתיים ימים בעוד החיילים הגברים המשרתים לצידן, באותו תפקיד ומשרד, משרתים במשך שנתיים ושמונה חודשים? מדוע החיילת תחל את השירות בתנאי קבע 8 חודשים לפני הגבר המקביל לה בתפקידו כנגד או קצין, תתקדם מהר ממנו בסולם הדרגות והתפקידים ותזכה לתגמול כספי רב ממנו, המסתכם בעשרות אלפי שקלים רק משום היותה אישה?! האם התפישות שהשתנו לא מצריכות התייחסות נאורה במקרה משמעותי זה לטובת המשרתים הגברים? מדוע זה לא יפעל גם בית המחוקקים בנדון ויעדכן את חוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשמ"ו-1986 סעיפים 15- 16? היכן מסתתרים כל היועצים הבכירים לענייני מגדר והגופים המצדדים בשוויון בין המינים? האם הטשטוש המגדרי וביטול השונות הרלוונטית לכאורה, שיבשו את שיקול דעתם?

לסיכום: צה"ל הוא תעודת הביטוח של עם ישראל כעם חופשי בארצו. ככזה, נדרש צה"ל, בהיותו צבא לוחם, לנצח בשדה הקרב את אויבי ישראל ולא להתנצח חדשות לבקרים בזירה המשפטית עם ארגונים בעלי אג'נדות זרות, שתפישותיהם הפרוגרסיביות אינן תורמות בהכרח לחוסנו של צה"ל אלא פוגעות, מחלישות ומסרסות אותו.

ממשלת ישראל החדשה נדרשת לנושא במהירה, בכדי לעצור את הטירלול המתמשך הנכפה על צה"ל בחסות בית המשפט. זאת בין היתר על ידי עיגון השונות הרלוונטית ועדכון חוק שירות הביטחון בהתאם לאמור.

למרות ש"התפישות המקובלות השתנו", כפי שציינה השופטת ברון, על אף החלום לחיים ב"מזרח תיכון חדש" בו האויב התרכך והשלום פרץ מכל עבר, ולמרותן שצה"ל מבצע ניסויים שנויים במחלוקת בשילוב לוחמות לצד הלוחמים, עדיין לא הגיעה מדינת ישראל אל המנוחה והנחלה. על צה"ל להמשיך ולעמוד איתן על משמר העם והארץ כצבא לוחם שבראש מעייניו הניצחון ולא השוויון.

צה"ל נדרש לקלוע אל חוט השערה במערכה מול אויביו ולא להילחם על אורכה במערכה משפטית מיותרת בבית המשפט.