על מחקרים שהתבצעו בשנים האחרונות והוכיחו קשר בין עישון לירידה ביכולת השמיעה שוחחנו עם רותי שרון, קלינאית ראשית בחברת סונובה ישראל.
"אנחנו יודעים על הקשר הזה הרבה שנים", אומרת שרון. "עישון מעלה את הסיכוי לסבות מלקות בשמיעה. העישון גורם לקושי בזרימת דם, להיצרות של כלי דם והפחתה בחמצן שמגיע דרך הדם לאיברים שונים. באוזן יש לנו אבר שבו יש תאי שיער שהם אחראים על השמיעה וכאשר הם לא מקבלים אספקה טובה של חמצן השמיעה שלנו נפגעת".
על שכיחות התופעה אומרת שרון כי המעשן נמצא בסיכון ללקות שמיעה ברמה של 1.7 יותר ממי שאינו מעשן. "הליקוי הוא ליקוי עצבי שלא חולף. חשוב לדעת שלא רק עישון אקטיבי, אלא גם פאסיבי. כלומר שמי שחי עם מישהו מעשן הסיכוי לליקוי שמיעה אצלו גבוה יותר. יתרה מכך, גם עוברים שנחשפים לעישון דרך האם שבהריון הסיכוי שלהם להיות עם ליקוי שמיעה בגיל התבגרות הוא בין פי 2 לפי 3 לליקוי שמיעה לעומת מי שהאמהות לא עישנו".
"אצל מי שהאמהות שלהם עישנו נמצאו ליקויים קלים, אבל גם ליקוי קל אצל ילדים עלול לגרום לקשיים משמעותיים בשנים ראשונות שבהן התפתחות שפה תלויה בשליטה בשמיעה. בנוסף, מאחר ושמיעה היא בסיס למיומנויות רבות כמו קריאה ועוד, ולכן נמצאו פערים אצל אותם מתבגרים שהיו חשופים לעישון כשהיו עוברים גם ביכולות הגבוהות יותר שלהם בשפה וקריאה, כך שההשלכות ארוכות טווח", היא אומרת ומציינת כי על אף שמחקרים ומאמרים בנושא מתפרסמים החל משנת 2013 המודעות לכך קטנה בציבור הרחב.
בין המחקרים יש גם הקושרים בין טינטון, אותו זמזום שיש השומעים אותו לפעמים, לעישון. "לא ברור מנגנון הקשר, אבל מסתבר שיש קשר". עוד מספרת שרון כי על מנת לבחון את רמת השמיעה משמיעים לנבדק צפצופים ברמות שונות על מנת לבחון את העוצמה החלשה ביותר שהוא שומע ומסתבר כי הירידה בשמיעה אצל מי שמעשנים בעצמם היא דווקא בתדרים הנמוכים, בעוד אצל עוברים שאמהותיהם עישנו כאשר קיימת לקות שמיעה היא מתאפיינת דווקא בתדרים גבוהים.
ההשלכות של ירידה שכזו באיכות השמיעה באה לידי ביטוי ביכול לנהל שיחה, קיום קשרי חברה ומשפחה ועוד. לנוכח החסר בהיכרות הציבור עם הליקוי מציעה רוצי שרון ראשית לדעת על קיומה של הבעיה ובעקבות כך להיבדק, כאשר גם לכאן מצורפת ההמלצה המוכרת והידועה לחדול מעישון. עם זאת היא מציינת כי הפסקת עישון אינה מתקנת את הליקויים שנגרמו מפגיעה שתישאר בעצב השמיעה, אלא תביא לבלימת ההתדרדרות.