בימים אלו אנו כואבים את הסתלקותו של מו"ר הרב חיים דרוקמן זצ"ל, ומנסים ללמוד מדמותו הגדולה לחיינו. בנוסף לכל הדברים הגדולים והחשובים שהרב עסק בהם, בחינוך ובכלל ישראל, הנושא של יהונתן פולארד היה קרוב מאוד לליבו כביטוי לערבות ההדדית ואהבת ישראל.
פעילותו של הרב החלה כבר לפני כעשרים שנה, אז התקיים כנס רבנים למען שחרור פולארד, והרב דרוקמן זצ"ל דיבר בו בהתרגשות מרובה על גודל מצוות פדיון השבויים והמחויבות להצלת יהונתן, ודבריו עוררו את הלבבות. במשך כל השנים סייע הרב ככל יכולתו ונתן רוח גבית חזקה למאבק הממושך לשחרור יהונתן.
לפני כשנתיים, בט"ו בטבת תשפ"א, התרגשנו כולנו לראות כיצד סוף כל סוף לאחר 35 שנה החלום מתגשם ויהונתן ואסתר פולארד מגיעים ארצה. יותר מכך, הייתה בכך תחושה של תיקון מכירת יוסף של דורנו, כדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שאמר פעמים רבות שעניין פולארד הוא מבחן הערבות ההדדית של דורנו, שהיא יסוד קיומנו בארץ.
כאשר יהונתן ואסתר נישקו את אדמת ארץ ישראל ביורדם מהמטוס היה זה ביטוי לכיסופי עם ישראל במשך כל הדורות לשוב לציון, וביטוי לכוח הפנימי של הרוח והאמונה לגבור בעזרת ה' על כל הקשיים הרבים שהיו בדרכו של יהונתן.
במהלך שנות המאסר הארוכות של יהונתן, אחד הדברים העיקריים שהעניקו לו את היכולת לשרוד היה התמיכה של אשתו אסתר ז"ל. הקשר ביניהם היה קשר פנימי ועמוק מאוד, קשר של התחזקות מתמדת ובניין חיים של אמונה.
אסתר ז"ל מסרה את נפשה בכל מאודה בתקופת המאסר כדי לחזק את יהונתן ולהביא את עניינו לסדר היום הציבורי בראיונות לתקשורת, פגישות עם אנשי ציבור וארגון פעולות תמיכה, וקיבלה תמיכה והדרכה מהראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה רבם של יהונתן ואסתר. את יומה התחילה בשעתיים של תפילה בכותל המערבי מתוך אמונה גדולה וצפייה לישועה. בהמשך היום, בנוסף לפעולות הרבות להצלת יהונתן, עסקה אסתר בגמילות חסד בשליחותו של יהונתן, ובמיוחד ביקור פצועים וניחום אבלים של משפחות נפגעי טרור.
יהונתן ואסתר שמחו והודו מאוד על שזכו להגיע לארץ ולגור בירושלים, אולם לדאבון הלב בכ"ט בשבט תשפ"ב הלכה אסתר לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. כחלק מתנאי המאסר הקשים שבהם הוחזק יהונתן נמנעה ממנו ומאסתר אף הזכות הבסיסית כל כך להבאת חיים לעולם ולדור המשך.
בימים אלה, בין ציון שמחת הגעתו של יהונתן ארצה והצער הגדול על פטירתה של אסתר, ראוי להמשיך את מורשתה של אסתר וללמוד ממידותיה המיוחדות לחיינו: אמונה, נאמנות, מסירות נפש, ביטחון בה', יראת שמיים, ערבות הדדית, אהבת חסד ועוד. יהי רצון שנזכה ללמוד ממידותיה הטובות ולהמשיך את דרכה.
