יאיר לפיד
יאיר לפידנועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בליל הבחירות בשנת 1999, לא הרבה זמן אחרי פרסום המדגמים, קיבל המועמד הזוכה, אהוד ברק, שיחת טלפון. על הקו היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא בירך את ברק על ניצחונו בבחירות ואיחל לו הצלחה. שיחת הטלפון הזאת לא נשארה עלומה וסודית: מיד אחריה נסע ראש הממשלה למטה הליכוד, ולמרות שאזכור שמו של ברק גרר קריאות בוז במטה, סיפר קבל עם ותקשורת על שיחת הטלפון עם ברק, ולמעשה בירך אותו שנית והודה בפה מלא בהפסד, הפעם באופן פומבי.

האקט של נתניהו היה ייבוא של מסורת אמריקנית יפה, שנהוגה בארצות הברית כבר שנים. המפסיד מתקשר אל המנצח ומברך אותו. כך מגיעה מערכת הבחירות אל סופה המוחלט, התפקידים החדשים ברורים, ומעל לכול והכי חשוב, נזכרים לשם מה הייתה נחוצה כל מערכת הבחירות הזאת: לשם תפקוד טוב ותקין של המדינה שכולנו אוהבים וחפצים ביקרה. הרבה יותר מאשר אקט של פרגון הדדי־אישי ברוח ספורטיבית, זהו מהלך סימבולי של אחדות העם וליכוד השורות דווקא בשעה שבה בא לידי ביטוי יותר מכול המפלג והמפריד.

למעשה, ההפסד של נתניהו באותה שנה היה תצוגת תכלית חיובית איך מפסידים בכבוד. הוא היה מספיק אמיץ וג'נטלמן לייבא את המסורת היפה הזאת למרות שאיש לא חייב אותו. הוא הוסיף אותה על גבי טקס החילופים במשרד ראש הממשלה, שגם ממנו אפשר ללמוד קצת על חילופי שלטון במדינה בריאה. למחרת ההשבעה בכנסת עמדו האדונים הנכבדים עם נשותיהם, אמרו מילים טובות זה על זה, השיקו כוסיות יין ובירכו את מדינת ישראל שתפרח ותשגשג.

הטקס כשלעצמו אינו חשוב, חשוב המסר העולה ממנו. שלמרות היריבות הפוליטית אנחנו כולנו בני אותו עם, עם ישראל, מגשימים את חלום הדורות במדינה שלנו ביחד. שהיריב הפוליטי הוא רק במגרש הפוליטי והוא אינו מחריב הדמוקרטיה ואינו עוכר ישראל. נתניהו תמיד הקפיד בדברים האלה, כולל נזיפותיו במפגיני הימין בשנות התשעים שרבין אינו בוגד, הוא פשוט טועה.

על הרקע הזה היה מאוד תמוה שדווקא נתניהו היה ראש הממשלה הראשון שביטל את טקס החילופים כשהחליף אותו נפתלי בנט. לפי הרקורד והסטנדרט של נתניהו, היה אמור להתבצע טקס כזה. אבל נתניהו בחר משום מה להוריד סטנדרטים ולהחליט אחרת. וכפי שאפשר לצפות לא מדובר בהחלטה חד־פעמית, כי אם אתה אינך עורך טקס חילופים כשאתה יוצא, היוצא הבא בתור ילמד ממך. וכך היה הפעם, כי זוהי כנראה תחילתה של מסורת מכוערת, ובה בוטל טקס חילופי ראש הממשלה במדינת ישראל.

ראש הממשלה היוצא לפיד עשה טעות מרה שנתן למסורת המכוערת הזאת להתגלגל הלאה. הוא היה צריך להיות חזק מול אנשי המחנה שלו ולהתעקש על קיומו של הטקס, כנהוג מימים ימימה. לא להתנהג כמו ילד קטן שעשו לו ואז הוא מחזיר בחזרה, אלא כמו מנהיג רציני ואחראי שאחדות האומה וחילופי שלטון מסודרים הם ערך מקודש בעיניו.

טקס החילופים הראשון היה כאשר בגין עלה לשלטון. כזכור אז, בתוך מערכת הבחירות רבין התפטר מכהונת ראש הממשלה בגלל פרשת הדולרים, ופרס ניהל את הממשלה בפועל וגם היה המועמד מטעם המערך. ולמרות שרבין יכול היה לבחור שלא להופיע לטקס החילופים, ולמרות שבעצם לא היה פרוטוקול לחילופי שלטון וממילא לא היו חייבים לערוך טקס חילופים, בחר רבין להגיע בעצמו ולערוך עם בגין טקס חילופים. נזכיר כאן שעל הנייר האיבה בין רבין לבגין הייתה אמורה להיות, איך נאמר, קצת יותר חריפה מהאיבה שבין נתניהו לבנט או ללפיד. די לנו שנזכיר שרבין פיקד על הכוח שפתח באש תופת על הספינה שעל סיפונה עמד בגין, ולא נאריך בזה כעת. אז רבין ובגין ערכו את טקס החילופים הראשון, והיום נתניהו ולפיד חתומים על ביטולו. מה היה לנו.

במקום טקס חילופים השאיר נתניהו בלשכתו בכנסת דף נייר ובו נכתב "תכף אשוב". שנה וחצי אחר כך, עם שובו של נתניהו, לפיד השאיר לו מכתב בלשכה ועליו כתוב "לפיד 2024". מזכיר יותר ילדים בבית ספר יסודי מאשר מנהיגים של מדינה.

***