אחד הדברים הראשונים שאליהם התייחס ראש הממשלה עם כניסתו לתפקיד היה האיום האיראני. הוא הבהיר שהנושא הזה חוזר לראש סדר היום הביטחוני הישראלי.
"נפעל בצורה עוצמתית וגלויה במישור הבינלאומי נגד החזרה להסכם הגרעין - לא רק בשיחות עם מנהיגים מאחורי דלתיים סגורות, אלא גם באופן עוצמתי וגלוי מול דעת הקהל העולמית, שעכשיו ערה לפניה האמיתיות של איראן: המשטר האיראני שהורג אזרחים חפים מפשע באיראן ומחוצה לה", אמר נתניהו.
הוא ענה למבקריו שטענו שבארצות הברית כבר התייאשו מהסכם הגרעין אך נתניהו מסרב להכיר בכך, והזהיר: "בניגוד לדעה הרווחת שהסכם הגרעין המסוכן הזה ירד מהפרק - אחרי האירועים האחרונים באיראן, אני חושב שהאפשרות הזאת עדיין לא ירדה סופית מהפרק, ולכן נעשה הכול כדי למנוע את החזרה להסכם הרע הזה, שמוביל לאיראן גרעינית בחסות בינלאומית. כמו כן, נפעל ביתר שאת למנוע התבססות איראנית־צבאית בסוריה ובמקומות אחרים, ואנחנו לא מחכים".
אחד הצעדים שיכולים להעיד על הכיוון שאליו הולכת ממשלת נתניהו בנושא האיראני הוא מינויו של השר לשעבר צחי הנגבי, מהתומכים הגדולים ביותר של בניין הכוח לתקיפה אפשרית באיראן, לראש המטה לביטחון לאומי.
כשבועיים בלבד לפני מינויו התארח הנגבי בחדשות 12 ואמר כי לדעתו בקדנציה הקרובה של נתניהו בראשות הממשלה תתבצע תקיפה של מתקני הגרעין באיראן. "להערכתי, נתניהו יפעל בקדנציה הזאת להשמדת הגרעין האיראני, לא תהיה ברירה. זה כמו סיפור בגין ב־1981 ואולמרט ב־2007", אמר הנגבי, וציין כי ההערכה מבוססת על עשרות שנות היכרות קרובה עם נתניהו.
הוא הוסיף: "שכחנו כבר שהיה משא ומתן בין איראן למעצמות, שלמעשה פסק. אם המשא ומתן הזה לא יסתיים בהסכם וארצות הברית לא תפעל עצמאית - ראש הממשלה נתניהו יפעל להשמיד את מתקני הגרעין באיראן. אם לא יעשה זאת, ישראל תעמוד מול איום קיומי".
נזכיר כי לפני כחצי שנה פורסם שצה"ל מתרגל באופן ממוקד מאוד את תוכנית התקיפה המלאה באיראן, ובמקביל תורגלו תרחישים של תקיפות אפשריות נגד ישראל מגזרות אחרות. כמו כן התקיימו מספר תרגילים משותפים עם צבא ארצות הברית, שבין היתר תרגלו תרחישים מול האיראנים.
ובחזרה להנגבי. הוא אומנם אמר את הדברים טרם מינויו, אבל ההתבטאות הזו מעוררת את השאלה כיצד תנהג הממשלה הקרובה בסוגיית הגרעין האיראני על כל הרגישויות שלה – במיוחד מול ממשל ביידן. עד לא מזמן חתר הממשל להשגת הסכם עם האיראנים, ועל פי הערכה של בכירים במערכת הביטחון, האמריקנים לא ויתרו עדיין לגמרי על האפשרות להגיע להסכם גרעין. לדבריהם יש קולות בממשל הטוענים, למרות דברי הנשיא ביידן בחודש שעבר ש"ההסכם מת", כי אם ייעשו הצעדים הנכונים ויופעל הלחץ הנכון - יהיה אפשר להחזיר את האיראנים לשולחן המשא ומתן, למורת רוחה של ישראל.
מחיר התמיכה ברוסיה
פרופ' ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, חושב שהעמדה האמריקנית מעורפלת מאוד, ושהדבר צריך לגרום למערכת המדינית בירושלים לחדד את עמדתה ולמערכת הביטחונית לחדד את כשירותה לתקיפה אפשרית.
"לא ברור שארצות הברית בעניין של ההסכם עם איראן, כי התרחשו כמה דברים בינתיים, ואנחנו עזרנו לאמריקנים להבין שהעמדה האיראנית אינה מתקבלת על הדעת במה שנוגע לבירור הפעילויות שהיו בעבר מצד המשטר בטהרן בנושא הגרעיני. בלי הבירור הזה, שהאיראנים דורשים להפסיק אותו והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מתעקשת להמשיך, אין טעם בכל ההסכם – כי הוא אמור לאשר או להפריך שהפרויקט האיראני הוא צבאי ונועד לייצור נשק גרעיני", מסביר פרופ' לרמן.
הוא מוסיף כי "למצב הזה נוספה מחאת החיג'אב, שמגייסת את השמאל הליברלי בארצות הברית ובאירופה נגד המשטר האיראני, וכמובן התמיכה האיראנית ברוסיה במלחמה באוקראינה. כל זה גרם לנשיא ג'ו ביידן לפלוט שמבחינתו ההסכם עם איראן 'מת', כלשונו".
ואנחנו צריכים להאמין לזה? מה צריך עכשיו נתניהו לעשות מול אמירה כזו?
"מובן שלא ברור אם מבחינת ביידן זה באמת סוף פסוק או שמדובר בעוד אמירה שמטרתה להגדיל את הלחץ על האיראנים. השורה התחתונה היא שהאיראנים לא יתקפלו אם לא יהיה איום צבאי אמיתי ואמין על המשטר. האיום הזה צריך לבוא גם מאיתנו וגם מהאמריקנים.
"בעניין הזה חשובים מאוד התרגילים המשותפים של צה"ל וצבא ארצות הברית המדמים תקיפות באיראן. זה כמובן לא אומר שהאמריקנים מעוניינים או ששים לתקוף, אלא גם הם מביאים בחשבון שייתכן שלא תהיה ברירה אלא להיגרר לתרחיש כזה. מערכת הביטחון האמריקנית קרובה מאוד לעמדה של זו הישראלית, כי היא מכירה את עמדות מדינות ערב בסוגיה הזו. הממשלה צריכה להדק את שיתוף הפעולה החשאי גם עם מדינות כמו סעודיה, שבעבר לא היו בצד שלנו, והיום מסתכלות יחד איתנו על איראן מאותה נקודת מבט, להמשיך לפעול מול האמריקנים כדי לחדד את גודל הסכנה, וגם להמשיך לאיים שהאופציה הצבאית על השולחן, כפי שעשו גנץ ולפיד בטקס הכנפיים האחרון וכפי שעשה ראש הממשלה נתניהו בכניסתו לתפקידו".
מה דעתך על ההתבטאות של צחי הנגבי, שהממשלה הנוכחית תהיה זו שכנראה, בלית ברירה, תתקוף באיראן?
"ייתכן מאוד שבאמת לא תהיה ברירה. עם זאת, ייתכן שהאיראנים יבינו שיש מולם איום אמיתי ויחזרו למשא ומתן בתנאים שמקובלים גם עלינו – מה שלא יוכל לקרות בשום אופן ללא איום צבאי אמין. גם האמירה של הנגבי היא חלק ממערך האמירות שצריך להבהיר כדי ליצור איום מאוד מוחשי מפני פעולה ישראלית או פעולה משולבת של ישראל וארצות הברית. גם הממשלה היוצאת וגם הממשלה הנכנסת היו מאוד ברורות בעניין של תקיפה באיראן והדגישו שהאפשרות הזו על השולחן".
יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מציב את המשימות המרכזיות של הממשלה הנוכחית בנושא האיראני: "הדבר העיקרי שישראל צריכה לעשות הוא לגרום להגברת הלחץ על איראן באופן שהיא תבין שניסיון לפרוץ לכיוון הגרעין יביא לפעולה חדה וברורה, כולל זו שצחי הנגבי דיבר עליה. צריך שלאיראנים יהיה ברור מאוד שיש אופציה רצינית ואמיתית שהם ייפגעו".
איך עושים את זה?
"קודם כול בהגדלת הסנקציות נגד איראן. שמחתי לשמוע השבוע שבריטניה החליטה להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור ולהטיל עליהם סנקציות. כמו כן, ברמה הבינלאומית, צריך להתייצב לצידם של ההמונים שמוחים נגד המשטר ולהצטרף ללחץ העולמי, ולהכין אופציה צבאית אמינה שתגביר את הלחץ על האיראנים. אם זה יעבוד – לא נצטרך להפעיל את האופציה, ואם לא - חשוב שהיא תהיה מוכנה להפעלה ברמה המיידית.
"כמו כן, ישראל צריכה להתנגד בכל כוחה לחזרה להסכם הגרעין, כי המהלך הזה ימוסס באופן מוחלט את כל הלחץ הכבד שהופעל על איראן בשנים האחרונות".
אתה רואה את ממשל ביידן פועל לחזרה להסכם למרות המצב?
"זה לא משהו שיקרה כרגע, כי הקלפים קצת נטרפו, גם בגלל שיתוף הפעולה של איראן ורוסיה במלחמה באוקראינה וגם בגלל מחאת החיג'אב באיראן והקריאה לחופש שביידן וממשלו לא יכולים להתעלם ממנה.
"אז ביידן אומנם אמר שההסכם מת, אך ציין שלא יישא הצהרות בנושא, ואני חושב שראש הממשלה נתניהו צדק כשאמר השבוע שאי אפשר להכריז על מות ההסכם וצריך להמשיך בדיאלוג עם האמריקנים, ולחדד בפניהם שוב ושוב מדוע החזרה להסכם הגרעין תהיה מסוכנת מאוד, וגם אם תדחוק את הקץ מעט - היא תאפשר בסופו של דבר לאיראנים לייצר כמויות גדולות של נשק גרעיני בלי שאיש יוכל למנוע זאת".
לנצל את הסחף
בני סבטי, חוקר איראן במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, אומר שהמדיניות הישראלית צריכה להיות בעיקר הצפת הנושא ושליחת איומים מילוליים כלפי איראן באופן עקבי.
"צחי הנגבי היה הראשון שאמר בטלוויזיה עוד לפני הבחירות שצריך לתקוף את איראן – אבל צריך לומר שאלה דברים שאם מתכוונים אליהם לא מדברים עליהם, ולכן זה מסמן לי דווקא את האפשרות שאין כוונה אמיתית לתקוף. מובן שישראל עושה תרגילים ואימונים ומתכוננת, ואנחנו רואים פעילויות שונות, אבל בפועל יש הרבה מאוד פטפטת, ותקיפה לא נראית באופק", אומר לנו סבטי.
הוא מעריך כי "הממשלה מכוונת יותר לדברים אחרים. הפנים של הממשלה הן מאוד כלפי הפלשתינים וערביי ישראל – כמו נושא המשילות והר הבית. קשה לראות היכן איראן נכנסת לשיח של הגופים המחליטים – לא גופי הביטחון, שעוסקים בזה באופן יומיומי, אלא הממשלה הנוכחית. ייקח לשרים החדשים בקבינט זמן ללמוד ולהבין את הנושא, צריך גם לראות איך ההתנהלות של ממשל ביידן תשפיע על החלטות הממשלה, איך המחאות שם ישפיעו, וגם איך תתנהג אירופה. ראינו שבריטניה רוצה להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור, ויכול להיות שישראל, דווקא באמצעות הדיבורים שלה, מאלצת מדינות כמו בריטניה לנקוט צעדים משמעותיים, וגם זה חלק מהפעילות נגד האיראנים".
בעצם, לדבריך דווקא האיומים המפורשים מעידים שהתקיפה מתרחקת.
"הממשלה של נתניהו מדברת הרבה על חיזוק הסכמי אברהם והשלום עם סעודיה, וזה עוד צעד שמטרתו בסופו של דבר לפצות על תקיפה. ככל שהבריתות עם מדינות המפרץ יתחזקו, איראן תחשוש מכך יותר.
"צריך להבין שבסוף האיראנים מרגישים יותר במצור מאשר ישראל. לפעמים לא הצעדים האמיתיים מביאים תוצאה אלא השיח. אז נכון שבנושאים ביטחוניים שיח יכול גם להזיק, אבל יכול מאוד להיות שדווקא הפעם, בנושא הגרעין והתקיפה, הוא יגרום לאיראנים להתקפל הרבה יותר מאשר תקיפה שתחייב אותם לתגובה".
חלק ממטרת ההתבטאויות הללו היא לגייס גם את האמריקנים ולמנוע חזרה להסכם הגרעין.
"האמריקנים עדיין רוצים מאוד לחזור להסכם, אבל כל מה שקרה מאז המחאות ומאז נטישת האיראנים את שולחן המשא ומתן, יחד עם הלחץ הישראלי עליהם, המיאוס העולמי מהנושא האיראני והטעות שלהם בהתחברות לצד הרוסי במלחמה באוקראינה - השפיע על הממשל. לכן לאמריקנים מאוד קשה עכשיו להביא הסכם חדש לסדר היום הציבורי. בטווח הנראה לעין לא נראית אפשרות של חזרה להסכם אלא אם יקרה משהו מאוד דרסטי כמו התקפלות איראנית – משהו שנשמע מאוד דמיוני. יש כאן הרבה פסיכולוגיה בין שני הצדדים וזה עובד לטובתנו".
אחד מהדברים המזוהים ביותר עם בנימין נתניהו – אולי אפילו מפעל חייו - הוא המאבק בתוכנית הגרעין האיראני. הוא סימן אותה עוד הרבה לפני שרבים אחרים הבינו את משמעותה, נאבק בה בכל כוחו, כולל מול נשיא אמריקני מכהן שחתם על הסכם עם איראן, וכעת הוא מכוון לישורת האחרונה של המאבק הזה, שהיא אולי החשובה מכולן.
רגע האמת של סוגיית הגרעין נמצא כבר בפתח. בחודשים האחרונים הפסידה איראן את כל התמיכה שהשיגה בזירה הבינלאומית, כשאפילו אירופה מתחילה להתגייס נגדה, בעיקר על רקע הפרת זכויות האדם ומחאת הנשים במדינה. ההתגייסות לטובת רוסיה, שהפכה לסמל הרוע בעיני המערב במלחמה באוקראינה, חידדה עוד יותר את ההבנה שהאיראנים לא נמצאים בצד הטוב של מדינות העולם.
המשימה העיקרית של ממשלת נתניהו תהיה להמשיך את המומנטום הזה, ואחרי שנים שבהן נטה המערב לטובת האיראנים – למעט ממשלו של דונלד טראמפ – לסיים את התהליך כך שיהיה ברור לכול שאיראן היא ראש הנחש של טרור חובק עולם וכוונותיה אינן כוונות שלום. זו תהיה משימה קשה מאוד, אבל נראה שהגורמים שחברו יחד מבחינה אסטרטגית בממשלה – העומד בראשה, ראש המל"ל, שר הביטחון יואב גלנט, שר החוץ אלי כהן ובעיקר השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר שעסק בסוגיה רבות - מכוונים כולם לאותה מטרה וגם ידברו באותו קול בזירה הבינלאומית.
****