"נחבא אל הכלים, כל מעשיו ופעולותיו בסתר, מאחורי הקלעים. כשמספידים אנשי מוסד אי אפשר לספר מה שעשו, אבל אומרים שתרומתם לביטחון ישראל לא תיאמן. כך ילון, איש הצללים: תרומתו לביטחון ישראל, לקדושת המחנה הצבאי ולחיזוק משפחות הקבע לא תסולא בפז", כך פתח השבוע בשיחה עם 'בשבע' הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה בעלי, את הספדו על אל"מ הרב ילון פרחי ז"ל, מרבני מוסדות בני דוד, שהלך לעולמו במהלך השבת והוא בן 63 בלבד.
מי היה אל"מ במיל' הרב ילון פרחי? אם תחפשו בגוגל כנראה לא תמצאו דבר. אולי בעצם כן תמצאו פרט אחד: ילון פרחי, גינון ומערכות השקיה - העבודה העיקרית שממנה התפרנס. השיעורים שהעביר במכינת עלי היו אסורים לפרסום ברבים. המסתוריות שאפפה אותו ניכרה בהלוויה: לא היו הספדים, לבקשת הנפטר, ולמעט כמה מילים שאמרו הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, הרב אריאל אדרי והרב ציון טוויל - אסטרטגיית השקט המפורסמת שלו ננקטה גם בפרידה ממנו. הוא נקבר בחלקה מבודדת בהר הזיתים, שקבורים בה רק שני אנשים.
פרחי גדל במשפחה לא דתית וחזר בתשובה בהמשך חייו. במשך שנים אחדות התגוררה משפחתו בארצות הברית בשל לימודים אקדמיים של ההורים, ובאותה העת הם שלחו אותו לגן חב"ד. לפני מספר שנים פגש הרב ילון את הרב פוזנר, מנהלו של הגן. "תדע שבזכות שההורים שלך שמו אותך פה כל בוקר, נטלת ידיים ואמרת שמע ישראל - אחרי כמה עשרות שנים זה צץ לך החוצה והביא אותך לאן שאתה היום", אמר לו הרב פוזנר. את הסיפור הזה הרבה פרחי לספר בהתרגשות לחבריו.
פרחי למד תחילה במכון מאיר וב'לנתיבות אמונה', מכון של הרב ציון טוויל והרב יוסף קלנר שבו למדו בוגרי מכון מאיר שעשו את התשובה שלהם מעומק השמאל לתוככי הימין. בהמשך התגורר במבשרת ציון ולמד בישיבת מרכז הרב, אז נפגשה דרכו עם הרב אלי סדן, לימים מייסד מוסדות בני דוד בעלי וחתן פרס ישראל. "בזמנו, כשגרנו בקריית משה, הכרנו אותו, עוד לפני הקמת המכינה", מספר הרב סדן ל'בשבע'. "אז היו שלושה סרנים דתיים מפורסמים: סרן אפי איתם, סרן גבע ראפ וסרן ילון פרחי, ומה המשותף לשלושתם? בעלי תשובה. בימים ההם לא כל כך צמחו אנשים כאלו בחינוך שלנו, הם היו בודדים. ברגע שהלכנו להקים את המכינה, מתוך תפיסה לשנות את המציאות ושהנוער הדתי־לאומי יהיה שותף מלא לא רק בשירות אלא גם בפיקוד ובהובלת הצבא, שלושתם היו מודלים של קצינים עם הצלחה צבאית גדולה ויראי שמיים קלה כבחמורה. המודלים הללו ללא ספק השפיעו עלינו בהכרעה להקים את המכינה".
למכינת עלי הוא הצטרף אומנם מעט מאוחר, אך שיעורי ההכנה שלו לצה"ל התקיימו ברצף כ־25 שנה, ממש עד ימיו האחרונים. "היה לו שיעור קבוע שבו הוא הכין אנשים לקראת הצבא, אני לא זוכר שיעור חוץ משלי ושל הרב יגאל לוינשטיין שהמשיך כל כך הרבה שנים", אומר הרב סדן. "התלמידים מאוד מאוד שמחו בו, והוא ממש עד הרגע האחרון המשיך ללמד. הכין דורות שלמים לצבא, וכידוע הכנה לצבא אצלנו זה לא רק איך תישאר ירא שמיים, אלא כיצד להשתלב במערכת שלא תמיד חושבת כמוך ושאתה מוצא בה את עצמך במיעוט, לא רק כחייל אלא כמפקד וכקצין. לשמור מצד אחד על עצמאות רוחנית־מוסרית־נפשית ומצד שני להיות לויאלי למערכת ולפעול בתוכה על פי ההנחיות של הדרג המבצעי. הרב ילון הקפיד מאוד לעורר אנשים לשרת בצבא לא בשביל הסיכה של הסיירת או כדי להיות מ"מ, אלא להיות עבד לעם קדוש על אדמת הקודש. היה מדבר הרבה על הטהרה של המחשבה, גבורה שנובעת ממקור הקודש ולא מתוך הרצון להתבלט".
בחייו, כאמור, לא הרשה הרב פרחי לפרסם את שיעוריו, אך כעת, אומר הרב סדן, הוא מקווה שתצא חוברת מיוחדת של הכנה לקראת הצבא. "הרב ילון לא רצה שיקליטו אותו כי רצה לדבר חופשי, אך אמרתי למשפחה בשבעה שאני מקווה שיש בכל זאת קלטות, אלו דברים שאסור לאבד אותם, צריך להוציא חוברת שתיקרא 'שיחות הכנה לצה"ל'. כשהוא היה חולה, חבורה של תלמידים מכל המחזורים הביאו מתנה לשני, אשתו - ספר 'אבן ישראל' חלק ג', ובכריכה בדף הפנימי עשרות תלמידים מכל המחזורים חתמו: 'אנחנו כולנו תלמידים של הרב ילון שלימד את הספר הזה'. התבוננתי על נבחרת הבוגרים שיש שם, כולל חתימות ממחזור י', לפני 25 שנה. אחד מהם הולך להיות ראש ישיבה חדשה שאנחנו הולכים להקים בחירן".
"ציוני גדול ואיש אמת"
הרב פרחי ראה במעגלי משפחות הקבע חשיבות עליונה, והקים את תנועת 'אל עמי' שליוותה קצינים ומשפחותיהם בשירות הצבאי. "היה לו חשוב לתת מענה רוחני ותמיכה למשפחות הקבע שחייהן אינם כשל משפחה רגילה: תמיכה על ידי שיעורים ושיחות לנשות הקבע, וגם דאגה לכל צורכי המשפחה כשהבעל לא נמצא, כמו בניין סוכות לקראת החג או מציאת שמרטפים לטובת נשות הקבע כדי שיוכלו לצאת מביתן. היו גם שבתות למשפחות קבע שכללו שיעורי תורה וחיזוק לשליחות. הרב ילון רתם גם תלמידי חכמים במקומות שונים בארץ כדי שילמדו חברותות עם קציני קבע", מספר הרב לוינשטיין.
"הוא היה הרוח והנשמה מאחורי שבתות הקצינים של תנועת 'אל עמי' וכל התהליכים שיצאו מהן. יצא לי כמה פעמים כקצין להשתתף בשבתות האלו", מעיד תא"ל (במיל') ארז וינר.
במקביל לכל העשייה החינוכית ניהל קריירה צבאית מכובדת, תחילה כקצין בנח"ל המוצנח, ובהמשך התקדם בשירות המילואים באופן משמעותי - כמ"פ, כמג"ד וכראש מטה חטיבה במילואים. לחם במלחמת שלום הגליל ובהמשך גם במבצעים צבאיים נוספים בגזרת עזה. את ילון הכיר וינר לפני למעלה מעשרים שנה, כששימש כמפקד גדוד מילואים בחטיבה 408. "ילון הגיע אליי כשכיהן כמפקד גדוד דוכיפת בגזרת רמאללה, כדי ללמוד על העשייה המבצעית בגזרה ולהכין את הגדוד ללחימה. הוא ביקש להביא את האנשים שלו אליי לפני חומת מגן. הוא הבין שהולכת להיות מלחמה ביהודה ושומרון ורצה שנהיה מוכנים. עשינו סיורים ברמאללה, ישבנו על תוכניות אופרטיביות ותובנות מקצועיות שהיו לנו מהלחימה באותה העת", מספר וינר.
בהמשך, במהלך מבצע חומת מגן, נפגשו השניים ברמאללה, בגבול הגזרה שהיה משותף לגדודים. "טור נגמ"שים של המסייעת שלו התברבר ונכנס לי לתוך הגזרה באמצע היתקלות קשה, משהו שהוא התנצל עליו הרבה זמן ודיברנו עליו ארוכות. הפגישה הבאה הייתה כשהגעתי לפקד על חטיבה 408 וילון היה ראש מטה החטיבה, קלט אותי לעולם המילואים וסייע בידי בדרכו הצנועה והיסודית. הוא ליווה אותי בכל התקופה הראשונה יד ביד, הסביר לי מה זה עולם המילואים ואיך מתנהלים בו, מאוד עזר לי להיכנס, להתקדם ולעשות. עברנו ביחד את מלחמת לבנון השנייה והרבה מאוד אימונים לפני ואחרי".
מאוחר יותר, כשהקים וינר את מכלול התכנון בפיקוד הדרום וחיפש עזר כנגדו, ילון היה הבחירה הראשונה. "ילון כיהן כסגן מפקד המכלול במבצע צוק איתן, והיה צוק איתן לכולנו גם ברגעים הקשים, כולל במבצע חגורה שחורה. גם כשבנו לחם בגזרת סג'עאיה, הוא נשאר ממוקד וכיוון אותנו לעיקר. היה שותף שנים ארוכות להובלת התכנון בפיקוד הדרום בכל רצף המבצעים בעזה, ויחד עם זאת היה כל השנים חשאי בהגדרה, עד כדי לכעוס ולהיעלב אם חס וחלילה הזכירו את שמו.
"תמיד כשהיה סיפור טוב הוא היה אומר: בוא נחפש מישהו בלי כיפה וזקן שיציג את זה, שלא יחברו את זה לכיפה. הייתה לו דאגה אין־סופית לאנשים ותמיד הפנה אוזן קשבת לכולם. עמד לצידי בנושאים הכי קשים ומסובכים, חבר אמת. גם ברגעים הפחות טובים היה לצידי, ותמיד בשקט, בחיוך ועם נכונות ענקית לסייע ולעזור. איש יקר, חבר, פקוד ואדם מיוחד במינו. ומעבר לצבא ולשירות המשותף, ילון היה ציוני גדול ואיש אמת".
לפני שנה וקצת, כשחלה, ביקש מווינר לסיים את תפקידו, תוך שהוא מוודא בראש ובראשונה שימצא מחליף ולא תישאר משבצת ריקה. "כשהתחילה המחלה הוא יצר קשר איתי ואמר ש'לא אוכל לתרום יותר', וביקש, בגיל שישים פלוס, שנסדר לו שחרור משירות מילואים", מספר וינר. "להתנדב ולתרום היה כל כך הוא. לצערי את התעודה הבאתי לבני המשפחה בשבעה".
מתברר שגם אנשים שהיו רחוקים ממנו בדעות, התחברו אליו עד מאוד. "גם אם דעותינו הפוליטיות היו חלוקות מאוד, ילון היה אדם ערכי מאוד, ציוני דגול, יהודי טוב, ישראלי פטריוט, ובעיקר קצין טוב בצבא", סופד לו תא"ל (במיל') אבי בניהו, לשעבר דובר צה"ל, בשיחה עם 'בשבע'. "עד יום מותו לא ידעתי שהיה רב בכלל. למרות שהכרנו רק מעט, בשנים האחרונות, נפשי נקשרה בנפשו, ועקבתי קצת מרחוק אחרי ההתמודדות שלו. הצטערתי מאוד על מותו".
בניהו גם הכיר אותו בתחום העלום והסודי שבו הצליח לפעול מתחת לרדאר במשך 15 שנה - חדירת ההשפעות הזרות למדינת ישראל בכלל ולצה"ל בפרט. "אני הכרתי אותו בפעילות שלו בתחומי הצבא, בעיקר בהשפעות זרות על צה"ל, עוד כשהייתי דובר צה"ל הוא היה בא אצלי, ובהמשך, גם בפגישות באזרחות, הכרתי אותו טוב יותר".
הראשון לזהות
אך מהו באמת פועלו הסודי? הפעילות הציבורית הראשונה של הרב פרחי הייתה בממשלת רבין השנייה, במאבק המפורסם של 'העם עם הגולן'. "הרב ילון ניהל אותו, כולל כל השלטים וההסברה, ואפילו ההגדה של פסח, עד שהגיעה ההחלטה שלא ממשיכים את המשא ומתן", מספר אחד מחבריו הקרובים. אומנם המשא ומתן על הגולן נפסק, אך פרחי שקע בהרהורים מה עומד מאחורי המהלך המסוכן. "הייתה לו מחשבה מה עומד מאחורי הדבר, והמסקנה שלו הייתה שביסוד העניין עומדת הזהות היהודית של מדינת ישראל, ועל הנקודה הזו צריך לעבוד".
כמה שנים אחרי כן הקים הרב ילון ארגון בשם 'שינוי כיוון' שפעל בנקודה הזו, לבדוק מיהם הארגונים והקרנות שפועלים נגד מדינת ישראל, מה האג'נדה שלהם ומה המקורות הכספיים שלהם, מתוך רצון למזער את הנזק שהם גורמים למדינת ישראל במגוון תחומים כמו תביעות משפטיות נגד חיילי צה"ל, חרמות על מוצרים ודה־לגיטימציה למדינת ישראל. אבי בניהו המוזכר לעיל הוא רק דוגמית קטנה מעשייה רחבת היקף. "קיימנו עשרות פגישות עם משרד ראש הממשלה, שרי הביטחון והחוץ, שרים וחברי כנסת. במקביל, עיקר העבודה בחו"ל הייתה הסברה, היינו עוברים בין הקהילות היהודיות, ראשי ארגונים בחו"ל ופרלמנטים באירופה, הסברנו להם על הנזקים שעושים הכספים למדינת ישראל, ואיך בסופו של דבר הם יזיקו גם להם", מספר אחד מחבריו מהתקופה ההיא.
חשוב להדגיש: ההצלחות היו בזמן שהמודעות לנושא כמעט ולא הייתה קיימת. "ילון הלך בהתחלה לפרקליט הצבאי הראשי ואמר לו אחרי אחד המבצעים בעזה: אמור להתפרסם דו"ח של האו"ם על 'פשעי המלחמה' כביכול של חיילי צה"ל, והפרקליט לא הבין את האיום על מדינת ישראל שהדו"ח טומן בחובו".
גולת הכותרת מבחינתו של הרב ילון היא שמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל. "כשהרב טאו דיבר פעם על כך שאנשים מבחוץ רוצים לפורר את מדינת ישראל מתוכה, אנשים לא הבינו מאיפה הוא לוקח את זה. אני חושב שהרב ילון היה הראשון שחשף את מקורות המימון הזרים שפעלו פה למאבק התרבותי נגד האופי היהודי של מדינת ישראל", קובע הרב סדן. "הפרויקט הראשון שלו היה הקרן לישראל חדשה, קרן ששמה לעצמה למטרה ליצור ישראל אחרת, בלי יהדות. הרב ילון היה הראשון שחשף זאת ויצא למאבק נגד זה. למשל, הקרן אספה סכומי עתק לפעילות שלה והכול היה מוצג כעזרה למדינת ישראל. ילון בנה מערכת ויידע את כל התורמים שבאמת מגמת הקרן היא לפורר את האופי היהודי של מדינת ישראל. בשלב מסוים הוא הצליח להפחית את התרומות לקרן הזו בכמעט חמישים אחוז, כי פתאום אנשים גילו מה עומד מאחורי המילים היפות. הוא יצא למאבק, אבל בכל פעם שינה את החזית, הוא היה אדם מקורי. אחרי שהצליח בקרן החדשה, חשף גורמים אחרים".
אחד משותפיו של פרחי מהתקופה ההיא מרחיב על ההצלחות: "הבאנו לכך שחלק מהארגונים נסגרו או צומצמו מבחינת המימון, הם היו צריכים לפעול במחשכים במקום בגלוי, והכי חשוב: נעשתה חקיקה במדינת ישראל שאסור לתקוף את חיילי צה"ל ולדבר לשון הרע עליהם. מה שמאוד אפיין את הפעילות של ילון זה שהוא ידע להפעיל אנשים אחרים שיפעלו בשמו. עזרנו להקים ארגונים ועמותות שיפעלו עם כוח האדם והמשאבים שלהם, נתנו להם רעיונות ומשאבים לבסס עליהם את המחקר".
בין הארגונים הרבים שנעזרו בפרחי היו 'אם תרצו', 'המרכז למדיניות הגירה' ו'תורת לחימה'. כך למשל, 'המרכז למדיניות הגירה' נוסד למעשה במשרדי 'שינוי כיוון'. "חבר אמת של המרכז שסייע לנו רבות בתחילת הדרך", הספידו אותו 'המרכז למדיניות הגירה' בחשבון הטוויטר שלהם. גם בהספד הרשמי שהוציאו ב'אם תרצו' נאמר במפורש ש"היה מחלוצי המאבק בחתרנות הארגונים השתולים ובבחישת הקרן לישראל חדשה. נמשיך את המשימה שהתווה הרב ילון פרחי למען ריבונות עם ישראל בארצו ללא מעורבות חתרנית זרה".
קדושת המחנה הצבאי הייתה בנפשו, וסוגיה זו העסיקה אותו ממש עד יומו האחרון - להפוך כל אבן כדי לשמור על קדושת המחנה. "הוא היה שותף בוועדה שתמצא את האיזונים הנכונים בשילוב בין הבנות לחיילים הדתיים במסגרת פקודת השירות המשותף", מספר הרב לוינשטיין. "הוא הקדיש לעניין ימים ולילות, כדרכו, לוודא שהפקודות לא רק נכתבות אלא מיושמות, ואפילו התגייס לתקופה מסוימת כדי לוודא שהדברים מתממשים בשטח.
"כאשר התעוררנו למאבק על קדושת המחנה, נגד השירות המשותף ונגד הטשטוש המגדרי של יוהל"ם, גילינו שאנו הולכים בדרך שפרץ הרב ילון שנים רבות לפנינו", מוסיף הרב אביעד גדות, מנכ"ל 'תורת לחימה'. "רבנים וראשי ישיבות הזכירו אותו בהערצה, את מסירות הנפש האין־סופית שלו שנבעה מתוך אהבה עצומה לצה"ל, כקצין בכיר וכתלמיד חכם ומחנך. לרב ילון היו עוד מאבקים רבים על דמותה של מדינת ישראל והוא גילם בעיניי את הממלכתיות האמיתית: לקיחת אחריות על הממלכה".
חבריו של הרב ילון פרחי מספרים כי כל צעד בחייו היה בעצת תלמידים חכמים שבלעדיהם "לא זז מילימטר", בהם הרב עודד וולנסקי, הרב צבי טאו והרב שלמה אבינר. ה"מטה" שלו היה ביישוב עלי, שבו גר שנים רבות, לא הרחק מהישיבה. בשנים האחרונות התגורר בשכונת הר חומה בירושלים. "מרבית החבורה שעבדה איתו הם בוגרי עלי. ילון לא עבד בחלל ריק, הוא הפעיל את הבוגרים הכי טובים שהכיר אצלנו. אני והרב יגאל עשינו איתו הרבה דיונים משותפים על כל המפעליות הזו שלו", מספר הרב סדן.
אחד מחבריו הטובים היה סגן השר חבר הכנסת אבי מעוז, יושב ראש מפלגת נעם. "הרב ילון היה בין הראשונים לזהות את מתקפת השמאל והפרוגרס הרדיקלי על המערכות הציבוריות במדינת ישראל ובעיקר על צה"ל ומערכת הביטחון", מספר מעוז. "כאל"מ במיל' הנושא מאוד מאוד נגע לליבו. הוא היה בין הראשונים שעסקו בזה בצורה יסודית ורצינית, החל מהרבה פעולות שעשה ועד גיוס תרומות למען המחקרים על חדירת היוהל"ם. התפרסמה השבוע 'רשימה שחורה' כביכול של נעם ב'ידיעות אחרונות' על הנשים החוקרות שהן היועצות של היוהל"ם. זה מבוסס על מחקרים שהוא התחיל ובהם הוכיח שרוח שמאל ורוח זרה חודרת לתוך הייעוץ לצבא. הרב ילון ערך מחקרים בהשוואה לצבא האמריקני ולצבאות אחרים כדי להוכיח שזה נועד לפגוע ברוחו של צה"ל, ועם המחקרים הללו הוא הלך אל קובעי המדיניות, ישב איתם על המחקרים שלו והניח את התשתית לכל המחקרים והספרים שבאו אחריו. הוא לקח את מה שהרב טאו חוזר ואומר, שמדינת ישראל נמצאת במתקפה תודעתית של הקרן לישראל חדשה, ותרגם את זה לעוד חשיפה ועוד חשיפה, שאותן השיג בדרכים גלויות. כבר אז הוא קרא את המציאות, לי לקח הרבה יותר זמן".
מעוז נזכר בכמה מפגשים. "עזרתי לו בכמה דברים בתור חבר. הוא היה מתייעץ איתי הרבה בנוגע לעבודה מול משרדי ממשלה. בחלק מהמקרים הייתי הולך איתו לכל מיני פגישות. הוא הרבה ללכת לרמטכ"לים ולפורום מטכ"ל כדי לעורר על הסכנה. בכנסת הקודמת הוא בא אליי ללשכה, ישבנו ודיברנו איך אפשר עוד לעשות ולהועיל לעם ישראל".
מתברר שגם בשנתו האחרונה לא חדל מלפעול. "ישבתי איתו ממש זמן לא רב לפני פטירתו והוא סיפר לי שפתח עכשיו ערוץ חדש להציל את יהדות ארצות הברית מהעמותות שמנסות לפורר את הקשר שלהם למדינת ישראל וליהדות. הוא היה גאון באיך לאסוף אינפורמציה, לרכז אותה ולהסביר את הדברים. הוא היה אישיות רב־גונית", מספר הרב סדן.
במותם קרויים חיים
גם סמוך לפטירתו, מתברר, המשיך הרב ילון לדאוג לנושאים שאליהם התמסר כל חייו, ודאג להמשכיות העמותות שהקים. "פגשתי מספר פעמים בחיי את הרב ילון - כתלמיד בישיבה, בהרצאות במהלך השנים ובזמן שניהל את הנושא של השילוב הראוי", מספר נפתלי קנדלר, מנכ"ל קרן ייעוד, בפתח דבריו. "כמנכ"ל קרן ייעוד, אחד האנשים שרציתי לפגוש כדי להבין את הקרן החדשה והכוחות שפועלים איתם היה הרב ילון. הוא מאוד מאוד התעקש שבשביל להיאבק ולעשות מעשים מול הקרן צריך להכיר אותם לעומק, זה היה הקו שהוא הוביל. אנחנו הובלנו קו מעשי יותר, של פרויקטים, לבנות חברה אזרחית ולייצר קואליציות, דגלנו בעוד ועוד מיזמים שדומים לשמאל שאותם נעשה מימין".
קנדלר ופרחי המשיכו כל אחד לדרכו, אך כעבור שנה נפגשו השניים, וקנדלר הציג לו את הפעילות של קרן ייעוד. "הצגתי בפניו את הפעילות והוא אמר לנו כל הכבוד ושהוא מסיר את הכובע. חודשיים אחרי כן נודע שהרב ילון חולה. הוא התקשר אליי וביקש פגישה. בפגישה הוא דיבר על כך שהזמן שלו שאול והוא מחפש שימשיכו את דרכו, מישהו שייקח את 'שינוי כיוון'. הוא הרחיב לי על שני פרויקטים שעניינו אותו מאוד וביקש ממני להיכנס לנעליים שלו".
במשך חודש וחצי של פעילות משותפת, שבמהלכם הגיע קנדלר אל הרב ילון כל יומיים לפגישה, נוצרה ההתאמה בין השניים. "ביקשתי להתאים את הפרויקט לקרן ייעוד. לאחר למעלה מחמישים שעות, שבהן היה לו קשה פיזית אבל הוא התאמץ לשמוע כל רעיון, בנינו ביחד פרויקט שעוסק בחינוך של צעירים אמריקנים וישראלים, והכול כדי להיאבק באנטישמיות. היה לו חשוב החיבור של צעירים אמריקנים לסיפור הגדול של מדינת ישראל. הפרויקט הזה יהיה מכוחו של הרב ילון".
****