1.
בעיר גבעת שמואל הולך ומסלים מאבקם של הורים לתלמידים בבית ספר ממלכתי־דתי מקומי על בריאות נפשם של ילדיהם הלומדים בכיתה ג', ועל אופיו הדתי של החינוך שהם מקבלים. ההורים מוחים על כך שמערכת החינוך המקומית והארצית מאפשרת לילדה, שלדברי אמה סובלת מדיספוריה מגדרית ורואה את עצמה כבן, להגיע לבית הספר הדתי בלבוש ובזהות של בן, תוך שהמורים והתלמידים מונחים להתייחס אליה ככזה.
ההורים המוחים מצביעים על הסתירה שבין ההלכה היהודית, שקובעת את מינו של אדם כנהוג מאז ומעולם לפי האנטומיה של גופו, לבין התפיסה הפרוגרסיבית הטוענת כי האופן שבו אדם ואפילו ילד תופס את עצמו צריך להיות הקריטריון העיקרי שקובע את מינו.
הורי התלמידים טוענים לפגיעה בילדיהם, גם בהיבט הפסיכולוגי וגם במישור הדתי. הם דורשים שמערכת החינוך הדתית תחנך בהתאם לרוח התורה וההלכה ולא תאפשר לילדה הלומדת בה ללבוש בגדים וזהות של בן, כפי שהיא מחנכת להימנע מכל עבירה הלכתית אחרת בין כותלי בית הספר. חשוב לציין שלא מדובר בכיתה של ילדים להורים חרד"לים. הורי הילדים הם ברובם דתיים־לאומיים מהגוון המצוי במגזר העירוני, ובראיונות שערכנו איתם בעבר חלקם הגדירו את עצמם כדתיים־לייט. זה כמובן לא אומר שאין להם עקרונות או קווים אדומים בענייני יהדות. הם דורשים מהנהלת בית הספר, מהעירייה וממשרד החינוך לחייב את הילדה לבוא לבית הספר לבושה כילדה, או לפחות לאפשר להם להעביר את ילדיהם לבית ספר אחר או לכיתה אחרת בבית הספר הנוכחי.
2.
בנוסף לטיעונים תורניים ואידיאולוגיים, ההורים מספרים על פגיעה נפשית חמורה שנגרמה לחלק מהילדים כתוצאה מהמצב שאליו נקלעה הכיתה. הם זועמים על כך שבמשך שלוש שנים הוסתרה מהם ומילדיהם העובדה שמדובר בילדה, עד שיום אחד הם נחשפו באופן מקרי לכך שהחבר שלהם לכיתה הוא בעצם חברה.
בכתבות קודמות של כתבתנו רבקי גולדפינגר הובאו דבריהם של פסיכולוגים ומטפלים על הנזק שנגרם כתוצאה מאובדן האמון בהורים ובמורים שהציגו בפני הילדים, גם אם בשגגה, תמונת עולם כוזבת. "האמון הבסיסי שילדים רוחשים למבוגרים עלול להיסדק בעקבות חוויית הטעיה", אמר ל'בשבע' הפסיכולוג החינוכי חגי מלר. "לעיתים אנו המבוגרים חושבים שנוכל להסביר לילדים את העניין על מורכבותו, אך ברוב המקרים לילדים בגיל צעיר אין כלים להבין, והם נותרים עם תחושה של הולכת שולל". ואכן, ההורים מדווחים על תופעות קשות בקרב חלק מהילדים, ביניהם חזרה להרטבת לילה, תהיות על הזהות המינית שלהם, חרדות, הזדקקות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ועוד. לאחר שאיבדו אמון במערכת הפסיכולוגית החינוכית של בית הספר, ההורים נאלצים לטפל בבעיות הנפשיות שנגרמו לילדיהם בעצמם ועל חשבונם.
3.
בשבועיים האחרונים עברו הוריהם של כ־15 ילדים מתוך הכיתה לשלב חדש בצעדי המחאה שלהם, ופתחו כיתה עצמאית לילדיהם מחוץ לכותלי בית הספר. השלב הנוכחי במחאת ההורים מלווה על ידי ועדת החינוך של ארגון 'רבני הארץ הטובה', שבראשו רבנים בכירים מהציונות הדתית. הרב יעקב אריאל, הרב שמואל אליהו והרב יהושע שפירא מלווים אישית את המאבק, ואף התייצבו בכיתה שפתחו ההורים כדי ללמד את הילדים ולהביע תמיכה בהם ובהוריהם. במקביל נפתח קמפיין גיוס תרומות למימון המאבק. המאבק נתמך גם על ידי ארגונים שעוסקים בערכי משפחה, בהם 'בוחרים במשפחה' 'שינוי כיוון' ו'אבן ישראל'.
גם הצד השני לא טומן את ידו בצלחת. אם הילדה מתעקשת שבתה תמשיך ללמוד בבית הספר הדתי ובזהות מגדרית של בן. לעזרתה התגייסו אנשי 'חברותא' – ארגון להט"בים מיליטנטי שנלחם על לגיטימציה לתופעת הלהט"ב בתוך המגזר הדתי, ובין השאר היה גורם מרכזי בהחלטת ניצן הורוביץ להטיל סנקציות על פסיכולוגים שיעניקו סיוע מקצועי לבעלי נטייה חד־מינית המבקשים לשנות את נטייתם. בצעד תמוה למדיי נבחר לייצג משפטית את אם הילדה דווקא עורך הדין איש השמאל הקיצוני מיכאל ספרד – האיש שייצג את הצד הפלשתיני בשלל מאבקים משפטיים נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון ובין השאר הביא להחרבת מגרון, גבעת האולפנה ועמונה. המשפטן שהותיר אחריו עיי חורבות בהתיישבות גויס כעת כדי להרוס גם את החינוך הדתי. לא ברור מדוע מישהו סבור שהליהוק הזה ישחק לטובתו.
4.
עליית הכיתה במאבקם של ההורים והתלמידים משכה התעניינות של התקשורת הכללית בפרשה, שנחשפה לראשונה לפני כשלושה חודשים מעל דפי בשבע. כתבת 'ידיעות אחרונות' אתי אברמוב דווקא עשתה עבודה קרובה לאיזון ונתנה מקום לטענות שני הצדדים. אבל עורכי הכתבה נתנו את המסגור המתאים לאג'נדה ותיארו בכותרת המשנה את הילדה במילים "הוא רק בכיתה ג', בן שנולד בגוף של בת". כי כשעוסקים בטרנסג'נדרים, גם חילוני מטריאליסט יכול להאמין בנשמות, וגם הפמיניסטית הכי שוויונית יכולה להאמין שיש הבדל בין נשמה של בן לנשמה של בת, ושהטבע עלול להתבלבל ולזרוק נשמה של בן בתוך גוף של בת.
הקו התעמולתי המוצהר של מצדדי הסללת הילדה אל זהות של ילד הוא החמלה כלפי הילדה האומללה הסובלת והמוחרמת, והאשמת ההורים הדואגים לילדיהם ולחינוכם בפגיעה בה. אבל אם באמת החמלה כלפי הפרט היא שמניעה אותם, ראוי היה שישאלו את עצמם אם הם בטוחים שהילדה זוכה לטיפול מיטבי, ושיתנו את דעתם על העתיד האומלל הצפוי לה במסלול שאליו היא מובלת. זהו מסלול הכולל הלעטה בבלוקרים לעיכוב ההתפתחות המינית, ובהמשך הדרך הלעטה לאורך כל החיים בהורמונים זכריים תוך הסתכנות בפגיעה בבריאות. מאוחר יותר היא צפויה לעבור כריתה של אברי גוף נשיים ופגיעה משמעותית בתפקוד המיני. כתוצאה מהטיפול ההורמונלי היא צפויה להיות עקרה שלא תזכה ללדת או להיניק. כל זה נגזר עליה רק משום שדמיונה הילדותי בגיל שלוש החליט שהיא בן, ולמרות שמחקרים מראים שאצל רוב הילדים הסובלים מדיספוריה מגדרית התופעה פשוט חולפת בגיל ההתבגרות, אם רק יימנעו הגורמים המלווים אותם מלחזק ולחלט את שאיפתם להחליף את מינם.
הפרקטיקה המזעזעת הזאת של טיפולים הורמונליים וכירורגיים לשינוי מין נעשית תחת הפחדה שזהו חבל ההצלה היחיד לסובלים מדיספוריה מגדרית מפני שליחת יד בנפשם. זאת למרות שלא חסרים אנשי מקצוע הטוענים שהתאבדויות הן תופעה שכיחה גם בקרב מי שעברו את הטיפול, ולמרות שברבות השנים רבים מהם מתחרטים מרה על הצעד הבלתי־הפיך שעשו. האם ילד רך שנאלץ להסתיר את סוד מינו האמיתי מפני חבריו במשך שנים עובר חוויה פסיכולוגית מיטיבה ומצמיחה? האם התומכים הנחרצים בהסללת הילדה הרכה אל מסלול החיים הזה אכן דואגים יותר מכל לטובת הילדה? או שמא האג'נדה הלהט"בית, המבקשת לערער ולשנות סדרי עולם בתחום המיני והמגדרי, היא זו שמנחה אותם?
5.
יותר מכול מקוממת העובדה שאלה המתיימרים לפעול מתוך חמלה כלפי אותה ילדה אומללה, מרשים לעצמם להתייחס באטימות ובהכחשה למצוקה שאליה נקלעו חבריה לכיתה. "אני לא מאמין לאמירות כמו 'הילד שלי הולך בגללו לפסיכיאטר'", צוטט נתנאל שלר, איש ארגון 'חברותא', בכתבתה של אתי אברמוב. "הטענות של הורים על ילדים שרוצים להתאבד או התאשפזו בגהה זו ערימה של קשקושים", צוטט עורך הדין ספרד באמירה ערלת לב, "אם הם מטופלים פסיכיאטרית או נמצאים במצוקה, זה מפני שההורים שלהם לא תיווכו להם את הסיטואציה כמו שצריך". כאילו קל כל כך לתווך לילד את העובדה שבמשך שלוש שנים הוא חי בשקר. גם בעלת הטור חן ארצי־סרור מקדישה את כל האמפתיה והחמלה שלה לצד אחד, ולא מותירה גרם אחד לצד השני. את השקר וההטעיה במשך שלוש שנים היא מצדיקה, ואת מצוקות הילדים היא מגדירה "תרחישי אימה" שההורים מייצרים, כי למה שילד ירטיב בלילה מפחד כי הוא עם טרנסג'נדר בכיתה, אלא אם הוריו הפחידו אותו? אכן, נמצאו האשמים.
6.
עוד לא ברור איך תסתיים הפרשה, אבל אין ספק שמדובר בשעת מבחן לחמ"ד, וגם להנהגה הפוליטית של הציונות הדתית, שזה עתה תופסת את מקומותיה במשרדי הממשלה. בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק, אבי מעוז, מיכל וולדיגר, הרב עמיחי אליהו וחבריהם צריכים להראות מעורבות בהתוויית דרכו של החינוך הממלכתי־דתי ולהביא לפתרון המשבר בהקדם תוך עמידה על ערכי החינוך הדתי.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
****