בהחלט יש מה לתקן במערכת המשפט, אבל שר המשפטים מוביל להרס המערכת. לקחת את הכוח העודף שיש היום בצד אחד ופשוט להעביר אותו לצד השני, זה לא לתקן. זה להרוס. יחסי הכוחות בין הרשויות אמורים לשקף "איזונים ובלמים", סוג של מאזן אימה. לוין פשוט רוצה להעביר את כל הכוח לצד השני.
כבר מאז היותי סטודנט למשפטים חשבתי שהאיזונים בין רשויות השלטון בישראל לא מספיק טובים ושמערכת המשפט חזקה מידי ביחס לכנסת ולממשלה. את עמדתי זו זכיתי להשמיע מאז כניסתי לפוליטיקה. היא לא השתנתה. אני בעד "מאזן אימה" מאוזן יותר בין בית המשפט לכנסת מאשר הקיים כיום. כך למשל חשוב בעיני שתהיה פסקת התגברות. אני גם חושב שכיום קל מידי לבית המשפט העליון לפסול חקיקה של הכנסת.
בהקשר זה מצב מאוזן הוא שבכנסת נדרש רוב מיוחס כדי להתגבר על פסיקת בג"ץ, ומאידך, גם בבית המשפט ידרש רוב מיוחס כדי לפסול חוק. אני גם לא נבהל מזה שיועמ"ש של שר יהיה משרת אמון. אני יכול לראות בכך לא מעט יתרונות. בעיני שומר הסף הוא בית המשפט ולא בהכרח צריך שומר סף על שומר סף (אבל זה כמובן בתנאי שמעמדו העצמאי של בית המשפט לא נשחק לגמרי והוא יכול לתפקד כשומר סף אמיתי).
הנושאים בהם בחר לטפל שר המשפטים החדש בהחלט דורשים עיסוק מעמיק ורציני. לצערי, הצהרותיו של השר, וכן, גם התזמון הפוליטי (שהרי הכל עניין של טיימינג..), מעוררות בי ספקות האם השר באמת רוצה לחזק את מערכת המשפט, או שמא לדרוס ולנטרל אותה. מבחינה מהותית נראה שבמקום לייצר "מאזן אימה בריא" בין הרשויות, כבוד השר פשוט מעביר את כל הכוח לכנסת.
בהקשר התזמון, לא ניתן לחמוק מהתחושה שהשר מנסה להלך אימים על בית המשפט לקראת דיונים פרסונאליים חשובים שיתקיימו בטווח הזמן הקצר והבינוני בעניינם של ראש הממשלה ושר הפנים. לא אתנגד באופן אוטומטי לכל ההצעות של שר המשפטים, אך אהיה שם כדי להיאבק על שמירת האיזון הנדרש והכל-כך חשוב בין הרשויות.