ראש הממשלה מנסה לזרז את תהליך פירוקו של משרד הדתות, וכחלק מהתהליך הוצע להעביר את מערכת בתי הדין הרבניים לאחריותו של משרד המשפטים. עו"ד הרב שמחה מירון אומר לערוץ 7 כי מהלך זה טומן בחובו סכנה למעמדה של מערכת דיני התורה במדינת ישראל.
לדבריו, הטענות כלפי מערכת בתי הדין הרבניים כמערכת לא מסודרת צריכות להיבחן עניינית. למשל, את העובדה כי בירושלים יש 15 אנשים שתוארם הוא אב בית הדין, מסביר מירון כי מדובר ביישום חוות דעת שנתן היועץ המשפטי לממשלה לפיה אב בית דין הוא תואר כמו סגן נשיא בית המשפט ללא קשר לשאלה מה אותו סגן נשיא מנהל. גם במקרה זה, אומר מירון, הייתה טענה שמדובר בתואר המקנה תנאים ולא עניין ניהולי ולכן נוצר מצב שבו אב בית דין הוא תואר הקשור לוותק ומעמד ולא תפקודי.
מירון מתייחס גם לטענות כי בבית הדין הרבני העליון יש יותר מדי דיינים וכל אחד מהם צריך לשבת רק עשר שעות בשבוע. לדבריו, שופטים כדיינים יושבים בדין אך גם כותבים פסקי דין, ולכן הם יושבים ב-4-3 הרכבים בשבוע ולאחר מכן כותבים פסקי דין.
העברת השליטה על בתי הדין הרבניים לידי משרד המשפטים תאפשר לשר המשפטים לפגוע במערכת מבפנים, אומר מירון.
הוא ציין כי המחוקק דאג שמינויי שופטים ודיינים ייעשה בוועדה נפרדת, המורכבת משר הדתות, הרבנים הראשיים ודיינים. אם שר המשפטים יהיה מעורב בוועדה זו הוא יוכל למנות יו"ר ועדה והוא גם יוכל לכוון מי ייבחר וכיצד. אם המערכת תהיה כפופה לשר המשפטים, מוסיף מירון, הוא יוכל לפגוע בה באמצעות מינוי אנשים שמתאימים למערכת ההשקפות שלו. הוא יוכל למצוא גורמים שיסייעו בעדו כמו אותם "רבנים מטעם" בגלות. הוא יוכל להתערב בקידום הדיינים במערכת, מי יהיה אב בית דין ואיפה.
במשך שנים, מוסיף מירון, מנסים גורמים שונים לכרסם בסמכויות בתי הדין הרבניים. משפטנים סוברים כבר שנים ארוכות כי בתי הדין צריכים לעסוק רק בסידור הגירושין ולא בכל צדדיו של הליך פירוק המשפחה כמו שבית הדין עוסק כיום.
לדבריו, הניסיון להעביר את בתי הדין לחסות משרד המשפטים יגרום לכך שהם יבוטלו וישרדו רק כשטיבלאך במאה שערים ובבני ברק. (ש.ח.)
לדבריו, הטענות כלפי מערכת בתי הדין הרבניים כמערכת לא מסודרת צריכות להיבחן עניינית. למשל, את העובדה כי בירושלים יש 15 אנשים שתוארם הוא אב בית הדין, מסביר מירון כי מדובר ביישום חוות דעת שנתן היועץ המשפטי לממשלה לפיה אב בית דין הוא תואר כמו סגן נשיא בית המשפט ללא קשר לשאלה מה אותו סגן נשיא מנהל. גם במקרה זה, אומר מירון, הייתה טענה שמדובר בתואר המקנה תנאים ולא עניין ניהולי ולכן נוצר מצב שבו אב בית דין הוא תואר הקשור לוותק ומעמד ולא תפקודי.
מירון מתייחס גם לטענות כי בבית הדין הרבני העליון יש יותר מדי דיינים וכל אחד מהם צריך לשבת רק עשר שעות בשבוע. לדבריו, שופטים כדיינים יושבים בדין אך גם כותבים פסקי דין, ולכן הם יושבים ב-4-3 הרכבים בשבוע ולאחר מכן כותבים פסקי דין.
העברת השליטה על בתי הדין הרבניים לידי משרד המשפטים תאפשר לשר המשפטים לפגוע במערכת מבפנים, אומר מירון.
הוא ציין כי המחוקק דאג שמינויי שופטים ודיינים ייעשה בוועדה נפרדת, המורכבת משר הדתות, הרבנים הראשיים ודיינים. אם שר המשפטים יהיה מעורב בוועדה זו הוא יוכל למנות יו"ר ועדה והוא גם יוכל לכוון מי ייבחר וכיצד. אם המערכת תהיה כפופה לשר המשפטים, מוסיף מירון, הוא יוכל לפגוע בה באמצעות מינוי אנשים שמתאימים למערכת ההשקפות שלו. הוא יוכל למצוא גורמים שיסייעו בעדו כמו אותם "רבנים מטעם" בגלות. הוא יוכל להתערב בקידום הדיינים במערכת, מי יהיה אב בית דין ואיפה.
במשך שנים, מוסיף מירון, מנסים גורמים שונים לכרסם בסמכויות בתי הדין הרבניים. משפטנים סוברים כבר שנים ארוכות כי בתי הדין צריכים לעסוק רק בסידור הגירושין ולא בכל צדדיו של הליך פירוק המשפחה כמו שבית הדין עוסק כיום.
לדבריו, הניסיון להעביר את בתי הדין לחסות משרד המשפטים יגרום לכך שהם יבוטלו וישרדו רק כשטיבלאך במאה שערים ובבני ברק. (ש.ח.)