יריב לוין
יריב לויןצילום: שלו שלום - TPS

השופט עודד מודריק, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, התראיין לכתבה של חדשות 12 שעסקה ברפורמות החדשות של שר המשפטים יריב לוין.

מודריק סיפר כי התבטא בעד הרפורמות ולכל הפחות לא נבהל מהן, וזו הסיבה שדבריו נותרו על רצפת חדר העריכה ולא הוכנסו לכתבה ששודרה בסוף השבוע בחדשות 12.

מודריק, תת-אלוף במילואים, עקץ בחשבון הטוויטר שלו: "נפלאותיה של תקשורת ׳הוגנת׳. אתמול קוים איתי ראיון מצולם לשם שילובו בכתבה של ערוץ 12 בעניין ׳רפורמת לוין׳ במערכת המשפט. נשאלתי לתגובתי לטענה שהרפורמה תגרום ׳מהפכה משטרית׳ ושפגיעתה במשטר הדמוקרטי מסוכנת ביותר. התבקשתי גם להגיב לרכיבי הרפורמה.

"אמרתי באורח נחרץ שהרפורמה אינה מהפכה משטרית ואינה מסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. הבעתי תמיכה ברוב חלקי הרפורמה (חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו) והסתייגות מאחד הרכיבים", סיפר מודריק.

לדברי מודריק הכתבה שודרה במהדורת החדשות ביום חמישי בערב תחת המסגור: בכירים לשעבר במערכת המשפט מביעים הסתייגות חריפה מן הרפורמה המוצעת. "אחר כך הוקרנה עמדתו של השופט בדימוס סטרשנוב שאמנם הביע בחריפות התנגדות לרפורמה וכינה אותה מהפכנית ומסוכנת לדמוקרטיה.

"בתוך כך שולבה הקרנת קטע קצר מאוד של דברים שלי שבהם ביקורת חלקית מאד על אחד הרכיבים של ההצעה. כך אירע שבמניפולציה עריכתית הוצאו דבריי מהקשרם ונדמיתי כשותף להסתייגות החריפה של ׳בכירים לשעבר׳".

"דבר מדבריי אודות זה שהרפורמה אינה ׳מהפכה משטרית׳ לא שודר. גם לא שודרו קטעי התמיכה בהצעה. אינני יודע אם הדבר הוא פרי מלאכתו של כתב או עורך נעדרי כישרון עיתונאי הולם או כוונת מכוון של ׳תקשורת מגוייסת׳", הוסיף מודריק.

תגובת חדשות 12: "בכתבה נבחר קטע שלא הוצא מהקשרו באשר לעילת הסבירות. לאור עמדתו של השופט מודריק באשר לשאר הסוגיות נציע לו השבוע להתראיין באולפן באחת תוכניות החברה לשטוח את עמדתו המלאה".

השופט בדימוס פרופ' עודד מודריק חושב שהתוכנית המשפטית שהציג שר המשפטים הנכנס יריב לוין מציעה תיקונים נכונים ומתבקשים.

בראיון לרדיו 103FM אמר מודריק: "בעניין הרפורמה שהציע השר לוין, אני אינני חושב שזה קץ העולם, קץ הדמוקרטיה וכל מיני ביטויים קיצוניים שכאלה. יש פה תיקונים שבחלקם בעיניי נכונים ומתבקשים".

הוא הסביר: "כמו למשל עצם הצורך העקרוני בפסקת התגברות, מקובל עליי. אני חושב שזה לגמרי לא עניין של מספר חברי הכנסת מעבר ל-61, לדעתי גם 75 לא יפטרו את הבעיה, אלא הדבר הנכון הוא בעיניי שגם השר הולך בעקבות הרעיון הזה - פסקת התגברות שבאה בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון, שבו לשיטת השר לא התקבלה החלטה פה אחד, כי אם ההחלטה לפסול את המהלך הממשלתי או החוקי פה אחד, אין מקום לפסקת התגברות".

הוא המשיך ואמר: "אני חושב שאין מקום לפסקת התגברות גם אם הפסק של בית המשפט העליון התקבל ברוב שאין בו לפחות שליש מחברי ההרכב שתמכו בחוק או בהחלטה. לעם יש את זכות הבחירה שלו, הנבחרים שלו הולכים כנראה בעקבות המנדט שקיבלו מהבוחר ומחליטים את אשר הם מחליטים, אבל את פעולת החקיקה ואת פעולות הממשל, מישהו צריך לבחון על פי עקרון החוקיות, האם המהלכים האלה חוקיים. זו דרכו של עולם, אם את נותנת למקבל ההחלטה להחליט אם ההחלטה היא חוקית או סבירה, בעיניי המחליט ההחלטה שלו תהיה חוקית וסבירה. לכן נקודת עיגון חיצונית שממנה מישהו יבחן את החוקיות, זה תפקידו של בית המשפט".

"אומרים, במיוחד בהקשר לשאלת הסבירות, 'איך אפשר להחליף את 60 חברי הכנסת עם השקפתם בעניין הסבירות עם 15 שופטים שלא נבחרו?'. יש בזה משהו, אני מקבל את זה, אבל לפי השיטה או ההשקפה שלי, אם באמת ימצא מיעוט בהחלטה של בית המשפט העליון שתומך בשיקול הדעת של חברי הכנסת, או ברוב של חברי הכנסת, אז באמת אין מקום להתגברות. ואז יינתן משפט הבכורה להחלטה או לחוק של הכנסת".

"אותה מהפכה שהחל שמגר והמשיך ברק לא הייתה נכונה?", שאלה המראיינת סיון כהן את השופט בדימוס. על כך הוא ענה: "נכונה לחלוטין ומתקיימת גם עכשיו, גם לפי ההצעה של השר לוין. הוא אמר שבתי המשפט יוכלו להמשיך לפסול חוקים, לקיים את המטלה החשובה שמונחת לפתחם, אבל במקרים קיצוניים, אגב לדעתי במיוחד בעניינים שנוגעים לזכויות אדם, כשהרשות המנהלית או אפילו הכנסת, מחליטה לפגוע בזכות אדם, בדרך כלל היא לא עושה את זה בצורה קיצונית כפי שמוצג, אלא מתוך איזון בין אינטרסים. האיזון הזה צריך להיבחן על ידי גורם חיצוני".

הוא הוסיף: "אני מוכרח לומר שלראשונה, הדברים שהוא הציע אתמול לא היו בלתי צפויים, דברים שמדברים עליהם חודשים וגם מופיעים בהסכם הקואליציוני. שאלת האקראיות או אי האקראיות של העיתוי לא מונחת רק לפתחם של הפוליטיקאים, מזכיר לך את מועד פרסום החשדות נגד נתניהו והגשת כתב האישום, עם עיתויים שהעלו סימני שאלה סביבם. כנראה שבמדינה שלנו אין משמעות לעיתוי".