מסעדת שף בבני ברק, נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל מסתבר שלבירת הקוגל והצ'ולנט של ישראל הגיעה הפתעה מרעננת וחדשה.
מיקום המסעדה הוא הכי רחוק שיש למסעדת שף, על רחוב ז'בוטינסקי פינת רבי עקיבא. סיפור המקום מעניין ביותר שכן המסעדה, סולו קרנה, אולי חדשה וטרנדית אבל היא הוקמה על יסודתיה של מסעדת ציפורי הבני ברקית, שזו אגדה מקומית בפני עצמה.
בפעם הזו הגעתי יחד עם חבר יועץ תקשורת, שמכיר את הגזרה וגר בסמוך אליה. היה מספיק לראות את העומס שהיה בכניסה כדי להבין עד כמה היה צורך במסעדה שהיא קצת אחרת. ההרכב האנושי במסעדה היה מעניין, חילוניים, דתיים לאומיים וחרדים על כל הספקטרום, כולם באים ליהנות מאוכל טוב ותו לא.
בקומת הכניסה למסעדה קיימת עמדה לאוכל מהיר שמאפשרת לקחת כריכים וכדומה, אך לא לשם כך התכנסנו. עלינו חצי קומה והגענו לחלל המסעדה שמעוצב יפה ובקפידה.
תפריט הצהריים בנוי על עסקיות הכוללות מנה עיקרית ותוספות, לעומת תפריט הערב שבנוי בעיקר סביב החוויה: ערב במסעדה/ ערב קולינארי מרתק/ ערב בשרי רגוע / חגיגת בשרים. זו לא רק נוחות ושיווק של התפריט, מדובר בארגון קולינארי של ממש. אם אתם רוצים לאכול אוכל טעים וללכת: שבו בתפריט צהריים, תפריט הערב לא ידבר אליכם. אם אתם רוצים לחוות קולינאריה יצירתית: פנו לכם ערב וסעו לבני ברק. לא מאמין שכתבתי את זה, אבל זו החוויה.
קיבלנו שני סוגי לחמי מחמצת מעולים שנעשים במקום (לחם אחד עם גזר ואחד עם סלק בפנים), מלווים במטבלים: ממרח שום קונפי, איולי חזרת וחמאת אסאדו. כן כן, אתם לא טועים במה שקראתם. בדיוק כמו שמכינים חמאה חלבית, ניתן לבצע הליך ארוך של פירוק והרכבה לציר של האסאדו ובטמפרטורה נכונה אפשר לייצר מעדן מלכים. המטבלים כולם היו מעולים והיו פתיחה נהדרת שמוגשת גם בתפריט צהריים וגם בתפריט ערב.
בביקורנו בערב, המשכנו משם למנת פסטרמות ובשרים כבושים, הוגשה לנו מנת 'סביצ'ה חציל' שהוגש עם קטשופ סלק, טחינה קפה שחור. כן הזיה. טרטר בקר עם פירות, בצל וחרדל. סלט חסה ופטריות עם רוטב אפונה, מנת בריסקט ופרגית ועוד, אבל ללא כל ספק, מנת הבית המושלמת שקיבלנו היא 'חלונות בני ברק'. חברי שהיה איתי, כאמור תושב האזור, צחק וטען שבבני ברק אין דבר כזה חלונות, כי בין בניין לבניין יש עוד בניין אבל בפועל זו מנה שרק בשבילה שווה להגיע. פרוסות קטנות של מכסה אנטריקוט עשוי כהלכה על מצע של קרן בצל לבן, למעלה רוטב טופי ואבקת חציל שרוף. מנה שהייתה מעדן מלכים.
לבסוף, הגיע קינוח סופר מיוחד, גזר שבושל שלושה ימים, נצלה והוגש על רוטב טחינה ושוקולד ולמעלה צ'יפס קליפות גזר. מעדן מתוק ויצירתי במיוחד.
כאמור, המנות במסעדה מחולקות לכמה סבבים ככה שכל אחד יכול לבחור את התפריט המתאים לו. זו חוויה קצת יקרה אבל אירועים מיוחדים בהחלט שווה לציין בה.
תפריט הצהריים מוגש במחיר שבהחלט מהווה תחרות לכל מסעדה אחרת באזור המרכז. עסקית הכוללת לחם השף ומטבלים, הזמנו סטייק אנטריקוט, ירקות צלויים ופירה – עולה פחות מארוחה מקבילה בכל מקום אחר שאני זוכר באזור. הסטייק היה עשוי היטב וגם התספות מעולות. ניכר שהבשר יושן טוב (מקרר היישון נמצא ממש ליד עמדת השף, הכל קורה עצמאית במקום).
בכלל, כיף היה לראות את השף ישראל דודק, מגיע לכל שולחן ומדבר עם הלקוחות. בהתחלה התיישבנו בלי שיידע מי אנחנו כדי לראות את היחס, בכל זאת זה הבייבי שלו, ישראל הראה לנו שם את האהבה הגדולה שלו למקצוע שמגיעה בהחלט לידי ביטוי בחוויה של הסועדים במסעדה.