יעל וילנר
יעל וילנרצילום: דוברות הרשות השופטת

חריקות הכיסאות והרעש הבלתי פוסק שיצרו רגליהם המתכתיים בכנס הרמב"ם ה-14 במלון חוף גיא בטבריה, על שפת ימה של הכנרת, בעת הרצאתה של שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, סימלו יותר מכל את הסערה המתחוללת סביב רפורמת המשילות והמשפט של השר המשפטים הנכנס, יריב לוין, כשהמתיחות בין הכנסת והממשלה לבית המשפט העליון הולכת ומתעצמת.

השופטת וילנר פתחה את הרצאתה רגע אחרי ארוחת ערב שבת הדשנה ולפני 'הטיש' שהנחה איש התקשורת, קובי אריאלי. כותרת הרצאתה "צדק צדק תרדוף, בהלכה ובמשפט".

"סעיף 6 לחוק יסוד השפיטה אומר את הדברים הבאים: מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה: 'אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים'".

בדבריה הסבירה כי על השופט לפעול ולשפוט למען הצדק ולפי החוק אך לעיתים לפעול לפי החוק יוצר חוסר צדק, לכן המחוקק יצר בהקשרים רבים אפשרות לסטות משורת הדין והחוק אם הצדק מחייב זאת. "לשפוט על פי החוק לא תמיד מייצר צדק", אמרה וילנר והוסיפה, "לפעמים כדי לייצר צדק חייבים לסטות מהחוק בנסיבות מיוחדות".

השופטת וילנר מונתה לשופטת בעליון בזמן כהונתה של שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד. שקד ביקשה לאזן את בית המשפט על ידי 'שופטים שמרנים' הנמנעים מיציקת פרשנויות לחוק כפי שנהג השופט אהרון ברק. ביום בחירתה שקד הצהירה "עשינו היסטוריה" אך בית המשפט לא פסק מהתערבותו ואמון הציבור בבית המשפט ובשופטים המשיך לצלול.

וילנר רמזה בדבריה על השופט ברק ואמרה שדווקא המחוקק נתן לשופטים את המרחב ללכת ולעשות משפט לפי הצדק ולא לפי החוק. "המחוקק איפשר לשופטים לפרש את החוק כדי שיהיה צדק".

וילנר הציגה שלל סעיפים בחוק המעניקים לבית המשפט את מרחב התמרון הנדרש כדי לעשות שימוש בצדק – ולא בהכרח בלשון החוק היבש. היא הציגה זאת כדי לחדד את כוונת המחוקק שביקש להעניק מרחב סמכות לשופטים לשפוט על פי השקפתם, ולהרחיב ולפרש את החוק כדי להביא לעשיית צדק.

בדבריה השתמשה גם במקורות היהודיים כשהביאה ציטוט מהרמב"ם בסעיף שעוסק בשפיטה, "ומנין לדיין שהוא יודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר אחתכנו ויהיה הקולר תלוי בצווארי העדים? תלמוד לומר 'מדבר שקר תרחק', כיצד יעשה ידרוש בו ויחקור הרבה בדרישה ובחקירה של דיני נפשות, אם נראה לו לפי דעתו [שאין בו רמאות חותך את הדין על פי העדות אבל אם היה לבו נוקפו] שיש בו רמאות או שאין דעתו סומכת על דברי העדים...כל אלו הדברים וכיוצא בהן אסור לו לחתוך אותו הדין, אלא יסלק עצמו מדין זה..." (הרמב"ם, הלכות סנהדרין).

"הלוואי והיינו יכולים שלא לפסוק", אמרה וילנר, "לא פעם יש נדנודי שינה וקושי לישון בשל משפט והחלטה שצריך לקבל. בסוף אנחנו צריכים להגיע להכרעה ולפסק דין בשונה מהרמב"ם שנתן אופציה של העדר הכרעה".

את הרצאתה חתמה וילנר על כך שנדרשת הרבה מאוד ענווה וזהירות כדי לעשות שימוש "בצדק" ובפרשנות של החוק וכדי לא לפגוע בחוק שהוא הבסיס לשפיטה.

עם צאת השבת הפושים הבועטים בניידים של משתתפי הכנס הדהדו את דברי פרופ׳ אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר שאמר בחדשות 13 כי "הרפורמה של לוין היא מחרוזת רעל, אם תוגשם במלואה זה תחילת חורבן הבית השלישי". "ההצעה של לוין תביא למלחמת אחים." "אם הרפורמה תיכנס לתוקף - הזכות לכבוד, חירות וחיים של כל האזרחים תיפגע", ושלל כותרות נוספות. עבור המשתתפים היה זה המשך ישיר להרצאת השבת.

ערב לפני הרצאתה של וילנר שר הזמר והיוצר אריאל זילבר לבאי הכנס את השיר "להתראות במבול הבא".

וזה הסיפור על ערי החוף / שלא ישאר מהם כלום בסוף / ועל אודות נח והמבול / דברים כאלה אי אפשר לשכוח / ויש לי עוד סיפורים הערב והשכם / אבל פה צריך אולי לסיים/ להגיד שלום ותודה רבה / ולהתראות במבול הבא.