בעז שפירא
בעז שפיראצילום: באדיבות המצולם

תחילה אציג ברשותכם את אחמד טיבי, זה המכהן מזה שנים ארוכות כחבר כנסת, זה ש"התקשורת הישראלית" העוינת מטפחת, זה שהיה לחביב האולפנים – עד כי קהו החושים של רבים שהיו עם הזמן לאוהדיו או לכל הפחות לאלה הסוברים שאין כל פסול בחברותו בכנסת ישראל, גם בתפקידים משמעותיים.

אחמד טיבי הוא לאומן ערבי גאה. בכל הזדמנות הוא מדגיש את היותו בן הלאום ה"פלסטיני", מזדהה לחלוטין עם אחיו ללאום הזה, כופר בהיות מדינת ישראל מדינה יהודית, מדגיש ומחצין סממנים לאומיים "פלסטיניים", עושה שימוש בבימת הכנסת כדי להדגיש את שפתו הערבית בעזרתה הוא מבטא זלזול בולט ומופגן בכל מה שיהודי, בכל מה שציוני.

אחמד טיבי טוען בעקביות שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד, מדגיש את היותה מדינה כובשת, מתלונן על אכזריות הכיבוש הזה וטוען לאפליה נגד כל ערבי באשר הוא ערבי.

בכל הזדמנות הניתנת לו אחמד טיבי חובר לאויבי ישראל ומזדהה אתם. כך הוא הביע תמיכה גורפת במועמר קדאפי, תומך בעקביות בחסן נסראללה, מחזק את ידיהם של כל שונאי ישראל ברחבי העולם כולו ואף תורם את תרומתו לשנאת ישראל בעולם, להחרמתה על ידי גופים בינלאומיים ולהשחרת פני המדינה בכל פורום אפשרי.

גרוע מכך – טיבי הוא תומך בטרור הערבי המפיל בנו חללים ומכה בנו בשכול נורא. טיבי תועד, יותר מפעם, נושא נאומי תמיכה ב"שאהידים" שחוסלו על ידי כוחות הביטחון בעקבות רצח שבצעו או כאלה שרצחו יהודים בפיגועי התאבדות. טיבי מבקר באופן שוטף את הגרועים שברוצחים המתארחים (לדאבוננו...בתנאי לוקסוס) ב"בתי הכלא" הישראלים ובביקורים אלה הוא מעודדם ומחזק את רוחם.

טיבי ישב עם הארכי רוצח יאסר ערפאת, יימח שמו וזכרו, במוקטעה שברמאללה כיועצו ורואה בו עד היום מנהיג וגיבור לאומי. היה זה בתקופה בה הטרור הערבי היכה בנו באכזריות ודם יהודי נשפך ברחובות ערינו. מאות רבות של יהודים נרצחו ונטבחו, אלפים נפצעו והיו לנכים, עם ישראל היושב בציון היה אחוז אבל ושכול קולקטיבי והלבבות בכו כאחד. ובאותה העת טיבי יושב בצמוד לרב המחבלים ערפאת ומשמש כ"יועצו". למרות שהצעירים מבין הקוראים שורות אלה יתקשו להאמין לאמור לעיל – האמינו גם האמינו, זו הייתה המציאות הבלתי נתפשת באותם ימים.

הדברים הם קשים מנשוא וחוש צדק הטבעי הטמון בכל יהודי באשר הוא זועק מתסכול נוכח כאב בלתי נסבל הנובע מעוול שכמעט שאי אפשר לתארו במילים. הכיצד זוכה שונא ישראל כזה המתעלל בעצם מהותה של מדינת היהודים, הכופר בלגיטימיות שלה ככזו, בז בפומבי להתנהלותה, מזדהה עם הגרועים שבאויביה ומהלל את רוצחי בניה – ליחס טוב ומכיל מרשויות המדינה, מבית המחוקקים של המדינה, מבתי המשפט של המדינה, מה"תקשורת" ה"ישראלית", משועי עם, אילי הון, אומנים, פוליטיקאים ושאר אזרחים המסכינים עם נוכחותו במוקדי כוח כגורם משפיע וכמחוקק בבית המחוקקים של מדינת היהודים, הכיצד ?!?!

דע עקא שברוב חוצפתו ותוך הפגנת רגשות "אדנות" ועזות מצח לא רגילים טיבי התרגל לדרוש לעצמו תפקידים, כבוד ושררה. כבר הוזכרה כמדומני עובדת היותו חביב האולפנים בערוצי "התקשורת" "הישראלית" (את המירכאות הרוויחו אלה ביושר, אם ניתן להגדיר זאת כך...) והדברים ידועים למצער.

אלא שמה שמדהים באופן מיוחד הוא היחס אותו מגלים כלפי אחמד טיבי הלז חברי כנסת לא מעטים, גם כאלה מכוחותינו, קרי – מפלגות הימין. מוכרת הפארסה המתנהלת ב"פרסה" שבכנסת – אותו מקום למפגשים בלתי פורמליים רחוק מ"עין" המצלמות. שם, כך מספרים יודעי דבר, מסתחבקים יריבים "מרים" במליאה איש עם רעהו, מחליפים צחוקים, שותים קפה ומתחככים ברעות איש עם חברו.

ושואל אני את עצמי – האם אין או האם לא צריך להיות גבול ל"סובלנות" הזו, בעיקר כאשר היא מוחלת על תומך טרור המזדהה עם רוצחי בנינו, מהלל אותם, תומך בהם, מעודדם בבית כלאם, מנסה לשפר תנאיהם, דואג לרווחת משפחותיהם ונוטל חלק פעיל ומרכזי בתעמולה השקרית המציגה את האויב הערבי ואת המחבלים הרוצחים כלוחמי חופש עזי רוח, צודקים, מוסריים וערכיים ?!?!

וכל זאת בשעה שאותנו, מדינת היהודים, האזרחים היהודים, החיילים הגיבורים, המתיישבים האמיצים המוסרים את נפשם על קידוש השם וגאולת הארץ – את כל אלה הוא מציג ככובשים, כאכזריים, כגזענים, וכבלתי אנושיים.

מדובר בליקוי מאורות חמור ממנו סובלים רבים, רבים מדי. הבינו נא, באם הגענו למצב בו חברת הכנסת טלי גוטליב מנהלת מסע בלתי נלאה על מנת למנוע את מינויו של אחמד טיבי לתפקיד סגן יו"ר הכנסת (תפקיד בו כיהן בעבר) ואגב כך נאלצת להיאבק מרה נגד רעיון העוועים הזה תוך שהיא עמלה לשכנע חברי כנסת מהמחנה הלאומי לבל יתמכו במינוי כזה שכולו הזיה אכזרית ועוול מוסרי זועק - כי אז כלו כל הקיצין וניתן לומר בצער וכלימה רבתי שעיוורון מוסרי ושפל ערכי חובקים כאחד את אלה שאינם רואים את האבסורד, אלה שליבם אינו מתקומם מעצמו נגד מה שנראה בפשטות כבלתי אפשרי, כלא מוסרי, כפשיטת רגל ערכית וכגישה שאינה יהודית.

נישא תפילה שהשם יתברך יסיר את ערלת הלבבות וייתן חכמה בינה ודעת בקובעי המדיניות, על מנת שתיחסך מכולנו החרפה הזו. דין תומך השאהידים אחמד טיבי להיות מושלך אל מאחורי סורג ובריח והצבתו חלילה בין ראשי בית המחוקקים של מדינת היהודים היא הרבה הרבה הרבה מעבר לחרפה.