על השפעות מהלכיהם הכלכליים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו להקלה על חיי האזרחים שוחחנו עם יו"ר הוועדה המקצועית בהתאחדות יועצי המשכנתאות, יונתן ברלינר
על התהיות והשאלות שעולות בתקשורת סביב צעדי סמוטריץ' ונתניהו, מעיר ברלינר בפתח דבריו כי "תמיד מהלכים של התערבות ממשלתית בשוק החופשי מעוררים שאלות ותהיות, בעיקר כשזה מגיע מכיוון הימין הכלכלי שדוגל בשוק חופשי נטול רגולציה. כשיש התערבות כזו עולה השאלה אם זה פוליטי או כלכלי, כי זה מאוד לא קלאסי להתערב במנגנון הטבעי של השוק, אבל נראה שהצעדים האלה באים במקום הנכון ובזמן הנכון ויש להם מקום חיובי מאוד גם מבחינה כלכלית".
מרחיב ברלינר ומסביר: "עיקר הקפאת ההעלאות כמו ארנונה חשמל ומים ואפילו הדלק, שם מדובר בהוזלת המיסוי, אלו מרכיבים שמאוד משפיעים גם על בעלי העסקים. עליית מחירי היצור משפיעה בהמשך גם על התעסוקה וגם על האינפלציה בטווח הארוך. אם החשמל עולה בצורה משמעותית אז מפעלי התעשייה שצורכים הרבה חשמל יצטרכו בשלב הבא לגלגל על הצרכנים את ההעלאה. כך גם שימוש בדלק בתובלה מגולגל על הצרכנים. המשמעות היא שבעוד כמה חודשים נקבל המשך של האינפלציה. למעשה, הממשלה אומרת שהיא נותנת הוזלה לצרכנים אבל במקום שמשפיע על בעלי העסקים ובכך היא עוצרת את כדור השלג של האינפלציה".
על כדור השלג הזה הוא מציין כי "הבעיה הגדולה באינפלציה היא שזה כדור שלג שמניע את עצמו. צד אחד מעלה מחירים ומיד מקבל תגובה מנגד. אם הדלק והחשמל עולה לבעל עסק, המחיר לצרכן עולה, ואז הצרכן מבקש עליה בשכר ונוצר גלגל. כאן הממשלה עוזרת לקטוע את הגלגל או לפחות לא להעצים אותו. לכן זה מהלך שמגיע בזמן הנכון ובמקום הנכון, כאשר למדינה יש רזרבות גדולות. המצב הכלכלי טוב מאוד, אין למדינה מצוקת אשראי והיא יכולה לווסת עודף ביקוש ועודף היצע ולפעמים לספוג מיסים".
דבריו אלה של ברלינר משיבים למפקפקים השואלים מניין יביאו נתניהו וסמוטריץ' את הכספים על מנת לממן את בלימת צעדי העלאת המחירים. הוא מציין כי "לממשלה יש יכולת וצורך לספוג עלויות מסוימות או לדחות אותן כשהדבר נצרך, כמו שהיה בקורונה כשהיה משבר ופתחו מחסנים בהלוואות או ברזרבות, נתנו למשק לעבוד. כך גם עכשיו. אנשים שואלים על העלות למדינה על ביטול המס על השקאות הממותקים ועל החד פעמי, אבל שוכחים שלפני העלייה זה היה המצב והסתדרו. יש דברים שהם גמישים".
"אחד הצעדים הוא הקפאת ארנונה שהייתה צריכה לעלות בשלושה אחוזים. למעשה מדובר בסוג של מס שהציבור משלם על פי חוק. הממשלה אומרת כעת לרשויות שיסתדרו ללא העלייה הזו כמו שהסתדרו עד היום. נכון שהכול עולה, אבל נצטמצם גם אנחנו וננסה לדחות את הדברים. גם הממשלה תדחה תכניות שיש לה ולא תעמיס על הציבור. כמו שהממשלה יודעת לגבות מיסים היא תדע להוריד את המיסים כאשר היא יכולה וכאשר הציבור במצוקה. זה מה שקורה עכשיו".
על הארנונה ובלימת העלייה המתוכננת מציין ברלינר כי לא מדובר בשיקול דעתה של כל רשות ורשות, אלא במהלכים בפיקוח הממשלה, שכן לו הדבר היה בידי כל רשות היא הייתה מבקשת ומעוניינת לגבות ככל שניתן. המדינה בהנחיותיה מרסנת את השאיפה הזו ומגבילה אותה. "זה גם לא נכון שכל רשות תגבה כרצונה, כי בסופו של דבר אנחנו מקבלים שירות מהמדינה, חלק מהשירותים מגיעים באופן ישיר מהמדינה וחלק דרך הרשות המקומית, כלומר שבסוף מדובר בסוג של מס ולא נכון שתושב תל אביב ישלם מס שונה באופן קיצוני מתושב ירוחם. יש הבדלים בין רשויות שונות, אבל בשירותי חינוך ניקיון וכו' הדברים נעשים ברמה מערכתית ולכן הם מצויים בפיקוח".
עוד שאלנו את ברלינר אם המהלכים לא יכולים היו להתבצע בידי המשלה הקודמת, ואם אין חשש שמא הם נעשים גם מתוך שיקול פוליטי של התנגחות בממשלה הקודמת. ברלינר מקפיד שלא להיכנס לזירת הפרשנות הפוליטית שאינה תחום מומחיותו, אך אומר ש"כנראה שזה לא בא סתם על ידי האנשים הנוכחיים בממשלה. גם נתניהו וגם סמוטריץ' חושבים בחשיבה פרקטית וריאלית בנושאי כלכלה. בהחלט יכול להיות שאם הממשלה הקודמת הייתה עושה זאת זה היה נחשב לצעד פופוליסטי, אבל כשזה מגיע מאנשים שמבינים בכלכלה ותומכי שוק חופשי שעושים צעד שכזה, הדבר נתפס כתקין ונצרך יותר".
עוד הוא מזכיר ש"התקופה שונה. הימשכות עליות המדד של השנה האחרונה היא המשמעותית. אם היה מדובר בכמה חודשים של מדד גבוה זה היה שום דבר, אבל ההימשכות של זה מאוד מכבידה על הציבור. כשזה נמשך כבר למעלה משנה ונצרכות העלאות נוספות זה כבר יותר מדי ומצוקת הציבור גדולה מאשר לפני כמה חודשים ולכן הזמן מתאים יותר. זה גם האנשים הנכונים וגם הזמן הנכון. זה צעד נדרש ונכון, כי אי אפשר לגלגל יותר מדי על הציבור ואי אפשר שיהיה פער גדול בין מצוקת הציבור להוצאות הממשלה. כשיש מצב קשה כולם צריכים להצטמצם, גם הציבור וגם הממשלה".