התחלה// נולד בברוקלין, ניו־יורק, וגדל בלונג איילנד. "היינו חברים בקהילה אורתודוקסית ידועה שניהלה בית כנסת למופת". הבכור מתוך ארבעה אחים. "גדלתי בבית מאוד ציוני, ההורים תמיד דיברו על זה שהם רוצים לעלות לארץ".
אבא// מרווין הרשקוביץ ז"ל. היה אחד מכישרונות הכדורסל הגדולים והמוכרים ברחבי ארצות הברית בשנות החמישים, ואף הוביל בגיל 17 את תיכון דווייט קלינטון לזכייה באליפות התיכונים בניו־יורק. "הוא הגיע ממשפחה מסורתית. בשלב מסוים הוא התקרב ליהדות ועזב את הקולג' הכי טוב בעולם. הוא ויתר על החיים האלה וחזר בתשובה שלמה". נפטר לפני כשנה וחצי. "אדם שאף פעם לא דיבר על עצמו ועל ההישגים שלו, שעליהם שמעתי מאנשים אחרים. היה האדם הכי שמח בחלקו שהכרתי, עם אמונה שלמה בבורא".
אמא// מרים הרשקוביץ ז"ל. מורה לאנגלית בישיבת הדרום במשך שנים רבות. נפטרה לפני 15 שנה מסרטן הלבלב. "הייתה דתייה מודרנית שהגיעה ממשפחה חסידית בברוקלין. למדה עברית באולפן בארצות הברית בשנות השישים, כשזה עוד לא היה מקובל, מתוך החלום לעלות לארץ. את החלום הגשימה בשנת 1977, שלוש שנים אחרי שעליתי".
עברית בבקשה// להורים היה חשוב מאוד שיידע עברית ולכן שלחו אותו לבית הספר 'הלל', שבו כל לימודי הקודש התקיימו בשפה העברית. "למדתי עברית כבר מכיתה א' וכל המורים שלי היו ישראלים. לכן כשהגעתי לארץ הצלחתי ללמוד משפטים ולהתאקלם בקלות יחסית".
רק ספורט// בתור נער שגדל לאבא מאמן כדורסל, הוא התמקצע ושיחק בנבחרת ליגת התיכונים היהודיים בניו־יורק בתפקיד פורוורד. "באחד המשחקים אבא אימן את הקבוצה היריבה – אבל תוך כדי משחק נתן לי ברמז טיפים ששיפרו את הביצועים שלי".
שנה ועוד שנה// בסוף התיכון הגיע ארצה לתוכנית של שנה ב־BMT, בית מדרש תורה לבחורים אמריקנים בירושלים, "שנה ששינתה את חיי. תכננתי להיות בארץ למשך שנה ולחזור לניו־יורק כדי ללמוד בישיבה יוניברסיטי. במהלך השנה הרבנים לחצו עליי להישאר לשנה נוספת, אך סירבתי. בפסח אבא שלי הגיע לבקר, ראה את החברים ואמר לי 'ראיתי כמה טוב לך כאן, תישאר עוד שנה', וכך עשיתי".
נשאר// את השנה השנייה בישראל בחר לעשות בישיבת הר עציון שבגוש עציון. "כשהגעתי לגוש החלטתי שאני כבר לא חוזר לארצות הברית. עד היום אני פעיל שם, כבר 30 שנה שאני יושב ראש ועדת הביקורת של הישיבה". לאחר שההתלבטות התפוגגה, בשנה השלישית כבר הלך ללמוד משפטים. "למדתי שלוש שנים באוניברסיטת בר אילן, ובשנה הרביעית נסעתי לבית הספר למשפטים של הישיבה יוניברסיטי בארצות הברית, במסגרת תוכנית לחילופי סטודנטים. זו הייתה שנה מאוד מעניינת, שבה למדתי לא מעט על המשפט האמריקני".
התמחות אצל הנשיא// עם סיום לימודי המשפטים חזר ארצה להתמחות במשרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־נאמן. "עשיתי סטאז' אצל חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה, וכמובן אביו של נשיא המדינה הנוכחי יצחק הרצוג. התיידדתי עם בוז'י ואנחנו בקשר טוב. כשאבי נפטר הוא היה הראשון שכתב לי מכתב ניחומים בכתב ידו".
החצי השני// קלייר הרשקוביץ. "היא הגיעה ארצה לחופשת קיץ לפני תחילת לימודי הרפואה. נפגשנו ברחבה שלפני בית הכנסת הגדול בירושלים. כבר מהדייט הראשון אמרתי לה שאין טעם להמשיך אם היא לא מסכימה לגור בארץ, והיא הסכימה. התנאי היה שבהתחלה נגור בארצות הברית כדי שתוכל לסיים שמונה שנים של לימודי רפואה, וביום שהיא מסיימת את הלימודים והסטאז' – אנחנו עולים לארץ, ואכן כך היה".
חוזרים לבנק// במקביל ללימודי הרפואה של רעייתו החל לעבוד בתור היועץ המשפטי הראשי בסניף של בנק המזרחי בניו־יורק. בתום שמונה שנים, כשהיה בן 33, חזרו השניים ארצה ואיתם כבר שני ילדים. בארץ קיבל בבנק המזרחי משרה של עוזר אישי למנכ"ל. "עבדתי צמוד לארבעה מנכ"לים: בהתחלה עם יצחק יגר ואחר כך עם דוד בלומברג, יעקב דיאור וויקטור מדינה. מאוד נהניתי מהתקופה ההיא. למדתי המון, בעיקר כיצד מקבלים החלטות גורליות לעתיד הבנק. בנוסף לכך הייתי ראש מחלקת שלוחות חו"ל ובנקאות פרטית".
עולה לירושלים// אחרי חמש שנים בבנק המזרחי עבר לבנק ירושלים, שם קיבל את תפקיד הסמנכ"ל ומנהל האגף הבינלאומי. "היינו המובילים בתחום המשכנתאות לתושבי חוץ, בעקבות הגל של תושבי חוץ שהתחילו לקנות דירות בארץ". לאחר עשר שנים בבנק ירושלים עזב את הבנקאות והתחיל לעסוק בנדל"ן, "בעיקר באירופה, אך גם בארצות הברית".
בנקאות עולמית// לפני 13 שנה הצטרף לדירקטוריון של הנהלת בנק קרוס־ריבר, בנק מוביל בארצות הברית בתחום הפינטק. "למרות שלא פתחו סניף בישראל, יש להם בהר חוצבים בירושלים מאה וחמישים עובדים שעוסקים בפיתוח, חלק נכבד מהם חרדים. הנהלת הבנק תורמת הרבה למען ירושלים, כמו למשל תרומה של 630 דפיברילטורים לבתי הכנסת בעיר".
מתחבר ללב// לכל אורך תקופת הבנקאות הוא נמנה על חבר הנאמנים של הנהלת המרכז האקדמי לב. "חיים קוברסקי, שהיה יושב ראש בנק המזרחי, ביקש ממני להצטרף בתקופה שעבדתי שם כדי להזרים דם צעיר למערכת ונעניתי לבקשתו. לפני תריסר שנים המרכז עמד בפני כמה אתגרים, בהם הקמת קמפוס טל. אמרתי לעצמי שאין ברירה, מישהו צריך לעשות את זה. הציעו לי את תפקיד המנכ"ל, אבל העדפתי את תפקיד סגן הנשיא כדי שאוכל להיות פנוי לקידום הנושאים שקרובים לליבי".
סגן הנשיא// תפקיד מלא וגדוש במגוון תחומים שלקח על עצמו, בעיקר גיוס כספים, קשרי ממשל ויחסי ציבור. "בלי קשרי ממשל היינו בבעיה. זה תחום שהיה מוזנח לפני שהגעתי. חלק מההישגים שלנו הם בזכות הלובינג שעשינו. בנוסף לכך, עד היום גייסנו יותר מ־70 מיליון דולר לבניית קמפוס טל, ופתחנו תוכנית בינלאומית ללימודי תואר ראשון באנגלית. היום יש לנו יותר מ־150 סטודנטים בתוכנית. ניהלתי את J.C. Technology, חברת המסחור של הפיתוחים המחקריים של המרכז האקדמי לב בתחומי הלייזר ובתחומים נוספים. שנים רבות הייתי מנכ"ל, עד לפני חודשיים, והיום אני יושב ראש החברה".
יוצא לפנסיה// עד לפני חודש שימש סגן נשיא המרכז האקדמי לב, אז יצא לפנסיה וחזר לכהן כחבר הוועד המנהל. "לפני שנים רבות הבטחתי לעצמי שביום הולדת 65 אפרוש לפנסיה. אבל גם בהיותי חבר הוועד המנהל אני ממשיך בכל הכוח, גם עם חברת המסחור ובמיוחד עם פרויקט הדגל של המרכז האקדמי לב בימים אלה – בניית קמפוס טל".
לא נח// היציאה לפנסיה מאפשרת לו לעסוק במגוון תחומים ולהיות פעיל בארגונים היקרים לליבו. לפני כמה ימים מונה לנשיא ארגון OU בישראל, זאת בנוסף לחברותו בהנהלת המזרחי העולמי, תפקידו כיושב ראש מדרשת נשמת, חברותו בוועד המנהל של קרן ירושלים וכהונתו כיושב ראש ועדת הביקורת של ישיבת הר עציון.
הנחת// ארבעה ילדים. חביבה (36) נשואה ואם לשלושה, מתגוררת בניו־יורק. מתן (34) רואה חשבון, נשוי ואב לשלושה, מתגורר באפרת. מוריה (31) נשואה ואם לשלושה, עורכת דין. אמיתי (28) נשוי ואב לילד, מתגורר בירושלים, פראמדיק ואיש חינוך.
אם זה לא היה המסלול// "קיבלתי מבורא עולם כל מיני מסרים לאן הוא רוצה להוביל אותי. אם זה לא היה המסלול, אני סומך עליו שהוא היה מוביל אותי לאן שהוא היה רוצה. אני מאוד מאמין בזה".
במגרש הביתי
בוקר טוב// "מאז שיצאתי לפנסיה אני קם בשש, ומזה 17 שנים לומד דף יומי. בשבע אני כבר בבית הכנסת. לאחר מכן מתחיל את העבודה במרכז האקדמי לב ובהמשך מתפנה לשאר העיסוקים שלי".
פלייליסט// "אוהב שירי ארץ ישראל וגם שירים של מחזות זמר בברודווי".
השבת שלי// "מנסה להקדיש את השבת ללימוד יותר בעיון. הדבר שאני מחכה לו כל השבוע זה לשבת בגינה עם כוס קפה וללמוד דף גמרא".
דמויות מופת// אבא, "הוא הכי השפיע על חיי, אדם עם המצפן הכי מדויק לחיים". מושקו (משה מושקוביץ), "מקים גוש עציון. היה תמיד אחד הגיבורים שלי והכניס אותי לכל מיני עמותות". הרבנית חנה הנקין, "היא הייתה המורה שלי בכיתה ט' בניו־יורק, עלתה לארץ והקימה את מדרשת נשמת. היא עשתה מהפכה ענקית הן בלימוד תורה של נשים והן ביוזמה של הכשרת יועצות הלכה. לכבוד הוא לי להיות יושב הראש של מדרשת נשמת".
מפחיד אותי// "הזקנה, שלא אוכל להמשיך בפעילות ציבורית".
משאלה// "שילדיי ונכדיי ימשיכו בחיי תורה ומצוות".
כשאהיה גדול// "אמשיך לעסוק בפעילות ציבורית במקומות שבהם באה לידי ביטוי השקפת עולמי ולקדם אותה, למען העם היהודי בכלל והציונות הדתית בפרט".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***