40 שנה לאחר שהמחבל כרים יונס חטף ורצח באכזריות את רב"ט אבי ברומברג הי"ד, הוא שוחרר מהכלא בסוף השבוע שעבר. יונס, האסיר הביטחוני הוותיק ביותר, לא רק שלא הביע חרטה על מעשיו, אלא שלאחר צאתו מהכלא הכריז: "אני וכל האסירים האחרים מוכנים להקריב עוד יותר למען פלשתין וחירותה".
את פניו בכפר עארה שבוואדי עארה קיבלו אלפים בקריאות התלהבות ובמחיאות כפיים סוערות. במהלך החגיגות באוהל המיוחד שהוקם בחצר ביתו, יונס, ערבי־ישראלי, זכה לכבוד מלכים. ראשי הנהגת החברה הערבית בישראל, אנשי דת, אישי ציבור, תושבים ובכירים מהרשות הפלשתינית בירכו והיללו אותו כגיבור לאומי. יו"ר הרשות אבו־מאזן בירך אף הוא את המחבל המשוחרר ואמר: "יונס מייצג סמל של העם הפלשתיני החופשי". משפחת המחבל הבהירה כי קבלת הפנים החגיגית תימשך לאורך זמן, כדי שהמכובדים הרבים שמעוניינים לפגוש את כרים יוכלו לעשות זאת. כל זאת למרות הוראתו המפורשת של השר לביטחון לאומי בן גביר, שהבהיר עוד טרם השחרור כי לא יאפשר לחגוג את שחרורו של "המחבל הנאלח". החגיגות בכפר עוד צפויות להימשך גם בעקבות שחרורו של המחבל מאהר יונס, שביצע יחד עם בן דודו כרים יונס את הרצח, אשר עתיד להשתחרר מהכלא בשבוע הקרוב.
הפצוע הושלך בצד הדרך
הרצח הנתעב של החייל אבי ברומברג, שבו הורשעו בני הדודים כרים ומאהר יונס, התרחש בנובמבר 1980. בדרכו מהבסיס לביתו שבזיכרון יעקב עלה ברומברג על טרמפ באזור חדרה. ברכב הסתתרו המחבלים, התנפלו עליו באכזריות וירו בראשו. לאחר מכן הושלך ברומברג מהרכב כשהוא פצוע אנוש ומדמם. רק למחרת הוא נמצא זרוק בשטח. ארבעה ימים לאחר מכן נפטר מפצעיו בבית החולים רמב"ם בחיפה. שנתיים מאוחר יותר נתפסו הרוצחים והועמדו לדין. הם הורשעו בחטיפה ורצח של חייל צה"ל ונידונו לגזר דין מוות. לאחר מכן עונשם הומר במאסר עולם. נהג הרכב סמי יונס שוחרר בעסקת שליט, ועונשם של שני המחבלים כרים ומאהר יונס נקצב ל־40 שנה על ידי הנשיא דאז שמעון פרס. כאמור, בימים אלו, עם סיום ריצוי עונשם, שוחרר כרים ובן דודו מאהר יונס עתיד לצאת לחופשי ביום חמישי הקרוב. אם לא ייעשה דבר, גם הוא צפוי להתקבל בחגיגות כגיבור לאומי.
בני משפחת ברומברג, שהתקשו לחזות בקבלת הפנים הנלהבת שקיבל רוצח בנם כרים יונס, שיגרו השבוע פנייה בהולה לשר הביטחון יואב גלנט ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בדרישה לעצור במעצר מינהלי את המחבל המשוחרר. המשפחה נימקה את בקשתה למעצר הרוצח לנוכח "השתתפותו במפגש עם אנשי הפת"ח מרמאללה, כולל צילום קבוצתי תחת דגל ארגון השחרור הפלשתיני ודגל ארגון הטרור פת"ח, דגל האסור להנפה בישראל".
מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי יצר קשר עם אבי, אחיינו של ברומברג הקרוי על שם דודו, והודיע לו כי תתקיים במשרד לביטחון לאומי ישיבה דחופה שתעסוק בכלים המשפטיים העומדים לרשות משטרת ישראל כדי למנוע מהמחבלים לחגוג את שחרורם ברבים. המפכ"ל הבהיר כי "משטרת ישראל תעשה כל שהיא יכולה בכדי למנוע חגיגות במתחם המשפחה".
הצהרה זו באה לאחר שהשר לביטחון לאומי בן גביר הורה בתחילת השבוע למפכ"ל המשטרה לקיים תחקיר בעקבות חגיגות השחרור של המחבל כרים יונס, למרות הוראתו המפורשת של השר למשטרה לפעול למניעת החגיגות שמביעות תמיכה מפורשת בטרור. זאת ועוד, השר הורה למשטרה שלא לאפשר הקמת אוהלים לכבודם של רוצחים משוחררים. הוראה זו בוצעה באופן חלקי בלבד, ובני משפחת המחבל וחבריו הקימו אוהל מיוחד לקיום החגיגות, שכאמור גם בכירי הרשות הפלשתינית ביקרו בו. בעקבות כך שוחח השר בן גביר עם מפכ"ל המשטרה. בשיחתם הורה השר על ביצוע תחקיר פנימי במשטרה. מטרת התחקיר לוודא כי אירועים מעין אלו לא יחזרו על עצמם בעתיד. יצוין כי התנהלות המשטרה תיבחן כבר בשבוע הקרוב, עם שחרורו של מאהר יונס.
חוק חשוב בסל ההרתעה
דבורה גונן היא חברת פורום 'בוחרים בחיים' של משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה, שמקדם חוק שעל פיו תישלל אזרחותו הישראלית של מחבל שקיבל משכורת מהרשות הפלשתינית בגין מעשה טרור שביצע. גונן מאמינה שמדובר באחד החוקים החשובים בסל ההרתעה נגד הטרור. יחד עם עו"ד מוריס הירש מקדם הפורום הצעת חוק זו ומקווה לחקיקה מזורזת.
"הממשלה הנכנסת צריכה להבין את חשיבות החוק לביטחון ישראל ולהעבירו באופן מיידי", פוסקת גונן ומסבירה כי "חוק שלילת אזרחות וגירוש המחבל הוא חוק חשוב מכמה סיבות. ראשית, ליצירת הרתעה מול המחבל הפוטנציאלי הבא, ושנית לעשיית צדק", אומרת גונן. "כשאזרח ישראלי מבצע פיגוע ופועל נגד המדינה - חייבים למצות מולו את מלוא הצעדים העונשיים הקיימים בספר החוקים הישראלי. לא יכולה להיות מציאות שבה מחבל כזה נהנה ומקבל הטבות מתוקף היותו אזרח. לא מגיע לו כלום", היא מזדעקת.
"מחבל שיוצא לבצע פיגוע חייב לדעת שהוא מוותר על כל זכות שלו. הוא חייב לדעת שגם משפחתו משלמת מחיר. אני באופן אישי מאמינה שמחבלים גדלים וצומחים בסביבה תומכת שמאדירה ומקדשת את המוות. לצערי, במציאות הקיימת היום יש רק צד אחד שמפסיד - אנחנו", היא נאנחת.
"המחבל לא מפסיד כלום. הוא לא משלם מחיר. מחבל דינו מוות. אין לו פריבילגיה להגיע לכלא עם התנאים המפנקים של בתי הכלא הביטחוניים כיום. זו סוגיה נוספת שהמחוקק חייב לתת עליה את הדעת. ובעניין שלנו, פורום 'בוחרים בחיים' פועל כבר תקופה ארוכה מול מספר רב של מקבלי החלטות גם בממשלות קודמות כדי שהחוק המדובר ייצא לפועל".
כאם שכולה, משתפת גונן, מראה החגיגות שנערכות לשחרור מחבלים עם דם על הידיים הוא מזעזע וקורע לב: "התרענו מפני החגיגות שצפויות להיות ועל המראות שנראה עם שחרור רוצחי אבי ברומברג הי"ד. לצערי לא הצלחנו למנוע את חגיגות השחרור. כאם שכולה, המראות הללו מעוררים תחושות קשות של בושה והשפלה עמוקה. תחושות של כאב עצום על האבדה הפרטית שלנו ועל כך שכנראה אבדה הדרך", היא משתתקת. "יש אובדן דרך ובלבול עצום, כי אין שום תירוץ בעולם להסביר את מראות הניצחון והחגיגות שראינו בימים האחרונים. כל אחד ואחת מאיתנו ההורים השכולים הבטיחו על הקבר הטרי שיעשו הכול כדי שהצדק ייעשה, ואנחנו נאבקים על כך. מכאן אני רוצה להעביר מסר גם לחברי הממשלה החדשה: שני הנושאים החשובים שקיבלתם עליהם מנדט להביא לשינוי הם משילות וביטחון אישי. לשני הנושאים האלה יש השפעה ישירה על המלחמה בטרור. הבטחתם לשנות ואתם בוודאי מחויבים לפעול וליישם את השינוי".
מי שפועלים במרץ בהליך מהיר לחקיקת חוק שישלול את אזרחותם של המחבלים המשוחררים כרים ומאהר יונס הם יושב ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן ויושב ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כ"ץ. השבוע (רביעי) עברה הצעת החוק בקריאה טרומית. על פי הצעת החוק, מחבל שפועל בשליחותה של הרשות הפלשתינית ומקבל ממנה כספים בגין מעשי הטרור שביצע – יעבור לאחריותה של הרשות באופן מלא ותישלל אזרחותו לאלתר.
על ההצעה חתומים חברים מהסיעות השונות, מימין ומשמאל: חבר הכנסת אופיר כץ (הליכוד), חברת הכנסת שרן השכל (המחנה הממלכתי), חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו), חברת הכנסת לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) וחבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית). ההצעה תאפשר לשר הפנים לשלול אזרחות או מעמד תושבות ולגרש לשטחי הרשות הפלשתינית מחבלים שקיבלו שכר מהרשות בעבור מעשי הטרור שביצעו.
"אני מאמין שהצעת החוק שעליה חתומים כלל חברי הכנסת מהמפלגות הציוניות היא בעלת אמירה ערכית ומוסרית ממדרגה ראשונה", מבהיר עורך דין חבר הכנסת רוטמן, יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. "החוק הזה אומר דבר פשוט: אם אתה מקבל משכורת או תגמול כלשהו על מעשה טרור שביצעת - קיימת בכך זיקה ברורה לרשות הפלשתינית. אובדן האזרחות הוא לא על מה שעשית, אלא על העובדה שאתה ממשיך להיות קשור לרשות הפלשתינית ומקבל כסף על כך שרצחת יהודים. בשלילת האזרחות יש אמירה נחושה שאנחנו לא משלימים עם המציאות שמחבלים אזרחי ישראל - לפי התעריפון של הרשות הפלשתינית - זוכים לשכר גבוה יותר ממחבלים פלשתינים. אזרח ישראלי שעושה מעשה טרור ורוצח יהודים מקבל יותר כסף מפלשתיני, גם אם רצח את אותו מספר אנשים ויושב את אותו מספר שנים בכלא הישראלי. הרשות הפלשתינית תשלם לך יותר כי אתה אזרח ישראלי. למעשה אתה מרוויח מכך שאתה אזרח ישראלי. זאת מציאות לא סבירה", קובל חבר הכנסת רוטמן.
אתה מאמין ששלילת האזרחות למחבלים תגביר את ההרתעה?
"אני מאמין שכן. אנשים פועלים לפי תמריצים, ואם אדם שהולך לפגע מבין שבכך הוא יפרנס את משפחתו ויזכה למשכורת שמנה מהרשות בגלל אזרחותו הישראלית - אלו תמריצים לטרור שיש לפעול נגדם. אם תישלל אזרחותו והוא יקבל תשלומים פחותים ומעמדו ייפגע, יהיו שיעשו חשבון פעמיים. אבל לפני הכול יש כאן צעד להשבת הכבוד הלאומי", מדגיש רוטמן. "יש כאן השפלה לאומית. אנחנו לא רוצים שלהרוג יהודים יהיה אירוע משמח ומשתלם כלכלית, ולכן בשלילת האזרחות הישראלית ממחבלים שזוכים לתמורה כספית על מעשיהם יש אמירה שחשוב שתישמע".
היו בעבר ניסיונות שלא צלחו משפטית לחוקק חוק כזה. האם אין חשש שגם הפעם החוק ייתקע? האם הוא יעבור את מבחן בג"ץ?
"בית המשפט העליון אכן פגע קשות גם בהרתעה נגד הטרור", מאשים חבר הכנסת רוטמן. "החוק מקשר בין סוגיית התשלום למחבל ובין שלילת אזרחותו, וממילא יש צורך להסדיר את נושא פסילת החקיקה על ידי בג"ץ. בכל מקרה, אני לא אמנע מעצמי לחוקק חוק צודק ונחוץ שכזה בגלל חשש מאיזה קושי משפטי".
בשבוע הבא משתחרר המחבל מאהר יונס, כיצד לדעתך המדינה צריכה לפעול?
"החגיגות בשחרורם של כרים ומאהר יונס והקמפיין שכבר יש ברשות ובחמאס שמהלל אותם הם חומר תבערה לערביי ישראל ששוקלים להצטרף לפעילות הטרור נגד ישראל, ולנו אסור להשלים עם זה. אי לכך, הממשלה צריכה למנוע את חגיגות החזרה לפי החוקים למניעת טרור. דברי שבח ואהדה לטרור הם עצמם אסורים ויש למנוע אותם בנחישות", מבהיר חבר הכנסת רוטמן.
"עצם העובדה שהם משתחררים – זו בעיה"
תא"ל במילואים אמיר אביבי, יושב ראש תנועת 'הביטחוניסטים', קורא אף הוא לנקיטת פעולות החלטיות בידי המדינה נגד אירועים פומביים התומכים בטרור: "אם בסופו של דבר החגיגות הללו הן ביטוי להזדהות עם טרור ומאבק לאומי פלשתיני נגד המדינה, ואנשים מניפים שם דגלי פלשתין ומביעים הזדהות עם המעשה - הרי שמדובר בעבירה על החוק שקשור להזדהות ולעידוד טרור. יש חוק", הוא מדגיש, "ובסוף השאלה היא איך הממשלה והגופים הביטחוניים מפרשים את החוק. האם הם לוקחים אותו למקום שמאפשר לעשות את הפעילויות הללו או לא".
האם להיותו של המחבל המשוחרר אזרח ישראלי יש משמעות בעיניך?
"סוגיית האזרחות הישראלית היא מן הסתם מאוד משמעותית, כי אזרח ישראלי שמבצע פיגוע טרור זה הרבה יותר חמור מאדם שהוא לא ישראלי, ומכאן עולה סוגיית שלילת האזרחות כן או לא. יש מספיק תקדימים לעניין הזה, כולל ביטול אזרחות וגירוש ובסופו של דבר. זו שאלה של מדיניות הממשלה, איך מתרגם אותה שר הפנים ואיך הוא מוציא אותה לפועל, וכמובן איך היועצים המשפטיים פועלים בעניין הזה. אין ספק שמדינת ישראל צריכה להרחיב את סל הכלים שלה לטיפול בטרור ועליה להחמיר ביחסה לאזרחים שמבצעים פעולות טרור או מעודדים אותן".
אביבי מדגיש כי יש להחמיר בצעדים נגד מחבלים משוחררים אזרחי ישראל: "הדרישה שלנו, תנועת הביטחוניסטים, היא לפעול לביטול האזרחות של מחבלים עם דם על הידיים. אין שום סיבה שמי שמבצע פיגוע טרור נגד המדינה גם יהיה אזרח של המדינה ויגור בה. יש לציין שאנחנו רואים לאורך השנים הקלה בעונשים על פעולות טרור רצחניות. היה מצופה שמי שרצח בצורה כזאת לעולם לא ישתחרר מהכלא, ועצם העובדה שהם משתחררים - זו כבר בעיה שיש להתייחס אליה בכובד ראש", קובע אביבי.
"מה שחשוב הוא לקבוע מדיניות", הוא שב ומדגיש. "המדינה צריכה לקבוע האם פועלים לביטול האזרחות או לגירוש, והאם רואים בחגיגות כאלה תמיכה בטרור - כי אם התשובה חיובית אז יש חוק ברור. מדינת ישראל צריכה לגבש את המדיניות שלה ולפעול על פיה".
***