ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט קיימו השבוע (שלישי) הערכת מצב ביטחונית בפיקוד הצפון, שבמסגרתה ניתנה סקירה ביטחונית נרחבת על הגזרה הצפונית - המודיעין, הפעילות המבצעית והאתגרים. כחלק מהסקירה נידונו האיומים לאורך הגבול עם לבנון וסוריה ויכולות צה"ל וכוחות הביטחון להתמודד איתם.
הצצה נדירה לאתגרים כפי שהם נראים בשטח ולא רק בהודעות דוברות עמומות קיבלנו השבוע בריאיון מיוחד לעיתון 'בשבע'. אל"מ חיים כהן, מפקד חטיבה 5 שתופסת כיום קו בגבול סוריה, מספר כיצד גדוד 8111 שתחת פיקודו תפס לאחרונה רועה צאן תמים לכאורה. "לפני כמה ימים הצלחנו לעשות מארב תפיסה לאחד מרועי הצאן במרחב האבטחה, אנחנו מעריכים שהוא תצפיתן שגורמים מסוימים ברמת הגולן שלחו אותו. הכוחות שלנו הצליחו לתפוס אותו ולהביא אותו לתחקור. אירוע מעניין", מספר כהן.
כחלק מההבנה שהפעילות הצבאית בצד הסורי נמשכת כל העת, גם אם במסווה ומתחת לפני השטח, ביצע כהן פעילות נוספת בגזרה. "יש קו גבול שהוא מבוסס קו חביות, מעבר למכשול שנקרא שעון חול", הוא מספר. "עשינו פעילות של חישוף המרחב יחד עם די־9 מעבר לגדר כדי לסדר את מרחב האבטחה. היתרון של זה הוא הן לטובת חשיפת מטענים והן כדי ליצור תשתית לתצפיות ומרחב ראייה טוב יותר, הרי יש שם צמחייה וכל מיני דברים כאלה".
אירועים אלו הם חלק מפעילות ממושכת בגזרה. "בחודשיים וחצי האחרונים ביצעתי תעסוקה בדרום רמת הגולן עם שלושה גדודים, ובמהלכם ביצענו שם הגנה איכותיות ומשמעותית", הוא אומר. כהן מרחיב על הפעילות שמעבר לגבול. "ברמת הגולן הגזרה מאפשרת לעשות פעילות יזומה מעבר לגדר במרחב האבטחה, בתוך שטחנו אבל מעבר לגדר שעון החול, שהיא בעצם המכשול המלאכותי שהקמנו ברמה, וכך ליזום פעילויות משמעותיות". הגדוד נעזר בכוחות שריון והנדסה כדי לתמרן במרחב האבטחה המורכב, "כולל פטרולים מעבר לקו. כל מ"מ בגדודים ביצע נוהל קרב איכותי, מעבר של גדר ובעיקר פעילות איכותית".
כהן מספר לנו שמתחת לפני השטח יש מאבק סמוי על שטח האבטחה. "טוב לעם ישראל בהיבט הכלכלי והתיירותי שרמת הגולן פורחת, אבל חשוב לדעת שמתחת לפני השטח יש קרב סמוי על מרחב האבטחה. אנחנו צריכים לוודא שהוא נקי מכל הסתובבות של תצפיתני אויב, ובמקביל לייצר פעילות משמעותית עד קו הגבול. אחד המג"דים התעקש עד יום סיום התעסוקה שלנו לעשות פעילות יזומה, עד הרגע שהחליפו את הגדוד. היה חשוב לו ההיבט של בניית הערכים ושאנחנו חזקים עד הרגע האחרון".
ניצחון מאוחר בג'נין
חטיבה 5 היא חטיבת מילואים שנלחמה במערכות רבות, ביניהן במבצע חומת מגן ובמלחמת לבנון השנייה, שבשניהם איבדה החטיבה חיילים. "חטיבה 5 היא חטיבה מפוארת, חטיבת גבעתי המקורית. היא הוקמה ב־47', דבר המסמל את הוותיקות והמורשת המפוארת שלה". כהן פותח באירוע חשוב במורשת חטיבת המילואים: הלחימה במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע חומת מגן. "בלחימה עיקשת במחנה הפליטים איבדה החטיבה 15 לוחמים, ועוד לוחם נוסף בהמשך המבצע. אחד הגדודים, גדוד 720, קיבל צל"ש על האירוע מאוד משמעותי במחנה הפליטים בג'נין. הגדוד עמד במשימה ושילם מחיר יקר".
כהן לא מסתיר את החיוך לאור העובדה שעתירת הלוחמים נגד הסרט 'ג'נין ג'נין' התקבלה. "אני שמח שבג"ץ החליט בחודשים האחרונים לאסור על הקרנת הסרט 'ג'נין ג'נין', שמציג בצורה מעוותת שכביכול פעלנו ללא טוהר הנשק בגזרת ג'נין. לשמחתי, אחרי מאבק ארוך שנים, בג"ץ קבע שהסרט הוא מגמתי, מעוות את המציאות ואין לו שחר, ואין מקום להקרין אותו בארץ. ההחלטה הזאת עשתה צדק עם לוחמי החטיבה שלחמו תוך שמירה על טוהר הנשק".
האירוע השני הוא חטיפת חיילי החטיבה, אלדד רגב ז"ל ואהוד גולדווסר ז"ל, שבמהלכה נהרגו גם אייל בנין ושני תורג'מן, וחלל נוסף – נהג הקו וואסים סלאח נז׳אל, "אירוע שהיה בעצם הטריגר של מלחמת לבנון השנייה. איבדנו ארבעה לוחמים שנהרגו תוך כדי האירוע של החטיפה. בסוף זה אירוע שפתח את מלחמת לבנון השנייה בגזרת זרעית. מאז האירוע נהפך להיות חלק מהמורשת שלנו, לא טראומה. האויב הפתיע, הוא יזם ראשון והגבנו איך שהגבנו. בסוף החטיבה המשיכה קדימה במשימה. המחיר הוא מחיר קשה, ומאז יצא, לא יודע אם במתכוון, שלא עשינו תעסוקה בצפון בכלל".
החטיבה, שמסיימת בימים אלה תעסוקה מבצעית ברמת הגולן, חזרה לשם בפעם הראשונה מאז האירוע הקשה ב־2006. "מצד אחד זה לא בדיוק אותו מקום, עכשיו היינו בדרום רמת הגולן והאירוע היה בלבנון בחזית 91. מצד שני יש תחושה של סגירת מעגל. הנה הוכחנו שאנחנו גדוד שמבצע את התעסוקה בצורה מצוינת ומפקד החטיבה והאוגדה מרוצים מהרמה המקצועית שלנו. יצאנו בתחושה שיש גדוד חזק שמושפע מהמורשת שלו, לא שוכח מה היה ומחבק את משפחות הנופלים. לסיום התעסוקה של גדוד יואב 8110 הבאנו את משפחת תורג'מן, משפחתו של שני תורג'מן שנהרג, כי מצד אחד זוכרים את הנופלים ולומדים מהמורשת ומהצד השני תופסים תעסוקה בצורה איכותית מאוד. בסוף האירוע הזה היה אירוע בודד בתוך תקופה ארוכה שהחטיבה עשתה עבודה מצוינת. יש תחושה מאוד טובה של סגירת מעגל".
כהן מציין גם שמרבית הלוחמים והמפקדים התחלפו, למעט בודדים שנשארו בחטיבה מאותם ימים. "רוב הלוחמים הם לוחמים שלא היו באותה תקופה. יש כמה לוחמים שנשארו, אלו הרציניים ביותר שמתנדבים לשירות ארוך כמו הרס"פים של הפלוגה ובתחום המנהלה, רק הם שייכים לאותה תקופה. בסוף מפקד אוגדה 210 שיבח את הפעילות של החטיבה וגם את הכשירות. השארנו חותם של סטנדרט ונורמות בפיקוד צפון".
"גאווה וזכות"
את הקרדיט להצלחות מבקש כהן לתת גם לגורמי המודיעין. "יש לנו מודיעין איכותי ברמת גזרת הגולן, בפרט היכן שמח"ט 747 יושב, יחד עם שאר הגורמים שנותנים את חלקם. עיקר הפעילות של עולמות המב"ם (מערכה בין מערכות – ד"ע) שייך לפיקוד צפון ולמטה הכללי, אנחנו ברמת הגדודים".
אתם מוכנים למלחמה, אם תפרוץ בגזרה?
"אני באמת חושב שצה"ל עשה בשנה וחצי האחרונות קפיצה משמעותית בבניית הכשירות לחטיבות המילואים במתן משימה אופרטיבית רלוונטית וגם במשאבים. היו לנו המון אימונים: כל הגדודים עשו בשנה האחרונה אימון מלא, תרג"ד (תרגיל גדודי – ד"ע) באש, כולל שיתוף פעולה עם שריון והנדסה, ואפילו תרח"ט (תרגיל חטיבתי – ד"ע) במאי, ועכשיו עשינו תעסוקה. אנחנו בביטחון מאוד גבוה בכשירות של החטיבה, ואפילו הגדוד שלנו מועמד להיות מצטיין נשיא. עשינו 12 אלף ימי מילואים, מאימונים עד תעסוקות מבצעיות. אנחנו מאמינים ומרגישים רלוונטיים ושמשקיעים בנו".
כהן רואה בכשירות הזאת צורך ביטחוני דחוף. "צריכים לשמר את העולם של המילואים, זה לא בוטיקי וזה אפילו לא רק למלחמה. ראינו באירועים האחרונים באיו"ש את הצורך, האסימון נפל לכולם שהמילואימניקים הם חלק בלתי נפרד מהיכולת שלנו לעמוד במשימות. צריכים לשמר את האחים שעוזבים את הכול ולחבק אותם כי זה בעיניי הסמל לחוסן הלאומי שלנו".
כשכהן מדבר על איו"ש הוא לא מדבר באוויר. שלושה גדודים שלו אומנם היו בצפון, אך גדוד נוסף, גדוד הגדס"ר, שירת בחודשיים וחצי האחרונים בגוש עציון. "תפסנו בגזרת הגוש את כל המרחב של בית אומר, מצומת הגוש עד המרחב של היישוב אפרת. זו תעסוקה מאוד חשובה, כי יש מציאות יום יום של חיכוך, קרי הפרות הסדר מבית אומר. צריך גם להתגבר על כך, ובעיקר לאבטח ולאפשר לאזרחים שלנו לנוע בציר הזה, וכמובן מעצרים שבמהלכם מצאנו אמצעי לחימה".
אל"מ חיים כהן, מח"ט 5 הנוכחי, החל בכלל כלוחם בדובדבן ובמשך כעשור צמח עד לתפקיד מפקד פלוגת לוחמים. בעשור שלאחר מכן כיהן כמ"פ צבר, כסמג"ד שקד בצוק איתן, כמפקד בית הספר גדס"ר גבעתי, כמג"ד שקד, ולבסוף כקצין אג"ם 162.
לסיום מבקש כהן, דווקא כמי שלא צמח בשירות המילואים ורואה בשנה וחצי האחרונות חשיבות דרמטית, לשתף בכמה תובנות אישיות. "אין תחליף לאנשי המילואים. אני רק שנה וחצי מח"ט מילואים, ולפני זה פחות הכרתי כי גדלתי בעולם הסדיר. גיליתי אנשים שהם האזרחים הכי טובים שיש לנו. עורכי דין, בעלי עסקים פרטיים ובשירות הציבורי שעוצרים הכול ובאים לשירות מילואים משמעותי. התייצבות יוצאת דופן של הלוחמים בגדודים, שבאו לתת כתף והשאירו מאחור את העבודה והמשפחה כדי לעשות לביטחון המדינה. זה לא דבר טריוויאלי בכלל", אומר כהן בהתרגשות. "בכל פעם שאני פוגש את הלוחמים אני מתמלא גאווה וזכות. אלה אזרחים שמבינים שהמילואים הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי שלנו במדינה. באמת באמת עם כל העומסים שקיימים על הכוחות הסדירים, חיילי המילואים מגיעים ונותנים כתף ואלונקה של ביטחון המדינה, בעיניי זה מדהים. ויותר מכך, בסדירים יש משהו בוסרי, ואילו אנשי המילואים הם אנשים שבאים לעשות יותר ולא מקבלים דברים כמובן מאליו, הם ממליצים לעשות דברים אחרים. יש תובנות שאתה מקבל מהעולם הזה של המילואים שאי אפשר לקבל מהסדיר".
***