תג מחיר

להנהגה הפלשתינית אומנם אין ציפיות גדולות מישראל, אבל ההפתעה מהצעד האחרון שננקט כלפי הבכירים ברשות הייתה ניכרת. לראשונה אחרי שנים, ישראל החליטה להגיב ביד חזקה למסע היוזמות הפלשתיני האנטי־ישראלי באו"ם, שכלל בין היתר הצבעה בעד העברת נושא "הכיבוש" לחוות דעת של בית הדין הגבוה לצדק בהאג, הצבעה בעד קיום אירוע זיכרון ל"נכבה" בסמוך ליום העצמאות הישראלי בעצרת הכללית ועוד כמה צעדים שנועדו לתקוע אצבע בעין לדיפלומטיה הישראלית.

הקבינט, בדיון הראשון שלו בהרכב החדש, עסק במשך חלק ניכר מישיבתו בנושא הצעדים העתידיים שיינקטו כלפי הרשות. בפני השרים הוגדר הנושא "מלחמה מדינית ומשפטית של הרשות הפלשתינית נגד מדינת ישראל" – איתות לאופן שבו רואה הממשלה הנוכחית את הצעדים הפלשתיניים שהממשלה הקודמת הגיבה להם בעיקר במילים ופחות במעשים. המסר שיצא מתוך הישיבה היה: "הממשלה הנוכחית לא תקבל את המלחמה של הרשות הפלשתינית בחיבוק ידיים ותגיב ככל שיידרש".

ממתין במעברים כאחרון הפועלים

הפלשתינים קראו את רשימת הצעדים המתוכננים נגדם - ולא התרגשו. הם שמעו כבר אי אלו הצהרות בעבר, ובדרך כלל גם אם היו מעשים - הייתה להם מטרייה אירופית ואמריקנית של גינויים ולחץ על ישראל.

הצעד הראשון היה אולי הכואב ביותר מבחינת ההנהגה הפלשתינית, אף שהאוכלוסייה עצמה לא חשה בו. מדובר בשלילת הטבות לאח"מים שהובילו את המאבק המשפטי־מדיני נגד ישראל, המחזיקים בתעודת VIP לכניסה לשטחי ישראל.

הראשון להרגיש זאת היה שר החוץ הפלשתיני, ריאד אל־מאלכי. האיש המתין כאחד האדם במעבר אלנבי יחד עם אזרחי הרשות, וממש לא אהב את העניין. גם בכירים פלשתינים אחרים גילו שלא ממש נעים להם לעמוד במעברים ולהמתין כאחרון הפועלים. את זעמם הטיחו בהצהרות שקוראות לעולם להתערב, בטענות שמדובר ב"הפרה בוטה של החוק הבין־לאומי ושל ההסכמים שנחתמו עם ישראל". הפלשתיני הממוצע, כאמור, כלל לא הרגיש בשינוי, שלא נגע בו. מובן שההודעות הנזעמות של הרשות ניסו לכרוך את הצעד כפוגע בציבור, אבל הוא מצידו הגיב באדישות.

שלושה בכירים נוספים קבלו על שלילת תעודתם – מחמוד אל־עאלול, עזאם אל־אחמד וראוחי פתוח. שלושתם ביקרו בבית המחבל המשוחרר כרים יונס, שרצח חייל לפני ארבעים שנה ושוחרר בשבוע שעבר, והביעו תמיכה בו תוך שהם מנצלים את תעודות האח"מ שלהם. ההצהרה מולם הייתה שמי שתומך בטרור – לא יזכה יותר להטבות.

חשוב לציין שהסנקציות על הרשות נחשבות לקלות יחסית ותאמו את עמדת מערכת הביטחון, שהמליצה על מדרג סנקציות והעדיפה שלא להנחית צעדים משמעותיים יותר כבר בשלב ראשון. בקבינט נשמעו גם דעות אחרות שדרשו תגובה קשה יותר, אך ראש הממשלה נתניהו החליט על צוות מצומצם שיעסוק בעיצומים ואותו הסמיך הקבינט לקבל החלטות. עם הצוות הזה נמנה גם שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' והשר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר, שמכיר היטב את הצד המדיני של הפלשתינים בזירה הבין־לאומית.

עוד החלטות שקיבל הקבינט: נקיטת פעולות מול ארגונים ביהודה ושומרון שמקדמים פעילות טרור או כל פעילות עוינת, לרבות פעילות מדינית־משפטית נגד ישראל בכסות של פעילות הומניטרית, והקפאה של תוכניות בנייה של הפלשתינים בשטחי C, שהוסברה שהוסברה ב"ניסיונות השתלטות לא חוקיים של הרשות הפלשתינית בניגוד להסכמים הבין־לאומיים".

סגן אלוף (במיל') עורך הדין מוריס הירש, חוקר בכיר וחבר בתנועת 'הביטחוניסטים', שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית, מרביתן ביהודה ושומרון, ומכיר לעומק את המקרים שבהם ננקטו סנקציות כלפי הפלשתינים. ל'בשבע' הוא אומר שהגיע סוף סוף הזמן שבו המתקפה הפלשתינית נגד ישראל נתקלת במענה שמכאיב לבכירי הרשות.

"הפלשתינים ניהלו מאמץ ארוך כדי להגיע לנקודה של חוות הדעת באו"ם", מסביר עורך הדין הירש. "הם ניסו להמציא רעיון משפטי של 'כיבוש ארוך טווח' שהופך לבלתי חוקי ולהלביש אותו על ישראל ביחס ליהודה ושומרון. הם סברו, כנראה, שלא עשו שום דבר חריג, הרי הם כל הזמן מקדמים יוזמות הסתה נגד ישראל באו"ם. הם לא הבינו מה פתאום, דווקא ברגע הזה, ישראל מגיבה, ועוד בתקיפות. הרי רק בשנה שעברה גינתה העצרת הכללית של האו"ם את ישראל בגלל הפלשתינים כ־15 פעמים, לפני כמה חודשים הם הצליחו לייצר אירוע 'נכבה' באו"ם וישראל לא הגיבה כך".

הם הופתעו מעצם העובדה שישראל פתאום התעוררה?

"הפלשתינים התרגלו שלמתקפות שלהם נגד ישראל באו"ם אין שום מחיר והיו בהלם מתגובת הממשלה. הם מפירים את הסכמי אוסלו על ימין ועל שמאל, מחוללים מתקפה מדינית נגדנו, ופתאום קמנו והעזנו לעמוד על זכותנו לפעול ולהחזיר מלחמה. הם היו בהלם מכך שהחסינות שהתרגלו אליה בעבר נסדקה".

עורך הדין הירש מסייג ואומר שהפעולות שישראל נוקטת הן מוגבלות: "צריך לציין שהצעדים של הממשלה הם באמת מצומצמים יחסית. מדובר בסך הכול בביטול תעודות אח"מ של בכירים פלשתינים שמעורבים בתהליכים האנטי־ישראליים. אפילו לא בוטלו כל תעודות האח"מ. ישראל עוד נהגה כאן בצורה מדודה והבהירה שאנשים מסוימים, שפועלים באופן מופגן וברור נגד הסכמי אוסלו, לא יוכלו ליהנות מהסיכומים שסוכמו בהסכמים הללו. אגב, אותם אנשים ששללו להם את התעודה יוכלו להמשיך להסתובב בעולם ולפעול נגדנו. רק כשיחזרו לפה הם יהיו ברמה של כל פלשתיני אחר מבחינת הכניסה לארץ. הם כבר לא יוכלו לעבור ללא הפרעה כפי שהיה בעבר, ועל זה כל הזעם שלהם".

הסנקציה הזו נגד האח"מים – עד כמה היא נוגעת בדרגים הגבוהים ביותר ברשות?

"הפלשתינים מבינים לראשונה זה שנים שיש מחיר למעשים שלהם. אנחנו לא יודעים בדיוק עד לאיזו רמה זה הגיע, כי בתקופה האחרונה גם ראש הממשלה הפלשתיני נפגש עם גורמים באו"ם כדי לקדם מהלכים נגד ישראל וגם שר המשפטים הפלשתיני היה מעורב בכך. עם זאת, זה צעד נכון, ומרענן לגלות שמדינת ישראל סוף סוף גובה מחיר וגורמת לפלשתינים להבין שהם כבר לא חסינים. הפלשתינים התרגלו שהם לא משלמים מחיר על הסתה לרצח ועל תשלום משכורות למחבלים ולמשפחותיהם, וטוב שמתחיל מהלך של גביית מחיר, גם אם הוא סמלי, ובמיוחד מבכירי אש"ף שמסתובבים בעולם כטווסים".

בדרך כלל כשאנחנו פועלים מול הפלשתינים הממשל האמריקני מתערב. יש חשש שלחץ מצד ארצות הברית יבטל את המהלך מול בכירי הרשות?

"אני חושב שאין סיבה שלא לעמוד בצעד הזה מול האמריקנים. הרי החוק האמריקני הוא ממש לא סלחני, ודווקא ממשל אובמה קידם הוראה בחוק התקציב האמריקני שאומרת שככל שהפלשתינים מקדמים חקירה בבית הדין הבין־לאומי הפלילי נגד ישראל, אסור להעביר להם סיוע אמריקני. אפילו החוק בארצות הברית מכיר בכך שיש לנקוט סנקציות נגד הפלשתינים לנוכח הפרות גסות של הסכם אוסלו. הפנייה לבית הדין הבין־לאומי לצדק היא חריגה מכל הנושאים המוסכמים – כולל מול האמריקנים – וצריך להיות לכך מחיר ברור".

עוד מבהיר הירש: "מדינת ישראל תוכל גם להסביר יפה לאמריקנים שאין בצעדים הללו שום פגיעה בזכויות אדם. הרי איש אינו מונע מהבכירים הפלשתינים הללו להסתובב, להיכנס לשטחי הרשות ולצאת ממנה כאוות נפשם. שללנו מהם הטבה שהפכה אותם מורמים מעם, וזה צעד מאוד לגיטימי. קשה לי להאמין שהאמריקנים יתערבו דווקא בנושא המעמד המיוחד, כי אין לכך שום הצדקה. ברור שכל הצעדים הללו הם הפיכים והפה שאסר הוא הפה שיתיר, אבל אני מקווה שההחלטות הללו יחזיקו למשך זמן ושהממשלה לא תתקפל גם אם יופעל עליה לחץ בין־לאומי".

מופתעים מהסנקציות שישראל מטילה עליהם

אחת הטענות שעלו השבוע במערכת הביטחון לאחר נקיטת הצעדים היא כי קיים חשש שהפלשתינים ירצו בתגובה לבטל את התיאום הביטחוני. גורם במערכת הביטחון טען ב'כאן חדשות' כי "ביטול התיאום הביטחוני לפני כשנה וחצי בעקבות תוכנית המאה גרמה להעמקת התיאום בין החמאס לג'יהאד האסלאמי, והשפעתם בשטחי יהודה ושומרון הלכה וגדלה". הפלשתינים השתמשו באמירות האלה כדי לרמוז שהם שוקלים את ביטול התיאום.

עורך הדין הירש מאמין שהרשות הפלשתינית זקוקה לתיאום הביטחוני יותר מישראל. "צריך להבין את איומי הסרק הפלשתיניים. התיאום הביטחוני משרת את הפת"ח כדי להיפטר מפעילי חמאס. זה לא משהו שמשרת את כל הפלשתינים, אלא את אבו מאזן וחבריו כדי להמשיך ולהחזיק בשלטון – גם אם הציבור אינו מעוניין בכך. הרי אבו מאזן מכהן כבר כ־19 שנים כיושב ראש הרשות בעוד החוק שלהם קובע זמן קדנציה של לכל היותר שמונה שנים", אומר הירש. "נוסף על כך, נניח שהם באמת יבטלו את התיאום, כמו שהם עשו לפחות חלקית בשנה שעברה, ממה ישראל צריכה לחשוש? זה השפיע במשהו? הרי צה"ל והשב"כ אינם נשענים על התיאום הביטחוני ופועלים באופן עצמאי".

לשיטתך ישראל לא תיפגע מביטול התיאום הביטחוני?

"טוב שהם עושים לנו את העבודה לפעמים ומביאים לנו מחבלי חמאס – אבל הם עושים את זה לטובתם. את המחבלים מהפת"ח הם לא מביאים לנו. הרי כל מה שקורה בג'נין ובשכם, כל סיפור 'גוב האריות', אלו התארגנויות של פת"ח באמצעות 'גדודי חללי אל־אקצא'. איך התיאום הביטחוני משרת אותנו שם? האם המחבלים פורקו מנשקם? זה לא קרה. ובכלל, הסעיף היחיד בחוק האמריקני שעוד מאפשר לממשל להעביר סיוע לפלשתינים באופן חוקי הוא לצורך התיאום הביטחוני. אם יבטלו את התיאום הביטחוני, הפלשתינים יאבדו את הפתח החוקי האחרון שלהם לקבל סיוע מהאמריקנים. זה איום שלא צריך להטריד אותנו אפילו לשנייה אחת", פוסק הירש.

לצד הצעדים שצוינו לעיל, ישראל הודיעה על עוד שני צעדים, שהפלשתינים פירשו באופן מוטעה כלא מספיק רציניים. האחד - העברה של כ־139 מיליון שקלים מתוך כספי הרשות הפלשתינית לנפגעי הטרור לצורך קיום פסק הדין בתיק 'ליטבק' (שתחילתו בלינץ' ברמאללה לפני למעלה מעשרים שנים) המפצה משפחות של קורבנות טרור שנרצחו מפיגועי טרור פלשתיני, וכן החלה מיידית של קיזוז תשלומי הרשות למחבלים ולבני משפחותיהם לשנת 2022 בהתאם לדו"ח מערכת הביטחון.

אלא שגם כאן הממשלה החדשה הראתה שינוי כיוון. השבוע כינס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסיבת עיתונאים יחד עם נפגעי הטרור וחתם על העברת הכספים לנפגעי הטרור – מהלך שעליו סירבו שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן וראש הממשלה הקודם יאיר לפיד לחתום למרות החלטת בית המשפט שניתנה לפני שמונה חודשים לאחר שמיעת כל הצדדים, כולל הרשות הפלשתינית.

השר סמוטריץ' הנחה את מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, להעביר את הכסף לצורך יישום פסק הדין. "הבטחנו לתקן, ואנחנו מתקנים עוול. זה יום חשוב למוסר, למלחמה בטרור ולצדק. אין צדק גדול יותר מקיזוז כספי הרשות שפעלה לתמיכה בטרור והעברתם למשפחות נפגעי הטרור. ממשלת ישראל משנה את מדיניותה, והיום הזה אנחנו מתחילים לתקן. אין פה נחמה עבור משפחות הנרצחים, אבל יש פה צדק. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להוביל את תהליך התיקון הזה כאחת מפעולותיי הראשונות כשר האוצר", הצהיר סמוטריץ'.

בנוגע לחשש שהמהלך עלול להחליש את הרשות הפלשתינית ולחזק את חמאס אמר השר: "הרשות הפלשתינית צריכה להחליט אם היא רוצה להתקיים ולהפסיק לקדם טרור - או להפסיק להתקיים. אין מצב שביד אחת הרשות היא פרטנר וביד השנייה היא מקדמת רצח של אזרחי ישראל".

נשיאת ארגון 'שורת הדין' שניהל את התיקים המשפטיים שבהם נפסקו הפיצויים לנפגעי הטרור, עורכת הדין ניצנה דרשן־לייטנר, אומרת שניכר ללא ספק כי הממשלה הנוכחית מסמנת כיוון חדש. "אני מקווה שזו הסנונית הראשונה, כי כמובן יש עוד תיקים כאלה שמתנהלים. לפי הדין, שר אוצר באשר הוא היה צריך לעשות את זה, משום שהסכמי אוסלו מאפשרים למדינת ישראל לקזז חובות מוסכמים של הרשות הפלשתינית. פסק דין שהתקבל אחרי שהרשות הפלשתינית התגוננה בפני בית המשפט, דינו כפסק דין מוסכם, ולכן מדינת ישראל כבר הייתה יכולה וצריכה לקזז את הכסף הזה. אפילו הרשות הפלשתינית הסכימה לקזז את הסכום אחרי שנכשלה בבקשה לעיכוב פסק הדין".

וזה לא קרה עד שנכנסה הממשלה הנוכחית.

"שר האוצר ליברמן היה חייב להעביר את הכסף ולממש את פסק הדין. זה לא קרה. לכן כשבא בצלאל סמוטריץ' והעביר את הכסף - ואנחנו מודים לו על כך מאוד - הוא עשה צעד אמיץ ביחס לשר האוצר הקודם, והמבחן שלו יהיה בהמשך: האם זו תהיה המדיניות והמדינה תמשיך לכבד את החוק. שהרי במקרה זה הוצאנו עיקול כדין, פתחנו תיק הוצאה לפועל, הגשנו בקשה לממש את העיקול והמדינה התירה זאת, אבל השר הקודם עיכב את הנושא בפועל", אומרת דרשן־לייטנר. "אני מאמינה ומקווה שלא נראה עיכובים כמו שהיו בממשלה היוצאת, ושכל נפגעי הטרור יזכו לקבל את הפיצויים שפסקו להם בתי המשפט".

"חלק מהצעדים כבר בוצעו בפועל בשטח וחלקם אמורים להיות מיושמים בקרוב, אבל השבוע הנוכחי הוכיח שהממשלה החדשה משנה את דרך המחשבה ודרך הפעולה מול הרשות הפלשתינית אחרי שנים של קיפאון על השמרים במקרה הטוב או הליכה למפגשים חסרי תוחלת עם אבו מאזן במקרה הפחות טוב", היא אומרת בסיפוק.

***