1.
לזכותה של ממשלת נתניהו השישית נותרו למעלה משמונים יום שעוד לא בוזבזו מתוך מאה ימי החסד שנהוג לאפשר לממשלה חדשה. אבל בטרם מלאו לה שבועיים, אפשר כבר לקבוע שהיא מפתיעה לטובה. והיא מפתיעה לא משום שהיא עושה אחרת ממה שהבטיחה. ההפתעה היא מכך שהיא אכן עושה את מה שהבטיחה. התרגלנו לממשלות בראשות הליכוד שמבטיחות הרבה לפני הבחירות ומקיימות מעט. התרגלנו להצביע לימין ולקבל מדיניות שמאל. הפעם, לפחות לפי ההתחלה, יש רושם שהם אכן מקיימים. שבחרנו ימין ואנחנו גם מקבלים ימין. וקודם כול בתחום שהוא גם הקריטי מכולם וגם משפיע על כל שאר התחומים – מערכת המשפט.
2.
מינויו של השר יריב לוין לתפקיד שר המשפטים הוצג מראש כמבחן לגבי רצינות כוונותיו של ראש הממשלה לחולל מהפכה דמוקרטית, שתחזיר את סמכויות ההחלטה הגזולות מידי המשפטנים אל ידיהם של נציגי הציבור הנבחרים. עד לרגע האחרון רבים חשבו שלוין התיישב על כס יושב ראש הכנסת הזמני מתוך כוונה להישאר שם, משום שנתניהו לא מוכן גם הפעם לאפשר לו להגשים את תוכניותיו במשרד המשפטים. גם לאחר שהופתענו לטובה כשלוין אכן מונה לבסוף לשר המשפטים, היו דיבורים על כך שהרפורמות במערכת המשפט ימתינו למושב הקיץ. והנה, לא עברו שבועיים והמהלך לתיקון מערכת המשפט עובר משלב ההצהרה אל שלב החקיקה. ביחד עם שותפו לדרך ולרעיון, יושב ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שר המשפטים לוין מקרין נחישות ונותן גז. צריך להתפלל לשלומם של השניים האלה. די ברור שיש מי שהופכים כל אבן כדי לחפש עליהם חומר מרשיע, כמו שנעשה בעבר לשרי משפטים עצמאיים מדי כמו יעקב נאמן וחיים רמון ולמועמדים לא רצויים לתפקיד כמו רובי ריבלין.
3.
המהירות בביצוע השינויים הכרחית. גם כדי שהמהלך הקריטי כל כך לא יתמסמס, וגם משום שכל עוד ימשיכו השופטים והיועצים המשפטיים לממשלה להחזיק בכוח המפלצתי שבידם, שום ממשלת ימין לא תוכל לממש את המנדט שנתן לה הבוחר. כל צעד שנוי במחלוקת שתבקש ממשלת הימין לבצע יתנפץ על "קשיים משפטיים" מומצאים, וכל חוק התומך בעמדת הימין יקבל פרשנות שתעקר אותו מתוכן, או פשוט יבוטל בטענה שאינו חוקתי. כבר כעת מאיים הממסד המשפטי ליצור סדקים בקואליציה שזה עתה זכתה לאמון העם על ידי פסילת מינויו של אריה דרעי לשר בטענה של "חוסר סבירות". אם הסמכות הבלתי סבירה הזאת לפסילת החלטות ממשלה שנטלו השופטים לידיהם לא תבוטל, לא רק מדיניות הממשלה נתונה בסכנה, אלא גם עצם יכולתה להתקיים ולאפשר יציבות שלטונית רבת־שנים - יציבות שכבר כמעט שכחנו שהיא אפשרית.
אז אולי היה טוב יותר ונוח יותר אילו היה אפשר לקדם את תיקון מערכת המשפט בהדרגה, צעד אחר צעד. זו הדרך שבה פעלו אהרן ברק וסיעתו, כשגזלו לעצמם את הסמכויות מידי המערכת הפוליטית לא בבת אחת, אלא טיפין טיפין לאורך שנים רבות, דונם ועוד דונם, עוד פסק דין ועוד החלטת בג"ץ. ברק הרשה לעצמו לפעול בזהירות ובהדרגה, כי הוא ידע שיש לו לא פחות מ־11 שנים שבהן אף אחד לא יוכל להזיז אותו מתפקיד נשיא בית המשפט העליון.
כך הצליחו המשפטנים להרדים את הפוליטיקאים ואת הציבור שבחר בהם, ולהעביר את סמכות קבלת ההחלטות מנציגי הציבור הנבחרים לידי אליטה משפטית שהשליטה את דעת המיעוט.
כי זה מה שעושה כאן החונטה המשפטית השלטת כבר עשרות שנים. אומרים לנו שהיא דואגת לזכויות הפרט של המיעוט, אבל בפועל רוב הזמן היא עוסקת לא בזכויות הפרט, אלא בזכותו של המיעוט החילוני־שמאלני להשליט את עמדתו על הרוב הלאומי־מסורתי. ממדינה של שלטון העם הפכנו למדינה של שלטון המשפטנים, שלטון עמדת "הציבור הנאור" - כלשון ההגדרה המתנשאת שנזנחה רק משום שהעירה מתרדמתו את הציבור הנבער והתמים, הציבור שאינו נאור.
אין ספק ששינוי הדרגתי היה מעורר פחות זעזועים ונתקל בהתנגדות פחות חריפה. אבל העוצמה שצברה מערכת המשפט היא כה מפלצתית, שכל שינוי קטן והדרגתי שייעשה בה יהיה מצד אחד חסר השפעה, ומצד שני גם יטורפד על ידה. רק צמצום נחוש ומהיר של העוצמה הזאת יוכל לשנות את המציאות באופן שימנע מהמערכת להשתמש בכוחה כדי לשוב ולהחזיר לעצמה כל סמכות שתצא משליטתה.
זאת ועוד: ההזדמנות שניתנה כעת לערוך שינויים מפליגים במערכת המשפט היא אירוע פוליטי יוצא דופן, שספק רב אם יחזור אי פעם. בקואליציה האמונית ההומוגנית נוצרה אחדות דעים נדירה בנושא, מראש הממשלה נתניהו ומפלגתו דרך מרכיביה השונים של רשימת הציונות הדתית המפוצלת ועד למפלגות החרדיות. את השינויים במערכת המשפט חייבים לחולל במהירות, כי למרות שיש סיבות טובות להיות אופטימיים לגבי שרידותה של הקואליציה, אין לדעת כמה זמן היא תחזיק מעמד, ומצווה הבאה לידך אל תחמיצנה.
4.
התגובה של השמאל לצעדים שנוקטת הממשלה בסמכות וברשות היא היסטרית, שלוחת רסן וחסרת אחריות. השיח האלים על מלחמת אחים, מרי אזרחי, מיטוט מכוון של הכלכלה הישראלית או גיוס של גורמי חוץ נגד הממשלה הנבחרת חייב להיפסק, ומיד.
אכן, לא נעים לא להיות בשלטון. לא נעים שמתקבלות החלטות בכנסת ובממשלה בניגוד לדעתך, ולא נעים לגלות שהמנגנון המתוחכם שדאג לכך שדעתך תשלוט גם כשאתה במיעוט עומד לאבד חלק מכוחו. אבל מי שרוממות הדמוקרטיה בגרונו חייב קודם כול לקבל את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי של שלטון הרוב.
בשבועות האחרונים, המחנה שהפסיד בבחירות נכנס לטריפ של תבהלה עצמית - חלקה אותנטית גם אם מוטעית וחלקה מעושה ומאוסה - ומשכנע את עצמו שזכויות המיעוט עומדות להירמס. אין לכך שום בסיס. יהיו שינויים, הגבינה תזוז קצת, אבל ההשוואות למשטרים אפלים הם שקר והסתה. אף אחד לא הולך להפלות להט"בים, רק לדאוג שהם לא יכפו את דעתם וירסקו כלכלית בעלי עסקים שלא רוצים לשתף פעולה עם האג'נדה הלהט"בית. אף אחד לא מתכוון להדיר נשים, רק לאפשר לציבורים שבוחרים בכך לקיים אירועים ולימודים בהפרדה מגדרית, בלי שאיזו דינה זילבר תתנשא עליהם ותמשטר אותם.
כאשר שלטה כאן ממשלת בנט-לפיד-עבאס הואשמה האופוזיציה בשריפת אסמים ובחורבן הבית השלישי, למרות שהאופוזיציה בראשות נתניהו מעולם לא דיברה על מלחמת אחים. הרטוריקה האלימה שנשמעת כעת במחנה השמאל, ולא מאנשי שוליים אלא מאישים בולטים ומנהיגים מרכזיים, מסוכנת והרסנית. ראוי ורצוי שגם נשיא המדינה יפעל לצנן קצת את הרוחות בקרב המחנה הדמוקרטי שלא מצליח להשלים עם דין הבוחר.
5.
גם המחנה השולט צריך לחשוב מה הוא יכול לעשות כדי לצנן את הרוחות. לא לוותר חלילה על תוכניותיו החיוניות כל כך, אבל לסגל לעצמו רטוריקה רכה ואמפתית, ולא להצהיר הצהרות לא הכרחיות שמעוררות בהלה מיותרת. לעשות הרבה ולדבר מעט.
אין צורך להיבהל מכל צעד של מחאה. אם מנהל גימנסיה הרצליה רוצה לפתוח ישיבת הסדר לחילונים – שיבושם לו. אני לא בטוח שהיא תהיה אטרקטיבית כמו יחידה 8200, גלי צה"ל או דוברות צה"ל, אבל אדרבה - שינסה זאב דגני למשוך את הנוער החילוני ללימודי תרבות ופילוסופיה. בהצלחה. יש לקוות שגם אחוז הגיוס לקרבי אצלם יוכל להשתוות לכמעט מאה אחוז של בעלי כשירות מתאימה שמתגייסים לקרבי מישיבות ההסדר.
וכדאי גם לא להתבלבל בין משילות לשררה ושרירות. משילות זה להגשים את מדיניותך ואת המנדט שקיבלת מהבוחר לטובת הציבור ולטובת המדינה. לא לחלק ג'ובים למקורבים בלתי מתאימים כי קיבלתי מנדט לעשות מה שבא לי.
ולבסוף, אסור להשאיר את הרחוב רק לאופוזיציה. ממשלת נתניהו-גנץ וממשלת בנט-לפיד נפלו גם בגלל הלחץ הציבורי. הלקח מנפילתן הוא שגם לאחר שזכית בבחירות, לא מיותר להפגין תמיכה בנבחרים שלך כדי שלא יעמדו לבדם בחזית מול הפגנות האופוזיציה.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***