הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל היה מוכר בעיקר בשל פעילותו הציבורית הענפה: בהקמת ישיבות ואולפנות, בפוליטיקה הישראלית, בבני עקיבא, בגיור, בגוש אמונים, ועוד.
בפעילותו הבלתי פוסקת, שנמשכה אל השעות הקטנות של הלילה, אפילו בימיו האחרונים, נחשב בעיני רבים ל"זקן רבני הציונות הדתית" והניע מהלכים ציבוריים משמעותיים – לצד התייחסות לאתגרים "קטנים" יחסית או צרכים אישיים של פונים רבים. הרב היה נותן מענה בנחת ובחיוך לכל אדם – החל בילד קטן, דרך קומונריות ומדריכים, ועד לח"כים, שרים, ואפילו ראשי ממשלה.
אבל לא פחות מכך, הרב דרוקמן היה גם ענק בתורה ותלמיד חכם מהשורה הראשונה. אדרבה, בעיני עצמו, היותו ראש ישיבה ומחנך היה התפקיד החשוב והמרכזי ביותר שמילא בחייו – יותר משאר הדברים הציבוריים, שבהם לפעמים היה נודע יותר.
לרכישת ספרי הרב דרוקמן זצ"ל לחצו כאן >>>
ואכן הרב עמד בראשות הישיבה הגבוהה "אור עציון" מיום הקמתה ועד לפטירתו בגיל תשעים, והקפיד למסור בה שיעורים רבים בקביעות – אפילו בהיותו חבר כנסת. יתר על כן, הרב לא ראה במפעליו הציבוריים והאישיים ובגדלותו בתורה שני "כובעים" נפרדים, להפך, כל פעילותו נבעה מתוך תורתו, והוא ראה אותה כביטוי המעשי הנדרש לתורתו. מבחינתו היו אלה שני צדדים של אותו המטבע, שאי אפשר לזה בלי זה. כך חינך הרב את רבבות תלמידיו, וכך הוא חי בעצמו.
תורתו, כפי שניכרה בשיעוריו ובספריו הרבים, עסקה ברובה באמונה ומחשבה היהודית ובחנה את אירועי דורנו מתוך הסתכלות רחבה ומבט של גאולה. הרב נהג לעסוק בשיעוריו ביסודות הבסיסיים ביותר, ודרכם בנה אט־אט קומה רוחנית עמוקה בתלמידיו, קומה המסייעת להתמודד בצורה מושכלת ומותאמת גם עם מציאות מתחדשת ואתגרים חדשים.
את תורתו הרצה הרב בבמות רבות. בראש ובראשונה – בשיעורים שניתנו בישיבתו – ישיבת בני עקיבא הגבוהה "אור עציון", במוסדות "אור עציון" (הישיבה התיכונית "אור עציון", הישיבה התיכונית "תורת עציון", מדרשת "אורות עציון", ועוד), ובמקומות רבים נוספים.
במהלך השנים ניסו כמה וכמה תלמידים להוציא את תורתו לאור בספרים, אך הרב לא שש לשתף פעולה. ייתכן שחשש שבספר לא יובאו הדברים בדיוק המתאים, או שמא יובנו שלא כהלכה – בלי היכולת לראות ולשמוע את התלמיד, להתאים אליו את הדברים, ולאפשר מענה לשאלות. רק בעשור האחרון נעתר הרב לבקשות, הסכים לשתף פעולה עם המהלך, והחל לסמוך את ידיו על ר' עומר פדור, תלמידו בישיבה הגבוהה "אור עציון" ועורך ספרים במקצועו. בתוך זמן קצר ראה הרב שהציבור צמא ללמוד מתורתו גם בכתב, והתחיל להקדיש לכך יותר ויותר זמן בסדר יומו העמוס לצורך הגהות ודיוק בכל מילה ופסיק. בעת האחרונה אף התחיל לזרז את המכון ולהאיץ את קצב הוצאת הספרים – אולי חש שימיו קרבים.
נוסף על כך, בשנים האחרונות צולמו רבים משיעוריו בישיבה ובמקומות אחרים בווידיאו והועלו לרשת האינטרנט.
תורתו לא הייתה רק מִשנה רוחנית של רב מקומי המלמד את תלמידיו מקבץ רעיונות. מטרתה הייתה לעסוק ביסודות הרוחניים העמוקים ביותר של חיינו ושל המציאות הישראלית בכלל, שבה ראה פלא עצום ומתנה גדולה מאת ה'. מתוך הסתכלות זו חש שתפקיד גדול מונח על כתפיו – לפעול לחינוך הדור כולו גם לגדלות רוחנית וגם לאחריות ציבורית, אחריות שעלינו לגלות הן בחיי היום־יום שלנו הן באירועים לאומיים הנוגעים לציבור כולו. ברוך ה' ראה הרב ברכה רבה בעמלו וזכה להעמיד רבבות של תלמידים ותלמידי תלמידים, שרבים מהם רואים במשנתו את אבן היסוד לעולמם הרוחני.
הרב דרוקמן זצ"ל עצמו כבר איננו איתנו, אך תורתו מוסיפה להתקיים וללוות אותנו בכל פינה ובכל אתגר. ככל שמתרבים האתגרים הרוחניים העומדים לפתחנו – כך הולכת ומתעצמת חשיבותה של תורתו לדורנו, לבניינו הרוחני האישי של כל אחד מאיתנו, ולבניין האומה כולה.
ואם בעולם המעשה הרב כבר אינו יוכל להוסיף ולפעול, בעולם התורה והמחשבה מוטל עלינו התפקיד להוסיף וללמוד את תורתו, כדי לבנות את עצמנו ואת דורנו וליישמה, ככל שנוכל, בכל מרחבי חיינו – הפרטיים והלאומיים.
לרכישת ספרי הרב דרוקמן זצ"ל לחצו כאן >>>