בית המשפט העליון
בית המשפט העליוןצילום: Yonatan Sindel/Flash90

הכרזתו של שר המשפטים יריב לוין על תחילתה של הרפורמה במערכת המשפט הובילה לזעקות שבר על מותה של הדמוקרטיה. משפטנים רבים טענו כי התוכנית תגרום לבליעתה של הרשות השופטת בידי הרשות המבצעת, אך מי שמסרב להצטרף לתזמורת ההאשמות הוא פרופ' עודד מודריק, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקובע בראיון ל'שביעי': "לא מדובר משהו שאמור לחולל מהפכה משטרית בישראל, אלא ביוזמה ברוכה וחיובית".

מודריק ניצב במרכז סערה תקשורתית לאחר שהביע תמיכה ברפורמה. "אני חושב שיש נושאים ביוזמה שצריך לתקן, אך באופן כללי זו אכן יוזמה מבורכת. אני מתווכח עם אותם משפטנים שטוענים כי מדובר ביוזמה שתוביל להרס הדמוקרטיה. הם משפטנים מעולים, אך לדעתי אינם בקיאים מספיק במשפט המנהלי והציבורי.

"הם חושבים שלאחר היוזמה, הכנסת תוכל לקחת את הסמכויות של בית המשפט העליון ולעשות בפסקי הדין שלו כרצונה. אני מתקשה להבין מדוע שופטים עליונים לשעבר, ובהם אהרן ברק, שבוודאי בקיאים מספיק בנבכי המשפט, מתנגדים בצורה כה קיצונית. אותם שופטים היו צריכים להרגיע את הציבור, במקום לחשוב שהם ישיגו את התמיכה בעזרת אמירות קיצוניות וניסיונות 'לנגוס' בצד השני כדי להשיג את רצונם. אני לא מתעסק בפרופגנדה. חופש הביטוי סובל את האמרות הללו, אך אני חושב שזה לא נכון להתבטא כך".

פרופ' מודריק (77), יליד כפר אתא, לחם במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, והשתחרר בדרגת אל"מ. ב-2013 הועלה באופן חריג לדרגת ייצוג זמנית של רא"ל, על מנת שיוכל לשפוט את הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון בגין נסיעה רשלנית לאחור וגרימת נזק לרכב צבאי.

מודריק הוא בוגר תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט שלו קיבל ב-1989 מאוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא משמש בתור פרופסור וחבר סנאט באוניברסיטת אריאל, דיין בבית הדין למשמעת במשטרת ישראל ויו"ר הוועדה המייעצת לשר הביטחון בעניין הכרזה על ארגוני טרור. מודריק ישב על כס השופט במשך יותר משני עשורים, ובין פסקי הדין שנתן נמנות הרשעתו של יגאל עמיר ברצח רבין והרשעתם של ראשי הערים מאיר ניצן (ראשל"צ) ואהוד קינמון (בת ים), הרשעתו של הרב יאשיהו פינטו בשיבוש הליכי משפט וזיכויו של אהוד אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד.

העובדה שהוא כבר נחשב לשופט בדימוס גורמת לו, לטענתו, להביע את דעתו בקול רם ללא חשש: "אני לא מחפש ליחצן את עצמי או להיות מעין איפכא מסתברא שכזה", הוא מעיד, "אך מפני שאני מאמין במה שאני אומר, לצד העובדה שאיני עוד איש מהמערכת הציבורית, זה מאפשר לי לומר את דעתי בלי לחשוש למעמדי במערכת המשפט. אני מקווה שהמסר שלי יגיע לקהל רחב".

באופן כללי, השופט בדימוס מודריק סולד מסגנון שיפוט אקטיביסטי ודעתני: "מקובל שאם יש גורם שתוקף את המערכת, לשיטת נשיא בית המשפט העליון מותר לנשיא להתבטא. עם זאת, יש שופטים שמשמיעים את דעותיהם האישיות בעקיפין בעזרת פסקי הדין. מעולם לא נהגתי כך, ואני לא חושב שזה דבר תקין".

"אהרן ברק הוא עילוי"

על אף חוסר ההסכמה עם ברק, מודריק רואה בנשיא בית המשפט העליון לשעבר מורו ורבו: "גורמים בתקשורת מעליבים ומנאצים את ברק רק בגלל שהם לא מסוגלים להבין אותו. קטנו עבה ממותניהם, ולהם נדמה שהוא פועל שלא לפי רוחם. מדובר בעילוי, אדם שגדול ממני בחוכמה ובמניין, אך אני מעז לומר שאני יכול לחלוק עליו ולהתמודד איתו באותם כלים שבהם הוא מתמודד".

אתה לא מתרשם מהביקורת החריפה נגד רפורמת לוין.

"השופטים דנים את העם, ועליהם לשקף בפסיקתם את העם. לכן, העם צריך לבחור אותם בעזרת נציגיו. לא צריך לראות את הפוליטיקאים שיושבים בוועדה כאילו הם מושחתים מטבע ברייתם ומטרתם היא להשתלט על השופטים. עם זאת, כוח מוגזם עלול להטות את שיקול הדעת, ולכן הצעתי שוועדת הבחירה תבטיח מקום לחברי האופוזיציה ולשופטים שיודעים אילו יכולות ותכונות דרושות בשביל להפוך לשופט בבית המשפט העליון".

ומה לגבי פסקת הסבירות ופסקת ההתגברות?

כאן, מודה פרופ' מודריק, מדובר בבעיות מורכבות יותר. "הסבירות מקנה לבית המשפט כוח להתערב בעניינים לא לו, ויש לצמצם את יכולתו כדי לא לפגוע בזכויות הפרט. פסקת ההתגברות, לפי שיטתי, צריכה להתקבל לא רק לפי רוב בכנסת - אלא שגם הפסק של בית המשפט העליון יתקבל בהרכב מורחב, שבו אין מיעוט משמעותי של שופטים שתומכים בהחלטה או במדיניות שהרוב מבקש לפסול אותה. במצב שכזה לא יהיה אפשר לטעון שהמדיניות היא בלתי סבירה באופן קיצוני ולכן צריך לאפשר התגברות".

יש קשר בין המשפט נגד בנימין נתניהו לבין רצון של ממשלתו לפגוע במערכת המשפט או להצר את צעדיה?

"אני מחפש בנרות, ואיני מוצא את הזיקה כיצד הרפורמה תועיל למשפט נתניהו וכן לסוגיית מינויו של אריה דרעי. אפילו אם השופטים ייבחרו רק על ידי פוליטיקאים, פסקת ההתגברות ופסקת הסבירות יבוטלו ונתניהו ימנה יועץ משפטי חדש, הוא לא ייהנה משום יתרון במשפטו. קל להשמיע קול זעקה ולומר שנתניהו התנגד לפני המשפט לפגיעה במערכת המשפט, אך פתאום הוא תומך בה. קל מאוד להאשים את משפט נתניהו, אך גם אם כל רכיבי היוזמה יתקבלו, שום סעיף ברפורמה הזו לא ישרת אותו במשפטיו, כך שבפועל מדובר פשוט בזריית חול בעיני האזרחים".

באדיבות 'שביעי'