ענבל רץ־גילמור
ענבל רץ־גילמורצילום: מירי שמעונוביץ

בזמן שאנחנו מתקוטטים בינינו לבין עצמינו, האויבים שלנו פועלים במרץ בכל החזיתות. אחת החזיתות היא בתוך מסדרונות הכנסת בגלוי וללא חשש. אם זה בביקורים אצל מחבלים בכלא הישראלי (נוהג אותו השר בן גביר מתקן בימים אלה), אם זה בתמיכה בשונאי ישראל ברשתות ואם זה בשלילה של ישראל כמדינה יהודית, הח"כים הערבים רק הולכים ומקצינים. 

כן, כן, חברים בכנסת ישראל שהם בכלל לאומנים פלסטינים המהללים את רוצחי חיילי צה"ל, רוצחי אנשים נשים וטף אשר מקדמים אג'נדה של השמדת מדינת ישראל בשלבים. ראשית, הפיכתה של ישראל למדינת כל אזרחיה ואז פיצולה למדינה פלסטינית.

הח"כים האלה פועלים בכדי לרתום את הציבור הערבי במדינת ישראל למאבק הפלסטיני. במקום לפעול להביא לשינוי במצבו של ציבור הערבים, אזרחי ישראל, שאין עוררין שהוא זקוק להנהגה אשר תקדם את צרכיו, שתטפל באלימות הגואה ברחובות אשר גובה קורבנות רבים על בסיס יומי. הנהגה שתביא לשיפור במצבם הכלכלי והתעסוקתי, שתפעל למען הנשים והילדים בחברה זו. ובמקום כל אלה, הח"כים הערבים פועלים עבור ישות הטרור הפלסטינית, זו שמתגמלת רוצחים ומגדלת ילדים על ברכי ההסתה. 

ישות טרור שבספרי הלימוד שלה מובלטים מסרים שלא היו מביישים את התכנים שדקלם הנוער ההיטלראי. כמה מצער היה לראות את איימן עודה נואם בהפגנת האופוזיציה נגד הממשלה וחמור מכך כאשר ברקע דגלי אש"ף. אנחנו הכשרנו אותם, אנחנו, כלומר בג"ץ. 

גם לתקשורת שלנו יש חלק בהאדרתם של הלאומנים הערבים. אפשר לחטוף בחילה רק מלראות את יחסי החיבה, ההערצה והחברות האישית בין העיתונאים לאישים "המקסימים" איימן עודה והרופא "הנאור" ח"כ אחמד טיבי. הבחילה מחמירה כאשר שומעים את אותם עיתונאים ממליצים, שוב שוב, להנהגת השמאל להעדיף את אותם "חביבים" כפרטנרים על פני אחיהם בימין. מבג"ץ ומהשמאל אין לי ציפיה אבל, איך יתכן שגם אחרי שקמה קואליציית ימין מלא מלא, יש מי שמעלה על דעתו להושיב את ח"כ אחמד טיבי, היועץ של יאסר ערפאת ימ"ש, כממלא מקום יו"ר הכנסת. איך זה בכלל עולה על סדר היום של מחנה הימין ונציגיו בכנסת? עד מתי נרכין ראש בפני שונאינו ועד מתי נשפיל את עצמנו בפני האויב? היסוד הנפשי שעליו יושב הבלבול הזה נשגב מבינתי.

נכון, זה הנוהג שהיה קיים שנים רבות בהסכמה בין המפלגות החרדיות לבין המפלגות הערביות, סוג של "ברית מיעוטים". ובכן, יש לי חדשות בשביל כולנו, לרבות החרדים. הציבור אמר את דברו גם בהיבט הזה. הגיע הזמן לשנות את "הנוהג" הבזוי הזה של הרכנת הראש ומחיקת הזהות. הגיע הזמן לחזור לעוצמה ולגאווה יהודית סבירה. לא ביקשתי משהו קיצוני מדי, בסך הכל אני מבקשת שהיועץ של גדול רוצחי היהודים בחצי השני של המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 לא יהיה סגן יו"ר הכנסת. חרדים יקרים, כמי שראתה אתכם תמיד כאחים שלה, אני מפנה את תשומת ליבכם לכך שאתם כבר ממש לא מיעוט נרדף. אתם חלק מרכזי מממשלת ישראל ולכן הצביעו יחד עם כלל הקואליציה ומנו מישהו ראוי לתפקיד סגן יו"ר הכנסת. אומנם מוסכם כי אף אחד לא זוכר מי היה הסגן של בר כוכבא, אבל אם טיבי יהיה סגן יו"ר הכנסת, לא נשכח. 

באדיבות 'שביעי'