בשבוע שעבר, הזדרז ראש הממשלה לגנות את דברי השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק: "דברי השרה סטרוק אינם מקובלים עליי ועל חבריי בליכוד. ההסכמים הקואליציוניים לא מאפשרים להפלות לרעה להט"בים או לפגוע בזכויותיהם לקבל שירותים ככל אזרח בישראל. הליכוד יבטיח שלא תהיה שום פגיעה בלהט"בים או בזכויותיהם של כל אזרח בישראל".
גינוי מדהים לדברים שלא נאמרו; סטרוק באף מילה מדבריה לא טענה שלהט"בים יופלו לרעה או שתפגענה זכויותיהם. כל בקשתה לתיקון החוק נגעה לאפשרות להתיר לרופא להימנע מסוגי טיפול שמנוגדים בתכלית להלכה, לאמונתו ולתפישת עולמו, דוגמת סירוסים כימיים או טיפוליים קוסמטיים כאלה ואחרים שרחוקים מלהיות ניתוחי חירום. בוודאי שאף אחד מסעיפי תיקון החוק לא נוגע כמלוא הנימה לאופיו העדתי, הדתי או המגדרי של המטופל. כל שהשרה סטרוק ביקשה הוא למנוע כפייה חילונית ולאפשר לאזרח במדינה יהודית דמוקרטית את הזכות הבסיסית כל כך לשמירה על אורחות חייו על פי צו אמונתו ומצפונו.
במדינה שהחלה את ראשית חייה בכפייה חילונית אלימה, שהיוותה המשך ישיר למהפכה הבולשביקית אליה היו שייכים רבים ממנהיגי מפא"י – עדיין כל דבר שנודף ממנו ניחוח של יהדות, זוכה לקיתונות ביקורת בטענה לכפייה דתית, ולכינויי גנאי מומצאים כ'הדתה'. לעומת זאת, כפייה חילונית, היא דבר שהדתיים והמסורתיים שמהווים את מרבית עם נדרשים לקבל בשוויון נפש.
כך לדוגמה, הרבנות הצבאית נדרשת לספק בהשבעת חיילים, את ספרי הברית החדשה לחיילים נוצרים, על אף שמדובר בעבירה חמורה מן התורה. חיילים נדרשים לאבטח מטיילים תוך חילול שבת, וישנן עוד דוגמאות רבות - את כל אלה מבקשת סטרוק למנוע.
כבר קרוב ל-20 שנה, ארגוני הפרוגרס מטילים את אימתם על כל מי שלא תומך בהשתלטותם העוינת על החברה, על התרבות ורשות הרבים. כל מי שמעז להתנגד זוכה להתקפות ולהוקעה משל היה מחברי המפלגה הפאשיסטית באיטליה לפני כ-85 שנה.
חשוב לומר בפה מלא, לשון כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית עומדת לצידה של אורית סטרוק: "הרופא רשאי שלא לתת טיפול רפואי לבקשת המטופל, אם הבקשה מנוגדת לעמדתו המקצועית, למצפונו או לאמונתו. בנסיבות אלו הרופא יפנה את המטופל, במידת האפשר, לרופא מתאים אחר".
אפליה פסולה? מדינת ישראל מלאה באפליה: הגבלת הכניסה להר הבית ליהודים בלבד, אכיפה בררנית שבה בג"צ חייב את מועצת קריית ארבע לאפשר שעות שחייה מעורבות בבריכה העירונית, כשמנגד לא הופעל דין דומה על אותו מקרה בדיוק ברהט, אכיפת בנייה ונשק לא חוקיים ליהודים בלבד, איסור שימוש בתשתיות עירוניות לקיום אירועים בהפרדה בין נשים לגברים, הגבלות על כניסת ארגונים דתיים לצה"ל מחשש ל"הדתה" בעוד ארגוני שמאל ולהט"ב זוכים לשיתוף פעולה מחבק, ועוד.
הגיע הזמן שהרוב הנורמלי יפסיק לחשוש מקומץ קולני של אנשים, ויקדם את המדינה הזו לעבר ייעודה ההיסטורי. אין להתרגש מרעשי הרקע. אלו הם פרפורי הגסיסה של תרבות המערב, שמכלה את עצמה, על ידי ביטול ערכי המשפחה של עם ישראל. משום מה גם המציגים עצמם כאתיאיסטים בעם ישראל, מנסים להיות אור לגויים. הבחנה בין ישראל לעמים, אינה אפליה; זו תורה וזו ציונות.
הכותב הוא ראש המכון התורני בישיבת אור וישועה