הרב אלעזר לוונטהל
הרב אלעזר לוונטהלצילום: עצמי

אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב שְׁמוּאֵל סָלַנְט, רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הִגִּיעָה פַּעַם יַלְדָּה קְטַנָּה. הַיַּלְדָּה הָיְתָה לְבוּשָׁה בִּבְגָדִים יְשָׁנִים וּקְצָת קְרוּעִים וְהִיא הֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ עוֹף.

הִיא אָמְרָה לָרַב: 'אַבָּא וְאִמָּא שָׁלְחוּ אוֹתִי לִשְׁאֹל אִם הָעוֹף הַזֶּה כָּשֵׁר אוֹ לֹא?' בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָרַב הָיָה עוֹנֶה לִשְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ תּוֹךְ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת, אֲבָל הַפַּעַם הוּא הִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹף מִכָּל הַצְּדָדִים בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת וְאָמַר לַיַּלְדָּה: לְצַעֲרִי הָעוֹף טָרֵף! הַיַּלְדָּה אָמְרָה 'תּוֹדָה' וַהֲלָכָה הַבַּיְתָה וּמִיָּד הָרַב קָרָא לָעוֹזֵר שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: 'לֵךְ בְּבַקָּשָׁה לְבַיִת שֶׁל הַיַּלְדָּה וְתָבִיא לַהוֹרִים שֶׁלָּהּ סְכוּם כֶּסֶף שֶׁיַּסְפִּיק לָהֶם לִקְנוֹת עוֹף חָדָשׁ!' הָעוֹזֵר הַמֻּפְתָּע הִסְתַּכֵּל עַל הָרַב וְשָׁאַל: 'לָמָּה? לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁהִיא בִּקְּשָׁה צְדָקָה!' עָנָה לוֹ הָרַב: הַיַּלְדָּה הַזּוֹ גָּרָה רָחוֹק.

אִם הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ שָׁלְחוּ אוֹתָהּ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד לְבֵיתִי בִּשְׁבִיל לִשְׁאֹל אִם הָעוֹף כָּשֵׁר אוֹ לֹא, כַּנִּרְאֶה שֶׁאֵין לָהֶם הַרְבֵּה כֶּסֶף לִקְנוֹת עוֹף חָדָשׁ...

אֵיךְ הָרַב הִצְלִיחַ לָשִׂים לֵב לָמָּה שֶׁהָעוֹזֵר שֶׁלּוֹ לֹא שָׂם לֵב?

לַתְּכוּנָה הַזּוֹ קוֹרְאִים רְגִישׁוּת. רְגִישׁוּת זֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁנִּמְצָאִים לְיָדֵינוּ, לְהִשְׁתַּתֵּף אִתָּם בְּצַעֲרָם כְּשֶׁקָּשָׁה לָהֶם וְלַעֲזֹר לָהֶם אִם יֵשׁ צֹרֶךְ. זֶה מָה שֶׁהַתּוֹרָה צִוְּתָה אוֹתָנוּ בְּמִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לֶאֱהֹב אֶת הָאַחֵר כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת עַצְמֵנוּ וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁל עַצְמֵנוּ. רְגִישׁוּת הִיא גַּם אַחַת הַתְּכוּנוֹת שֶׁבִּגְלָלָם נִבְחַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִהְיוֹת הַמַּנְהִיג שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.

בְּאוֹתָם יָמִים, הַמַּצָּב שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל לִהְיוֹת קָשֶׁה מְאוֹד. יוֹסֵף וְאֶחָיו נִפְטְרוּ וּפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הִתְחִיל לִגְזֹר עַל עַם יִשְׂרָאֵל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת. הוּא הֶעֱבִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ וְחִיֵּב אוֹתָם לִבְנוֹת פִּירָמִידוֹת עֲנָקִיּוֹת.

בְּנוֹסָף, הוּא רָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְצִוָּה לִזְרֹק לַיְּאוֹר אֶת כָּל הַבָּנִים שֶׁיִּוָּלְדוּ לָהֶם. יוֹכֶבֶד, אִמָּא שֶׁל מֹשֶׁה, פָּחֲדָה שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתוֹ וְלָכֵן הִיא הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְּתֵבָה וְשָׂמָה אוֹתָהּ עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר. בַּת פַּרְעֹה מָצְאָה אֶת מֹשֶׁה, לָקְחָה אוֹתוֹ לְבֵיתָהּ וְגִדְּלָה אוֹתוֹ כְּנָסִיךְ מִצְרִי.

מֹשֶׁה שֶׁגָּדַל בְּאַרְמוֹן שֶׁל פַּרְעֹה, לֹא הָיָה חַיָּב לַעֲבֹד כְּמוֹ שְׁאָר הַיְּהוּדִים וְהוּא יָכֹל הָיָה לְטַיֵּל וְלֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים, אֲבָל הוּא לֹא יָכֹל שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת הַצַּעַר שֶׁל אֶחָיו הַיְּהוּדִים. כָּל פַּעַם שֶׁהוּא רָאָה שֶׁהַיְּהוּדִים סוֹבְלִים וְחוֹטְפִים מַכּוֹת, זֶה כָּאַב לוֹ. פַּעַם אַחַת הוּא רָאָה מִצְרִי מַכֶּה יְהוּדִי וְהוּא הִתְעָרֵב וְהָרַג אֶת הַמִּצְרִי. בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר הַזֶּה מֹשֶׁה הָיָה חַיָּב לִבְרֹחַ לְמִדְיָן, שָׁם הוּא יָשַׁב לְיַד הַבְּאֵר. לְיַד הַבְּאֵר הוּא רָאָה כַּמָּה בָּנוֹת רוֹעוֹת צֹאן שֶׁרוֹצוֹת לְהַשְׁקוֹת אֶת הַכְּבָשִׂים שֶׁלָּהֶם מֵהַבְּאֵר, אַךְ רוֹעֵי צֹאן אֲחֵרִים מִגְרָשִׁים אוֹתָם. מֹשֶׁה לֹא יָכֹל לְהִתְעַלֵּם.

הוּא הִתְעָרֵב וְעָזַר לָרוֹעוֹת לְהַשְׁקוֹת אֶת הַצֹּאן שֶׁלָּהֶם. גַּם לְאַחַר שֶׁהִתְחַתֵּן בְּמִדְיָן וְנוֹלַד לוֹ יֶלֶד רִאשׁוֹן, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בְּמִדִּין וְהוּא חַיָּב לִהְיוֹת עִם הָאַחִים שֶׁלּוֹ שֶׁסּוֹבְלִים בְּמִצְרַיִם. לָכֵן הוּא קָרָא לַבֵּן שֶׁלּוֹ גֵּרְשֹׁם – כִּי הוּא הִרְגִּישׁ 'גֵּר' בָּאָרֶץ זָרָה.

הַלְּוַאי שֶׁנִּלְמַד מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה לְהוֹשִׁיט יָד לְעֶזְרָה לְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים לְיָדֵינוּ!