השרה לשעבר איילת שקד שלקחה פסק זמן מהזירה הפוליטית, צופה מהצד בצעדים שמתכנן שר המשפטים יריב לוין, ביניהם צעדים שניסתה גם שקד להעביר בשנות כהונתה אך לא היה להם את הרוב הדרוש.
יותר מ־4 שנים כיהנה שקד כשרת המשפטים, מינתה שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, כרתה ברית עם לשכת עורכי הדין כדי לשלוט בוועדה לבחירת שופטים, ולא הסתירה את ניסיונותיה לתקן את המערכת.
"יריב ואני מדברים הרבה מאוד שנים יחד על הצורך לעשות שינויים במערכת המשפט", היא מספרת בראיון לדרור מרמור בעיתון גלובס. "כשהייתי שרת משפטים לא עשיתי שינויי חקיקה גדולים רק בגלל שלא היה לי רוב לזה. אבל הצלחתי לשנות את בית המשפט העליון, והוכחתי שאפשר לעשות את זה במסגרת הוועדה הקיימת לבחירת שופטים".
שקד נשאלה האם לוין מגשים את חלומותיה לתיקון המערכת, או שהיא שותפה לחשש מקץ הדמוקרטיה. "אני הפצתי בזמנו, כשרת משפטים, תזכיר חוק יסוד חקיקה עם פסגת התגברות של 61'', הזכירה שקד. ''אנשים פשוט לא מבינים עד הסוף מה זה אומר. כן, זה משנה את הדיאלוג בין הכנסת לשופטים ונותן את המילה האחרונה לכנסת, אבל רק לתקופה של 4 שנים. אחריהן, כנסת חדשה צריכה לחוקק את אותו חוק שהעליון פסל. זה לא סוף העולם וממש לא סוף הדמוקרטיה. יריב אדם רציני ודמוקרט וישר כמו סרגל, ובוא ניתן לו צ'אנס. עוד לא ראינו את כל האיזונים שעוד יהיו שם.
"אחד מבכירי המשק התקשר אלי השבוע מודאג נורא. ממש בחרדה. הוא שאל אותי איך יכול להיות שאני תומכת בפסקת התגברות של 61, ו'מה יקרה אם יחוקקו חוק לביטול הבחירות'. הסברתי לו שקודם כל חוק לביטול הבחירות ייפסל פה אחד בבית המשפט, ואז אין בכלל התגברות של הכנסת. בנוסף, אמרתי לו, כשכנסת מסוגלת לחוקק כזה חוק, אז המדינה גם ככה בריקבון עמוק".
במהלך הראיון ל"גלובס" אמרה שקד שבניגוד לטענות, הממשלה הקודמת לא פגעת באוכלוסייה החרדית. לדבריה גם המיסוי על החד פעמי והמיצים הממותקים נועדו לשנות התנהגות.
"אנחנו לא פגענו בחרדים. אולי היו דיבורים, אבל זה נעצר שם. גם אני עמדתי על המשמר. המיסוי על הכלים החד־פעמיים והמשקאות הממותקים לא כוון נגד חרדים, אלא ונועד לשנות התנהגות, ובתקציבים למגזר החרדי לא נגעו. אין להם באמת על מה להתלונן. המגזר החרדי הוא עתודת הצמיחה של המשק הישראלי, וחייבים לגרום לזה לקרות. יש שם כוח אדם מוכשר וחרוץ, וחייבים לעודד אותם להיכנס לשוק העבודה", כך שקד.