ביום חמישי האחרון קיימה ישיבת עתניאל ערב לציון 20 שנה לפיגוע שהתרחש בישיבה בשבת פרשת שמות תשס"ג, ה-27 בדצמבר 2002.
האירוע התקיים בישיבת נחלים, בהשתתפות מאות מתלמידי הישיבה בעבר ובהווה, משפחות ארבעת התלמידים שנרצחו בפיגוע, חברי המשפחות, ראשי הישיבה ורבניה ואנשי ציבור.
בחלק הראשון של הערב, נפגשה כל משפחה עם מעגל החברים הקרוב לשיח פתוח על הזיכרון, הכאב, הנחמה, והמקומות בחיים בהם מרגישים את נוכחותם של הבנים. בפתיחות רבה שיתפו ההורים, האחים והחברים הקרובים בדרך בה הם זוכרים כ"זיכרון חי" את נעם אפטר, יהודה במברגר, צביקה זימן וגבריאל חוטר הי"ד.
באחד המעגלים קם לפתע אדם כבן ארבעים, שסיפר שאיננו מכיר את המשפחות אך הוא מתלמידי ישיבת הר עציון שהתארחו באותה שבת קשה בישיבת עתניאל. יחד עם שאר האורחים, הוא שמע את היריות, ראה את החלונות המתנפצים, והבין תוך כדי האירוע שארבעת התלמידים הגיבורים, ששימשו כתורני מטבח באותה השבת, הצילו את חייו ואת חיי חבריו בכך שמנעו את כניסת המחבלים לחדר האוכל. בכל שנה בתאריך הפיגוע נפגשים החברים מישיבת הר עציון ששהו באותה השבת בעתניאל להודות על ההצלה שלהם, ומזכירים בתודה גדולה ובהתרגשות את נעם, יהודה, צביקה וגבריאל.
את החלק השני של האירוע, בו השתתפו כל המשפחות יחד, הנחה בוגר הישיבה ותושב דרום הר חברון אסף פאסי. אסף נכח בפיגוע ואף נפצע באורח אנוש תוך כדי שהוא מוביל את כוחות הצבא במרדף אחר אחד המחבלים ובחיסולו.
הזמר והחזן יצחק מאיר ליווה את הערב בשירה. בין קטעי הנגינה עלו לדבר נשיא הישיבה, הרב בני קלמנזון, שדיבר על הזיכרונות מאותה תקופה וזכר הנופלים שמלווים אותו בעוצמה יתירה. הוא הודה למשפחות ממרחק השנים על שלמרות הכאב הגדול שלהן הם נתנו כוח לישיבה, ולו באופן אישי, להמשיך ולצמוח, מה שאיפשר לישיבה לגדול ולפרוח לאחר הפיגוע הנורא.
ראש הישיבה, הרב רא"ם הכהן, דיבר על קדושת החיים "המתבטאת בחייהם של הכהנים, שמכירים אמנם במוות, אך מתעלים מעל החידלון שהוא מביא איתו''. את דברי חז"ל לפיהם "גזירה על המת שישתכח מן הלב לאחר י"ב חודש", הסביר הרב כמכוונים לרעיון עמוק: לאחר שנה, זהו כבר איננו זיכרון של "מת", אלא זיכרון חי, זיכרון של אדם יקר ההולך עם יקיריו בשבילי חייהם.
נציג המשפחות ואביו של יהודה, הרב צבי במברגר, נשא דברים על הכאב ועל הצמיחה, על האחים שמתחתנים, המשפחות שהולכות וגדלות, והנכדים הרבים שגדלים על זכרונו המבורך של יהודה ושל שאר הנופלים. משפחת במברגר עצמה חוגגת בשבת שמות, השבת בה התרחש הפיגוע, בר מצווה לנכד שחר יהודה, הנקרא על שמו של יהודה.
לקראת סיומו של הערב, ביצע הזמר יצחק מאיר את השיר "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", שיר ששרו הרוקדים בחדר האוכל בדקות הראשונות של הפיגוע, בטרם החרידו צרורות היריות את השמחה. הקהל כולו הצטרף לריקוד יחד עם רבני הישיבה, תלמידיה והמשפחות, בתחושה של הודיה גדולה לה' מתוך ועל אף הכאב.
את הערב חתם עוזי זימן, אביו של צביקה, ב"סיום" מסכת ובשירת התקווה ואני מאמין. הפסוק שליווה את הערב כולו היה הפסוק מספר תהילים "אזכרה נגינתי בלילה, עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי", פסוק שמבטא את הנגינה, חיפוש הרוח, את התורה הגדולה שהותירו אחריהם הנופלים ואת רוחם ורוח המשפחות שמשפיעה עד היום עמוקות על בית המדרש.
