הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי יסיים מחר (שני) 40 שנות שירות צבאי ויצא לחיים האזרחיים. רגע לפני שזה קורה הוא משוחח עם ערוץ 7, מסכם את הקריירה הארוכה שלו ומתייחס לסוגיות הבוערות ביותר שעל סדר היום הישראלי.
ראשית, נשאל כוכבי האם השסע הגדול בעם שמורגש בעיקר בימים אלה, נוגע גם בצה"ל. התשובה שלו - שלילית. "אני מפקד הצבא ואני עוסק אך ורק במה שקורא בתוך הצבא עם חיילי ופקודי. אנחנו מאוד גאים בזה שבצה"ל יש אחדות מטרה, חברות ורעות. יש בצבא חברות אמיתית שנמשכת כל החיים והתרומה של צה"ל במישור הזה הרבה יותר גדולה מהביטחון נטו והיכולת לסכל איומים בעזה או בזירה הצפונית. אני מאוד אופטימי לגבי החברה - במיוחד בעקבות מה שאני רואה בצבא".
כוכבי לא מסתיר את דעתו שדרוש יותר שיוויון בכל הקשור לגיוס או שירות לאומי בציבור החרדי. "אנחנו נשמח מאוד לקבל לשורותינו כל צעיר חרדי וגם אישה חרדית ויש כאלו כבר עכשיו בצה"ל. אנחנו זקוקים להם. אם היו לנו עוד אלפיים לוחמים בצה"ל, עוד אלף אנשי מודיעין, עוד אלף אנשי תקשוב, זה נותן עוד כוח לצבא".
"בנוסף, ואני אומר זאת מנקודת המבט של החיילים, המפקדים ושלי שעומד בראשם, כל אזרח במדינת ישראל רוצה שיהיה שיוויון במשימות. החייל בגולני ובחיל הלוגיסטיקה היה רוצה לדעת שכל אזרחי המדינה משרתים - בין אם שירות צבאי ובין אם שירות לאומי. מהפן הזה אני חושב שנכון שחרדים ישרתו - הן בצה"ל והן בשירות לאומי. אנחנו בצבא נדע לקבל אותם ולהעמיד להם תנאים כדי שהם יוכלו לשמור על אורח החיים שלהם בקפדנות. גם היום אני חושב שהם מוצאים שיש להם בית שני שהם יכולים לקיים בהם את אורחות חייהם ואנחנו נדע לשמור על כך", אומר הרמטכ"ל.
לדבריו, "חייל או חיילת בצה"ל, לא משנה אם חילוני או חרדי, מקבל ערכים ויכולות שלא היו לו או לה באזרחות כמו יכולת משימתית, עבודה בלחץ, כושר עבודה בצוות, קבלת החלטות והסתגלות. הדבר הזה מעצים אנשים ומוציא אותם לאזרחות. החרדים ירוויחו מזה גם כן".
כוכבי נשאל בימים האחרונים שוב ושוב על סוגיית כהונת שר במשרד הביטחון שאחראי על החיים האזרחיים של היהודים ביו"ש לצד שר הביטחון והתשובה שהוא מספק לא שוללת את המצב הזה אלא קוראת להסדיר נכון את הסמכויות בין שני השרים. "סוגיית שני השרים במשרד הביטחון זה עניין של הדרג המדיני וזו לא פעם ראשונה שיש מצב כזה. השאלה היא מה גבולות הגיזרה מול צה"ל. אני צריך לדאוג כמפקד הצבא שהיכולת שלנו לתפקד באופן יעיל בשטחי יהודה ושומרון - נשמרת".
"ביהודה ושומרון יש זיקה הדוקה בין החלטות אזרחיות להחלטות צבאיות. יש היגיון במצב בו הדבר מנוהל כמערכת אחת. זה לא בלתי לגיטימי לפצל ולהגדיר שהסמכויות לטיפול בהתיישבות היהודית ביו"ש עוברת למישהו אחר - רק צריך להסדיר את זה בצורה אחרת - ולהבין איזה משמעויות יכולות להיות לזה. בחלק מהמקרים זה יכול ליצור תהליכים מסורבלים יותר. אני משאיר לשר הביטחון להחליט איך לסכם את גבולות הגזרה האלה", מוסיף כוכבי.
ומה לגבי העברת האחריות למג"ב איו"ש למשרד לביטחון לאומי? "זה לא ענייננו למי שייך מג"ב איו"ש. מה שחשוב לנו הוא שהיחידות, שעושות עבודה מצויינת ועובדות תחת הפיקוד שלנו, ימשיכו לפעול תחת פיקוד אחד. לכל גיזרה צריך להיות מפקד אחד והוא נותן פקודות והנחיות וכל הכוחות ממלאים אותן. כל זמן שהעיקרון הזה נשמר ואני מקווה מאוד שהוא יישמר, הכל יפעל. כשפיקוד מרכז מקבל חטיבות של פיקוד דרום - למשל חטיבת גבעתי ששייכת לפיקוד דרום - חטיבת גבעתי פועלת תחת פיקודו של אלוף פיקוד המרכז וכך זה צריך להיות לגבי פלוגות מג"ב באיו"ש".
בין מפלגות הקואליציה נקבע שאת הרב הראשי לצה"ל תמנה ועדה בראשות הרב הראשי לישראל, והדבר לא יהיה בסמכות הרמטכ"ל. אביב כוכבי מאוד לא אוהב את השיח בנושא. "אני לא מכיר דבר כזה ולמיטב ידיעתי אין שום קביעה כזו, אלא קביעה כללית שמדברת על חיזוק הרבנות הצבאית".
לדעתו, רב צבאי או כל מינוי אחר שימונה באופן חיצוני לצבא, יתקשה מאוד לקבל אמון מפקודיו. "לגבי המינוי עצמו - בין אם זה מינוי רבצ"ר ובין אם מינויים אחרים - אסור שמינוי בצה"ל שעל פי חוק הוא סמכות של רמטכ"ל ישונה. הדבק שמחזיק את יחידות צה"ל, את החיילים ואת הקשר בין חיילים ושרשרת הפיקוד הוא האמון האישי. הוא נובע מהעובדה שאתה יודע שהמפקד שלך לא מונע משיקולים זרים ורואה רק שיקולים ענייניים - ובראשם ביטחון המדינה וטובתה - לנגד עיניו. ברגע שיהיה מינוי שהוא חיצוני לשרשרת הפיקוד - מעבר לעובדה שזה לא חוקי ויצטרכו לשנות לשם כך את החוק - הדבר הזה יערער באופן ניכר את האמון באיש הזה. הפקודים שלו יגידו, הוא לא נבחר כמו כולנו, אלא משיקולים פוליטיים הזרים לצבא".
"כשאנחנו בוחרים מפקדים, זה לא רק העניין המקצועי. אנחנו הרי בוחרים את קצין חינוך ראשי - אז מה יהיה? מחר שר החינוך ימנה אותו? אנחנו גם בוחרים את קצין רפואה ראשי, אז בהמשך שר הבריאות ימנה אותו? הקצינים בצה"ל קודם כל צריכים לעמוד באמות מידה של קצין, של כושר פיקוד ומנהיגות. זה לא רק כמה אתה גדול בתורה כשמדובר ברב צבאי. אם האמון הקיים ייפגע זה נזק גדול לצבא ולשרשרת הפיקוד. אסור שדבר כזה יקרה ואני מאמין שהוא לא יקרה", מצהיר כוכבי.
"בהתנתקות שימשנו גשר בין המדינה למתיישבים"
בימי ההתנתקות הקשים לא ויתר כוכבי על הקשר, שהפך להיות מאוד לא פשוט, עם המתיישבים בגוש קטיף שאותם הכיר היטב. באותם ימים הוא עבר מבית לבית ולעתים אף דמע עם מי שנותקו מבתיהם. את התקופה הזו הוא זוכר היטב. "הוקפצתי למשימת הפיקוד על אוגדת עזה מהיום למחר ובזמן קצר מאוד הקשר עם ההתיישבות שם התחזק והתהדק ועם חלקם נותרתי בקשר עד היום. החוויה הזו היתה מאוד קשה. הבנתי לליבם אז ואני מבין לליבם היום".
"חשבתי שצריך להשתמש בכל דרך שאפשר להקל עליהם באירוע הקשה הזה - וגם אם זו לא היתה חובתי הפורמלית - זה היה חשוב לי. התפקיד שלנו היה לאבטח את הגיזרה אבל בסוף היום שימשנו גשר בין המדינה למתיישבים ואני מקווה שתרמנו את חלקנו בהקלה - ולו במעט - של האירוע הקשה הזה", מספר כוכבי.
כשהוא נשאל על רגעים קשים או חיוביים שהוא זוכר במיוחד מ-40 שנותיו בצה"ל עונה הרמטכ"ל היוצא: "רגעים של צער גדול ושל תחושת חוסר הצלחה או כישלון מתרחשים בכל פעם שנהרג חייל - גם בפעילות מבצעית ובודאי כשזה לא קורה בפעילות מבצעית. תחושת ההצלחה היא במקרה ההופכי. לדוגמה: לסיים את מבצע עלות השחר שיזמנו מול ארגוני הטרור בהצלחה או לסיים בהצלחה כל לילה סידרה של מעצרים ויודע שלפחות שלושה או ארבעה פיגועים נמנעו - זו תחושה של סיפוק בכל פעם מחדש".
לדבריו הוא משאיר אחריו צבא מאומן מאוד וחזק מאוד. "בעיני צה"ל הוא צבא מיוחד במינו, בטח ביכולות שלו. זה אחד הצבאות הטובים בעולם ובחלק מהתחומים הוא הטוב בעולם. כשאתה עובד עם אנשים מיוחדים ומצליח לספק תוצאות זה משמעותי מאוד. כבר שכחנו את הבלונים והרקטות מעזה - ובאפריל הקרוב - אנחנו נסגור את השנתיים השקטות ביותר בעזה ב-15 השנים האחרונות. בזירה הצפונית שיבשנו את פעילות חיזבאללה לחלוטין. זה סיפוק גדול מאוד לפקד על יחידות כאלה וחיילים כאלה ולכן הרגשתי שליחות מאוד גדולה וסיפוק מאוד גדול. התחושה היא מעורבת - מצד אחד סיפוק ומהצד השני עצב שצריך לסיים וללכת הלאה".
לסיום, הוא אינו רואה את עצמו לפחות כרגע, מגיע לפוליטיקה. "לא הייתם רואים אותי בשנים הקרובות בפוליטיקה ואני לא יודע מה אחליט במעלה הדרך. אם וכאשר הרגע יגיע אשב ואחשוב. אני יודע שבחוץ יש כל כך הרבה אפשרויות בתחומים שונים שמעניינים אותי ואני יוצא עם רצון להתחיל משהו חדש שיש בו ערך לחברה, למדינה ולא רק עניין כספי וכלכלי".