עורך הדין יאיר גבאי, מי שחשף בימי כהונתו כחבר מועצת עיריית ירושלים את דבר נוהל המוכתר, מספר על השינויים שהתקבלו בעירייה ולפיהם מוכתרים כבר לא יחליטו לבד למי שייכות קרקעות בירושלים.
"מה שדובר בשנים הרבות שבהן הייתי חבר מועצת העיר הוא נוהל שנועד להגשת תכניות. החוק קובע שמי שרשאי להגיש תכנית בנייה צריך להיות בעל עניין בקרקע וזכויות של 75 אחוז בקרקע. כשמדובר בקרקע רגילה של המדינה מקבלים מלשכת המקרקעין את הרישום של בעל הזכויות, וכך הוא מוכיח את זכויותיו. במזרח ירושלים, כמו גם בעוד מספר מועט של מקומות, יש קרקעות לא רשומות, לא מוסדרות וגם לא נמצאות בהליכי הסדר, ולכן הנוהל שהתגבש במשרד המשפטים היה שמוכתרים נותנים אישורי בעלות על קרקעות כאלה. הם חותמים על מפה כלשהי וכך מוכחת הבעלות של הדורש בפני הרשויות".
המציאות הזו "הובילה לשחיתויות, לזיופי קרקעות ולמצבים שבהם יהודים רכשו קרקעות במזרח ירושלים במאה הקודמת וצאצאיהם גילו שעל הקרקעות קמו בניינים שלמים כי מוכתר כלשהו אישר לערבי להגיש תכנית בניה על הקרקע כאילו היא שלו. הדברים הלכו והתבררו, כמו גם מידת החומרה שלהם, וקמו עוררים על העניין, הצטרפו גם ארגונים שונים כמו רגבים, בצדק ובצלמו ויש לשבח אותם על שהתגייסו למערכה לביטול הנוהל הישן הזה, ולפני חצי שנה בוטל הנוהל הישן והוחלט לקבוע נוהל חדש שפורסם בדצמבר האחרון".
ממשיך עו"ד גבאי ומסביר את החידוש שבנוהל החדש: "נקבע נוהל שיש בו בשורה שלתוך נוהל הזיהוי של הבעלים תוכנס הרשות לרישום הסדר מקרקעין שאחראית גם על הטאבו, וההליך הפך להיות הרבה יותר מורכב. עד היום לא היו למוסד התכנון כלים לבדוק זהות של בעלים וכך נפלו שגגות תחת ידו. עכשיו התהליך עובר לבקרה של הטאבו, וזו בשורה אמתית שתמנע זיופי קרקעות במזרח ירושלים".
בהמשך דבריו מסביר גבאי את יכולות הבירור הנתונות בידיו של הטאבו על מנת להגיע לחקר האמת דרך מסמכים ישראלים ואף ירדניים, הוכחת תשלומי מס על החזקת קרקעות שלא נבנו עליהם מבנים וכיוצא באלה. מהלכים אלה יובילו לא רק לוידוא זהותו של הטוען לבעלות על הקרקע, אלא גם יניבו הכנסה נוספת שנמנעה עד כה מקופת המדינה בשל מהלכים סיבוביים שנעשו ללא רישום מוסדר של הקרקעות.