התייחסותו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לרפורמה במערכת המשפט לא מתיישבת כראוי עם דברים שאמר בעבר בנוגע לרפורמה הדרושה במערכת המשפט.
הערב (שני) אמר בנט כי "ההצעה הנוכחית המלאה, כפי שהיא כרגע, מסוכנת. היא תפגע ביסודות מדינת ישראל, בכלכלתה ובאזרחיה, והיא עלולה לקרוע את החבל שמחבר את כולנו. לכן צריך לתקן אותה".
אולם, העיתונאי אבישי גרינצייג ליקט כמה מעמדותיו של בנט בעבר, כאשר הציע לכונן רפורמה מרחיקת לכת אף יותר מהרפורמה שמציע שר המשפטים יריב לוין.
כך למשל, בעוד השר לוין מוביל מהלך לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בנט כיו"ר מפלגת "הימין החדש" בשנת 2019 שאף לבטל כליל את הוועדה למינוי שופטי בית המשפט העליון. הוא ושרת המשפטים דאז איילת שקד, שאפו ששופטי בית המשפט העליון ימונו על ידי הממשלה בהמלצת שר המשפטים.
במצע מפלגת הימין החדש, שהקים בנט, מוצע לבטל את "עילת הסבירות" כפי שמציע השר לוין. בנוסף, במצע מוצע לבטל גם את "עילת המידתיות". פסקת ההתגברות שאותה רצה לחוקק בנט בעבר, נדרש לה רוב של 61 חברי כנסת כדי שתוכל לגבור על פסילת חוק של בית המשפט.
בנט בעבר ביקש לקבוע שבג"ץ לא יוכל לפסול כלל חוק המוגדר כחוק יסוד. בנוסף, הוא שאף לקיים בוועדת החוקה של הכנסת שימוע פומבי למועמדים לכהן כשופטי בית המשפט העליון, כפי שמציע גם השר לוין.
גם חוק היועמ"שים זכה לתמיכתו של בנט. אותו בנט רצה להיות בממשלה בה כל שר יוכל לבחור מי ייצג אותו מול בג"ץ, ושדעתו של היועמ"ש תהיה בגדר דעה שאינה מחייבת את הממשלה. את היועמ"ש רצה בנט שתמנה הממשלה ללא תלות בוועדת איתור.