הנדון: האיומים על סגירת התאגיד
גילוי נאות: אני כותב את מנאייכ.
גילוי נאות נוסף: הצבעתי ליכוד ואני תומך בממשלה.
הבטחה: לתת דעה נקיה על האירוע למרות שני הסעיפים הנ"ל. כמו כן זה יהיה ארוך. ומעצבן לכולם.
אז ככה. בשנת 2015 עבדתי בקריאייטיב של קמפיין הליכוד. אחד מההישגים בהם התהדרה המפלגה, שדחפנו לכל ברושורה - הקמת תאגיד השידור הציבורי.
בואו נזכור: היתה רשות שידור בזבזנית, עם מס מיוחד משלה - שלא הצליחה לייצר שום דבר משמעותי בשנותיה האחרונות ואף עברה על החוק בכל מה שקשור ל-% השקעה בהפקות וכו'.
באה ממשלת הליכוד והקימה מוצר שעולה לציבור פחות ומייצר הרבה יותר. איך תוך שנים ספורות ולמרות ההצלחה הוא הפך ממשהו להתגאות בו בקמפיין למשהו שחייבים לסגור?
בואו ניקח רגע צעד אחורה.
אני שייך לימין הכלכלי וחושב שהמדינה צריכה לממן רק את מה שמוחלט שיש אינטרס לאומי לממנו. אני חושב (דעתי האישית כן?) שקיום של תרבות פופולרית ובידור בשפה העברית זה אינטרס לאומי מובהק. אין כיום במדינת ישראל באמת אפשרות לייצר סדרות בעברית בהסתמך אך ורק על השוק המקומי הזעיר. גם עם החובות תוכן והתאגיד וכו' זו משימה על סף בלתי אפשרית מבחינה כלכלית להרים סדרה נורמלית בלי לפחות מימון חלקי מחו"ל.
"אבל פאודה וטהרן ושטיסל מוכיחות שזה כן כלכלי!", חברים, אי אפשר לבנות תעשייה על (אולי) סדרה אחת בשנה שמצליחה לייצר רווחים בגלל הפצה מוצלחת בחו"ל. אנשים פשוט יעברו לעבוד בדברים אחרים או במקומות אחרים.
למה לדעתי מימון ציבורי של תרבות ובידור בעברית זה אינטרס לאומי? כי אם לא נממן ציבורית וגם לא נייצר לתעשיית הטלוויזיה המקומית הגנות מתחרות בינ"ל כפי שיש לחקלאות למשל (דמיינו עולם עם 400% מס על נטפליקס) - לאורך זמן כמעט כל תוכן שאנחנו והילדים שלנו נצרוך פשוט לא יהיה מכאן ולא יהיה בעברית. הרבה תחומים במדינת ישראל שהם אינטרס לאומי לא היו שורדים כפי שהם לאורך זמן בלי תמיכה ממשלתית או הגנה ממשלתית או שניהם: חקלאות, לימוד תורה, אקדמיה, תחב"צ וכו'.
אבל בואו נגיד שקמה ממשלה שלא חושבת כמוני. שמבחינתה זו הוצאה מיותרת. דבר ראשון זכותה של ממשלה להחליט כך ודבר שני זה שממשלה מחליטה לא להיות מעורבת במשהו לא יכול אף פעם להיות "קץ הדמוקרטיה" או "פגיעה בחופש הביטוי". השיח פה הוא אחר.
השיח הוא לגיטימי. כביכול בשם הערכים החיוביים (בעיני) של הימין הכלכלי הם רוצים לסגור את ההוצאה הממשלתית המיותרת בעיניהם שנקראית השידור הציבורי.
מה הבעיה עם הטיעון הזה? שלצד ההוצאה ה"מיותרת" הזו יש עוד המון "הוצאות מיותרות" אחרות. גבוהות בהרבה, חלקן פוגעות ממש בכלכלה או תורמות לעליית יוקר המחייה של האזרחים. אז למה דווקא התאגיד סומן כמשהו שחשוב "לטפל בו"?
אני חושב שיש לי תשובה והיא לא תהיה נעימה לאזניים של אף צד: התשובה היא כי אפשר. אני מבטיח לכם שאם היו לתאגיד 1000 מתפקדים בליכוד, 1000 אנשים שמתפרנסים מהתאגיד ומצביעים בפריימריס - זה לא היה עולה בכלל.
יתרה על כן. אם הציבור הליכודי היה מרגיש שיש על המסך בתאגיד דברים שחשובים לו או מייצגים אותו, ולא היה במקרה הטוב אדיש כלפי התאגיד - כנ"ל. אבל כנראה שיש תחושה (עזבו מוצדקת או לא) בקרב נתח גדול מהאוכלוסיה במדינת ישראל שהגוף הזה מיותר/מזיק - או שאפשר בקלות רבה מדי לשכנע את הציבור הזה שזה המצב - וזה הציבור שמעניין את מקבלי ההחלטות הנוכחיים, כי הם פוליטיקאים וככה פועל העולם.
אבל אם כבר החלטנו ללכת עם האמת האידאולוגית שלנו, ושתרבות עברית איננה אינטרס לאומי שהממשלה צריכה לסייע במימונו, בואו נלך עם הפרינציפ הזה עד הסוף: לחתוך תקציבי ישיבות בהתאם למשל. או ספורט. או את תקציבי מדעי הרוח. מה, לא? למה לא? למה חשוב לייצר תסריטאים במימון ממשלתי אבל לא לייצר להם מקום עבודה במימון ממשלתי?
למה צריך בכלל "משרד תקשורת"? בטח אם אין שידור ציבורי... לא מספיקה רשות סטטוטורית של כמה פקידים כמו במדינות נורמליות? אה - וכמובן את מה שקצצנו נא למחוק מתקציב המדינה ולהוריד בהתאם את המס. לא חו"ח להעביר את הכסף הזה לאיזה חרא אחר.
לסיכום:
אפשר לדון בסוגיה של האם התאגיד כפי שהוא בנוי הוא המודל הנכון? האם באמת צריך באמת חדשות במימון ממשלתי? האם הגיוני שיש במדינה דמוקרטית מונופול ממשלתי (וצבאי!) על שידור רדיו ארצי? האם יש כשל שוק שמחייב מעורבות ממשלתית בתחום הפודקאסטים? ועוד.
אבל לסגור? עד שיש שירות ציבורי שאשכרה עושה את העבודה שלו כמו שצריך למה לסגור? לפחות תחכו כמה שנים עד שהוא יסתאב כמו כל מערכת ממשלתית גדולה ויהפוך לרשות השידור 2 ואז תסגרו אותו ותתגאו במה שהקמתם במקומו בברושורות של הקמפיין. כמו שזה נראה אני אהיה זמין לעבודה אז דברו איתי.
--
רועי עידן הוא תסריטאי, שחקן טלוויזיה ומגיש ישראלי. זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2020. יצר את סדרת המתח "מנאייכ".