במשכן הנשיא התקיים טקס מיוחד להוצאה המחודשת של כתבי הרב הראשי בעבר, הרב יצחק הרצוג זצ"ל, סבו של נשיא המדינה, ובנוסף השקתו של הכרך החמישים של האנציקלופדיה התלמודית, מיזם שהרב הרצוג היה ממוביליו.
את האירוע כולו מגדיר היועץ הארגוני לאנציקלופדיה התלמודית, בני גור, כ"נשיא ישראל מכבד את תורת ישראל", ומציין את החיבור האישי והעמוק של נשיא המדינה לדמותו ופועלו של סבו. מנכ"ל האנציקלופדיה התלמודית, הרב פרופ' אברהם שטיינברג מספר על האירוע המשלב את השקת 13 כרכי כתביו של הרב הרצוג כולל כרך מיוחד של השו"ת 'היכל יצחק' והכרך החמישים של האנציקלופדיה התלמודית.
הכרך של האנציקלופדיה התלמודית הוקדש לכבודו של הרב צבי הרשל שכטר ראש הישיבה בישיבה יוניברסיטי (YU) ויועץ הלכה למחלקת הכשרות של ה-OU.
על כרך השו"ת הייחודי מספר הרב שלמה בארי, יו"ר מכון דרכי משפט, שערך את הכרך, כי עלה בידו לקבל לידיו את הערותיו של הרב עובדיה יוסף בכתב ידו כפי שכתב אותם בצידי הדפים בכרך השו"ת שהיה בידו, הערות ששולבו בספר החדש.
מייק הרצוג, אחיו של הנשיא, מספר על ההתרגשות המיוחדת ביום זה. "מדובר באישיות מיוחדת ויוצאת דופן. ענק בתורה ומנהיג רוחני ומעשי שעשה דברים גדולים".
על השאלה כיצד היה מגיב הרב הרצוג למחלוקות בנות ימינו, אומר הרב פרופ' שטיינברג כי אינו מתיימר לדבר בשמו, אך להערכתו "הוא היה רוצה שככל האפשר יותר חוקים תקנות והתנהגויות יהיו לאור ההלכה. הוא ניסה לפעול בדרך שההלכה תכיר בשינויי הדורות האחרונים ובכך שקמה מדינה שלא הייתה קיימת אלפיים שנה, מה שדרש מאמץ גדול. אני חושב שאם הוא היה איתנו הוא היה מסייע מאוד להביא לפתרונות שאנשים היום לא חושבים עליהם".
הרב הראשי, הרב דוד לאו, מזכיר בדבריו כי גם הרב הרצוג התמודד בשעתו עם פולמוס גדול סביב נושאי הלכה ומדינה כאשר כל צד מושך לכיוונו, "אבל כמו שהיום מתרפקים על הדמות שלו כמחבקת ומאחדת, כדאי שלא נחכה לעתיד אלא כבר היום נלך בדרך הזו של הרב הרצוג שהיה מסור לתורת ישראל ולא זז מאות ממנה וראה שהדבר אפשרי. הצעתי לפתוח את ספריו ויראו שהכול כבר קיים".
הרב בארי מוסיף ברוח זו וקובע כי בכתביו ופועלו התווה הרב הרצוג את היחס לסוגיות של תורה ומדינה. "אני מאמין שאם הוא היה לא היינו מגיעים לפלונטר הזה. בספר 'חוקה לישראל' רואים איך הוא הצליח לחבר את הדברים ואני מאמין שהיום הוא היה מתקן הרבה מהדברים, ויש מה לתקן".
בני גור מציין את הזכות הגדולה של מדינת ישראל עם ההשלמה המתקרבת של האנציקלופדיה התלמודית, מיזם שאת צעדיו הראשונים עשה עוד בתקופת השואה על ידי הרב מאיר בר אילן והרב זוין מחשש ודאגה להמשכה של היהדות אחרי השבר של המדינה. "זו זכות גדולה מאוד שמדינת ישראל מחוברת לשורשים שלה. זה מסר של אחדות שחשוב מאוד בימים האלה".
עו"ד יורם חגי חג'בי רואה את ערכה של האנציקלופדיה התלמודית בכך ש"כל אדם, גם אם הוא לא דתי, אם הוא תלמיד חכם במהותו, יוכל לעיין בספרים ולראות עד כמה עמוקה ורחבה תורתנו שבעל פה. היום לא ממציאים שום דבר. הערכים הם אותם ערכים, אלא רק הטכניקה השתנתה".
עו"ד שלמה נס מספר כי בילדותו ראה את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בראשיתו וכעת המפעל לקראת השלמתו והוא "זכה להוקרה עצומה בבית הנשיא. זה מראה את חשיבות עולם היהדות במדינת ישראל".