"אני שולח מכתבים ברוח ומייחל כל פעם לתשובה", כך כתב יוסי בנאי.
לאחרונה אנו נחשפים למכתבים רבים ש"נכתבים ברוח". מכתב הרופאים, מכתב עורכי הדין, מכתב הטייסים, מכתב השוטרים ולאחרונה גם מכתב ההייטקיסטים ועוד.
בכולם עולה המסר כי השינויים במערכת המשפט יובילו לפגיעה חמורה באמון המשקיעים במדינת ישראל, בפגיעה קשה בכלכלתה וברתיעה מלהשקיע בחברות ההי-טק שהן מנוע הצמיחה של מדינת ישראל.
כך כתבו בכירים בעולם ההי-טק ב"מכתב הההייטקיסטים": "...התערערות האמון במערכת המשפט הישראלית, וכתוצאה מכך בדמוקרטיה הישראלית עשויים להרתיע את אותם משקיעים שהניעו את צמיחתה של התעשייה המופלאה הזו".
ואם לא די באותם מכתבים, יצאו לאחרונה חלק מהעיתונים הכלכליים בסדרת כתבות אודות החשש הממשי והסירוב של גופי השקעה להמשיך ולהשקיע בישראל.
המעניין הוא שבאף לא אחת מאותן כתבות, מעבר לאמירות אודות "משקיעים" ו"גופי השקעה גדולים" לא מצוינים שמותם של אותם משקיעים וגופי ההשקעות.
גם אני בעלים של חברת היי-טק שגייסה לא מעט כסף ועומדת בפני גיוס נוסף. אני פוגש ברחבי העולם, גם בימים אלה, גופי השקעות, קרנות ומשקיעים רבים, ולא שמעתי מאף לא אחד מהם אמירה לפיה הם נמנעים מלהשקיע בחברות ישראליות נוכח חוסר היציבות המשפטית.
ההפך הוא הנכון, המשקיעים מחפשים היום, יותר מבעבר, חברות עם מוצרים חדשניים, עם חזון ממשי, עם מכירות וצפי אמיתי לרווח.
מעניינות אותם חברות שכאלה בכל מקום בעולם, ומדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות המעניינות והמבטיחות יותר נוכח היותה "סטארט-אפ ניישן".
יתירה מכך, המגזין הבריטי "האקונומיסט" פרסם את רשימת המדינות שהכלכלה שלהן הפגינה את הביצועים הטובים ביותר בשנת 2022, וישראל דורגה במקום הרביעי "למרות הכאוס הפוליטי", והכוונה כמובן למערכות הבחירות הרבות שהיו בעת האחרונה.
חברת דן אנד ברדסטריט, בתחזית הכלכלית שלה לשנת 2023 קבעה כי: "..הם מצפים שהממשלה שקמה בימים אלה ... תדע לסייע ולתמוך בעסקים המקומיים ושתוכל לצלוח את המשברים הצפויים למשק הישראלי במהלך 2023."
בנק ישראל בתחזית המקרו כלכלית לשנת 2023 משווה את ישראל לשאר העולם ומעריך כי: "בישראל, על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.8% ב-2023 ובשיעור של 3.5% ב-2024 , בעוד שבשאר העולם אנו מניחים כי הצמיחה במשקים המפותחים תסתכם ב-0.1% בשנת 2023 וב-1.4% בשנת 2024.
יחס החוב-תוצר של ישראל לשנת 2022, שמהווה אינדיקציה לאיתנות הפיננסית של ישראל ירד ל 61%, בעוד שבמדינות מפותחות אחרות, כדוגמת גרמניה, יחס חוב-תוצר שלה הינו 71%, בארה"ב 122%, ביוון 178% וביפן 264%.
אם כותבי המכתבים צריכים לדאוג ממצבה של מערכת המשפט, הרי שטוב יעשו אם יבדקו מדוע מדורגת ישראל במקום 35 מתוך 190 מדינות בעולם במדד קלות עשיית עסקים בישראל, כשלמשל זמן אכיפת חוזה בבית המשפט בישראל לוקח כמעט שלוש שנים.
נבקש מהם לחזור לשנת 1995 בה פסק בית משפט העליון בהרכב שבו ישב, איך לא, הנשיא אהרן ברק את פס"ד "אפרופים" אשר פגע פגיעה קשה ביותר בעקרונות של ודאות מסחרית ומשפטית בהקשר לפרשנות חוזים.
כך פסק בית המשפט: "בפרשנות חוזה יש לחקור אחר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים בלא להיות מוגבלים לביטויים או לכינויים שהם השתמשו בהם. בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה."
במילים פשוטות יותר פסק בית המשפט כי לא משנה מה כתוב בחוזה, אנחנו בית המשפט נפרש ונקבע מה הייתה כוונת הצדדים!!!
על פס"ד זה אמר פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר: "פס"ד אפרופים יצר תחושה שלפיה אין בנמצא חוזה ברור, הכול פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות".
אז כותבי המכתבים למיניהם ורואי השחורות בדבר חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל והחשש שמא משקיעים יחדלו מלהשקיע בחברות ההי-טק – תרגיעו !!!
הכותב הינו בעלים במשותף ונשיא חברת הרפואה הדיגיטלית לאבה בע"מ