ביום ראשון הקרוב יצעדו ילדי בית הספר וייכנסו לכיתות, אך לחלקם הדרישה לפתוח את הילקוטים ולהוציא את הספרים, תהיה כרוכה בעוגמת נפש בשל היעדרם של אלו מהילקוטים.

כדי למנוע עוגמת נפש זו ולהוזיל את ההוצאה הכבדה הכרוכה ברכישת ספרי לימוד, נולד פרוייקט "השאלת ספרים", שהפעלתו הנסיונית החלה בכמה בתי ספר.

שרת החינוך לימור לבנת בישרה בישיבת היערכות שהתקיימה בשבוע שעבר בועדת החינוך של הכנסת, כי הרחבת הפרוייקט היא אחד החידושים שייכנסו למערכת החינוך השנה וכי הוא נועד לתת מענה לחוסר יכולתן של משפחות רבות לממן את ספרי הלימוד של ילדיהם. עוד ציינה השרה כי בחלק מבתי הספר לא פועל הפרוייקט משום שהוא כרוך בהשקעת מאמץ. לעתים מנהלי בתי הספר אינם "ששים" ל"בלבול מוח" הכרוך בכך, טענה לבנת.

יצויין כי לפרוייקט השאלת ספרים חברו משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות, ארגון ההורים הארצי, החברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי והחברה למתנ"סים (מינהל בתי-הספר הקהילתיים).

בפרוייקט נכללים מוסדות שתלמידיהם משתייכים למה שמוגדר "אוכלוסיה חלשה" הפרושה על פני שישה עשירונים נמוכים מבחינה סוציואקונומית. לאחר קבלת אישור הכללת המוסד בפרוייקט מוגדר גם הסיוע המתקבל עבור כל תלמיד. חלקם של ההורים בפרוייקט מתבטא בתשום "אגרת השאלה", שגובהה נקבע לפי שכבת גיל. תלמידי כיתות א-ו משלמים כל אחד 240 ₪ , ותלמידי כיתות ז-ח משלמים 280 ₪ .

רשימת ספרי הלימוד שרכישתה המרוכזת מתבצעת על ידי החברה למשק וכלכלה היא רשימה שאושרה על ידי משרד החינוך והופיעה בחוזר מנכ"ל.

בשנה הראשונה להפעלת הפרוייקט נרכשים הספרים אך רק עם החזרת הספרים לידי בית הספר בתום השנה והפעלת ההשאלה בשנה לאחר מכן מושלמת הפעלתו של הפרוייקט.

נראה כי לאור המצב הכלכלי המחמיר וגם הקיצוץ בקיצבאות, בתי הספר היו אמורים "לעמוד בתור" כדי להכלל בפרוייקט, אך כפי שהשרה ציינה לא כך הוא המצב.

בבדיקה שנערכה על ידי כתבת INN רותי אברהם התברר כי אחד "המוקשים" המונעים את השתתפותם של בתי הספר בממ"ד בפרוייקט היא דוקא רשימת הספרים שאושרה על ידי משרד החינוך. רשימה זו אינה כוללת את ספרי הקודש, המהווים "ליבת התכנית" בבתי הספר של הממ"ד.
ציון שבת הממונה על הפרוייקט השאלת הספרים במשרד החינוך אישר בשיחה עם כתבתנו כי ספרי הקודש אינם נכללים ברשימה וכי לקראת השנה הבאה ייבדק אם ספרים אלו אכן נמצאים בבסיס תכנית הלימודים כמו ספרי החשבון העברית והטבע, כי אז ניתן יהיה לבדוק את הכללתם ברשימה. שבת ציין כי ניתן היה לפתור את הבעיה על ידי ניצול כספי האגרה שמשלמים ההורים כדי לבצע השלמות של ספרים החסרים ברשימה.

אחי פריזנט מנהל מחלקת החינוך של המועצה המקומית בית אל, מועצה שבתי הספר שלה הוכרו כזכאים להכלל בפרוייקט אמר לכתבתנו כי מאמצים רבים הושקעו על ידי המערכת במועצה לנסות להשתלב בפרוייקט הנחוץ כל כך לתושבי בית אל, שרבים מהם נמנים על משפחות ברוכות ילדים. אבל העובדה שספרי הקודש נעדרים מהרשימה הפכה את ההצטרפות לבלתי כדאית, אמר פריזנט. לדבריו אין מדובר בספרים "חדשים" או בספר או שניים החסרים ברשימה וניתן להשלימם אלא בספרי הלימוד היסודיים של מערכת הלימודים בממ"ד. ספרים כמו חומשים עם רש"י, קיצור שולחן ערוך, משניות עם ברטנורא, תנ"כים וספרי עזר.

פריזנט הוסיף כי הפתרון המוצע על ידי שבת, השלמת הספרים מכספי האגרה שמשלמים ההורים אינו ניתן ליישום משום שמדובר באגרה שאין חובה לשלמה. לא ניתן לבסס את רכישת ספרי הלימוד היסודיים ביותר על כספים שהנכונות לשלמם תלויה ברצונם הטוב של ההורים, אמר פריזנט.

סגן שרת החינוך צבי הנדל אמר לכתבתנו כי אכן יש לבדוק את הרכב הרשימה של משרד החינוך אך הוסיף כי לדעתו הפרוייקט סובל באופן כללי מ"חבלי לידה", בעיקר בשל ההיערכות המאוחרת אליו. התחילו לדבריו בערך שלושה חודשים לפני סוף השנה. מדובר בזמן שאינו מספיק כדי להפעיל פרוייקט בסדר גודל כזה כמו שצריך.

הנדל הוסיף כי הוא מסתייג מהלינץ' הציבורי הנעשה כלפי מנהלי בתי הספר ומהביטויים המושמעים כנגדם כמו "חסרי לב רחום" ועוד. "פתאום מצאו כי בכל אשמים המנהלים", אמר והוסיף כי לדעתו מנהלי בתי הספר עושים את המיטב וכמו בכל תחום יש טובים יותר וטובים פחות. (ר)