כאשר אחד מבני הזוג כועס על השני הכעס הזה עלול להשפיע על בן הזוג השני שגם הוא יכעס ואז עלולה להיווצר ספירלה שלילית של כעסים הדדים, כפי שכבר כתב החכם מכל אדם "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי, כז, כ).
הדברים האלו של החכם מכל אדם נכונים בקשר לרגשות חיובים (דהיינו שאם אחד מבני הזוג מרגיש אהבה כלפי בן הזוג השני הרי שבן הזוג השני ירגיש כלפיו אהבה), והם נכונים גם לרגשות שלילים (דהיינו, שאם אחד מבני הזוג מרגיש כעס כלפי בן הזוג השני הרי שבן הזוג השני ירגיש כלפיו כעס), וכפי שנמצא גם במחקרים אקדמיים שרגשות בין בני זוג "מדבקים" מבן זוג אחד לבן זוג שני.
בקשר לאופן שההתנהגות והרגשות של בן זוג אחד משפיעה על הרגשות וההתנהגות של בן הזוג השני מסופר על שני שכנים, שאחד מהם היה אופה (אופה לחם) והשני היה מגבן (עושה הגבינות). שני השכנים סיכמו ביניהם שבכל יום האופה ייתן למגבן לחם במשקל קילו, ואילו המגבן ייתן לאופה גבינה במשקל קילו. אחרי מספר חודשים גילה האופה שהגבינה שהמגבן נותן לו הופכת יותר ויותר קטנה, והוא תבע את האופה לדין תורה.
בדין התורה שאל הרב את המגבן מה יש לו להגיד להגנתו. "כבוד הרב" אמר המגבן "כיוון שסיכמנו שהוא ייתן לי לחם במשקל של קילו ואני אתן לו גבינה במשקל של קילו, לקחתי את הלחם שהוא נתן לי ושמתי אותו בכף אחת של המאזניים ובכף השנייה שמתי גבינה עד שהמאזנים היו מאוזנות, וכך ידעתי שבמאזניים יש הגבינה במשקל קילו אחד...". בגלל שהאופה נתן למגבן פחות ופחות לחם הוא גרם לכך שהמגבן ייתן לו פחות ופחות גבינה. באופן דומה, כך בני זוג משפיעים האחד על השני, הן לטובה והן לרעה.
אחרי שהבנו שהכעס של בן זוג אחד משפיע על בן הזוג השני נשאלת השאלה איך אפשר לכעוס פחות? נושא זה נדון בספרי קודש רבים ואנו ננסה להציע נקודת מבט טיפולית להתמודדות עם כעס. כדי לכעוס פחות יש להבין מתי ולמה אנו כועסים. לפני שנמשיך נדגיש כי לא סביר שכלל לא נכעס ואין טעם לשאוף לכך שכלל לא נכעס, כי כנראה שלא נגיע לכך שכלל לא נכעס. להיפך, דווקא אם נשאף שכלל לא נכעס נרגיש רע כל פעם שנכעס, מה שעלול רק לעורר אצלנו יותר כעס כי נתחיל לכעוס על זה שאנו כועסים...
כאשר נתבונן באירועים בהם כעסנו כנראה שנגלה שהמכנה משותף לכולם הוא שכעסנו על כך שאנשים אחרים לא התנהגו כפי (שחשבנו) שהם צריכים להתנהג. הדבר הזה נכון כשכעסנו על מישהו שעקף אותנו בתור, וזה נכון כשכעסנו על הבן שלנו שלא הכין את שיעוריו, וזה נכון כאשר כעסנו על בן הזוג שלנו שלא עשה מה שבטיח, וזה כנראה נכון לגבי כל פעם אחרת בה אנו כעסנו. בכל פעם שכעסנו זה היה בגלל שמישהו לא התנהג כמו (שחשבנו) שהוא צריך להתנהג.
אחרי שהבנו שכעסנו כי מישהו לא התנהג (כפי שחשבנו) שהוא צריך להתנהג, אפשר להבין מה לעשות כדי לכעוס פחות. כדי שנכעס פחות כדאי שנפנים את המציאות המצערת שאנשים אחרים אף פעם לא יתנהגו כפי שאנו נחשוב שהם צריכים להתנהג, אלא אך ורק כפי שהם עצמם יחשבו שהם צריכים להתנהג. גם אם ההתנהגות של הזולת ממש לא מוצאת חן בעינינו אין לנו שום דרך לכפות עליהם איך להתנהג. ראשית, ההתנהגות של אחרים אינה בשליטתנו וזה לא אפשרי להכריח אותם להתנהג כפי שנראה לנו. שנית, בדרך כלל הניסיון לנסות להכריח אחרים להתנהג כפי שנראה לנו עלול רק לקומם אותם ולגרום להם להתנהג עוד פחות כפי שנראה לנו.
רביעית, אם נכעס עליהם עד שהם כל כך יפחדו מאיתנו עד שמרוב פחד הם יעשו מה שאנו רוצים הדבר יגרום לפגיעה ביחסים שלנו, הן אם מדובר על בני הזוג שלנו או על הילדים שלנו או על החברים לעבודה שלנו. יחד עם זאת, זה לא אומר שאנו לא יכולים לנסות להשפיע על אחרים לשנות את התנהגותם בלי לנסות להכריח אותם לשנות את התנהגותם. אלא, שאפילו כשמדובר בילדים הצעירים שלנו שתורתנו הקדושה מצווה אותנו לחנך אותם, אין שום דרך שאנו יכולים לאלץ ילד להתנהג בדרך מסוימת, כפי שנוכח כל הורה שהתינוק שלו לא הפסיק לבכות למרות כל מאמציו שיפסיק....
מה הדרך היעילה לנסות להשפיע על בן הזוג שלנו לשנות את התנהגות שמפריעה לנו? התשובה היא, שכדי להשפיע על בן הזוג שלנו לשנות את התנהגותו רצוי שנדבר על עצמנו ועל מה שאנו צריכים ומה שאנו מרגישים, מבלי לבקר או להאשים את בן או בת הזוג. לדוגמא, במקום שבעל יאמר לאשתו: זה בלתי נסבל שאת לא מסדרת את הבית (האשמה וביקורת), הוא יכול להגיד: מאד מפריע לי שהבית לא מסודר. במקום שאישה תגיד לבעלה: איזה מן אבא אתה שאתה לא עוזר לבן שלנו להתכונן למבחן (האשמה וביקורת), היא יכולה להגיד: זה מאד היה משמח את הבן שלנו אם היית לומד איתו למבחן. הדרך לשנות את ההתנהגות של השני מבלי לכעוס עליו אולי אינה קלה, אבל בסופו של דבר היא תביא לתוצאות הרבה יותר טובות.
________
זאב קרומבי הוא מטפל זוגי (MSW) ומומחה להתמכרויות התנהגותיות (MA) ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות: 0547-822686