בית המשפט העליון
בית המשפט העליוןצילום: Yonatan Sindel/Flash90

המשנה פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד יהודה שפר, אומר כי יש להגיע להסכמות בנוגע לפסקת ההתגברות ונושא הסבירות.

בראיון לערוץ 7 הוא מביע את חששו מפני העובדה כי השינויים נעשים מתוך שנאה למערכת וכן הוא מביע התנגדות נחרצת לרצון לשנות את שיטת מינוי השופטים. במהלך הריאיון הוא מסביר כי ישנם כבר שינויים בהרכב וצריך להמשיך בצעדים המדודים שהובילו שקד וסער.

בראשית דבריו קובע שפר כי מהרושם שלו הרפורמה אינה מגיעה מרצון לשינוי נטו. "אני מתרשם שהרפורמה הזאת באה ממקום לא טוב, משנאה של המערכת המשפטית. שר המשפטים עצמו אמר שהוא רוצה להחליש את המערכת המשפטית כי המערכת הזאת חזקה מידי, והוא לא התייעץ עם היועצת המשפטית לממשלה ונשיאת בית המשפט העליון, אלא פעל להם מאוחרי הגב באמצעות פורום קהלת ואחרים. אז הרקע הוא לא טוב".

עם זאת אומר שפר כי השאלה היא האם יש מה לתקן במערכת. לדבריו, "אם הרבה אנשים חושבים שיש מה לתקן, אז בוודאי שצריך לשקול לתקן. מה שאפשר לשקול בהחלט זה פסקת ההתגברות, לקבוע סוף סוף את הכללים בחוק יסוד חקיקה. מתי בית משפט יכול לפסול חוק, באיזה רוב ובאילו תנאים. העובדה שהדבר הזה קיים כמעט בכל דמוקרטיה למעט אצלנו זה דבר שהוא לא טוב. גם העובדה שהרבה אנשים חושבים שבית המשפט פועל בחוסר סמכות הוא דבר לא טוב. צריך להסדיר את הדבר הזה".

"אני חושב שצריך להגיע להסכמה רחבה בכנסת. כאשר עושים שינויים חוקתיים הם צריכים להיות לעשרות שנים קדימה ולא שהממשלה הבאה תבוא ותבטל אותם כך שכל אחד מנצל את כוחו לאותה שעה. לכן אני חושב ששינויים חוקתיים צריכים להיות שינויים לדורות ולצערי בכל השנים האחרונות משנים את חוקי היסוד. ממציאים ראש ממשלה חליפי, וממציאים תיקון כזה או אחר לחוק יסוד. כללי משחק לא צריכים להשתנות כל ארבע שנים, או שנה-שנתיים. זה צריך להיות לדורות. אפשר להגיע להסכמה רחבה מאוד בכנסת על פסקת התגברות, ברוב יותר גדול מ-61 או כל מיני נוסחאות. הרעיון שבית משפט יכול לבטל חוק, אבל הכנסת היא המילה האחרונה, הוא לא פסול כשלעצמו", הוא מוסיף.

בנוגע לרצון של לוין לשנות גם את נושא הסבירות אומר שפר כי הוא מסוגל להבין את העמדה, אבל אסור לבטל אותה לחלוטין. "בנושא הסבירות אני יכול להבין את הטענות לגבי התערבות של בית המשפט בסבירות של מינוי שרים, כמו למשל בבג"צ דרעי. זה בהחלט דבר שאני יכול להבין אותו אבל אני חושב שהפתרון הוא לא לבטל לחלוטין את כל עילת הסבירות כי ביום יום זה עוזר לבית המשפט לעזור לאזרחים הקטנים נגד שרירות של פקידים. לכן אני לא חושב שצריך לבטל את עילת הסבירות, אבל אני חושב שאפשר להגיע לפשרה שעל מינוי שרים למשל לא תהיה ביקורת שיפוטית".

"צריך לומר שבדמוקרטיה הישראלית אין לנו איזונים ובלמים כמו בדמוקרטיות אחרות. הבלם היחיד שיש לנו הוא בית המשפט העליון. לכן לא צריך לפעול לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון, כי דמוקרטיה זה לא רק בחירות כל ארבע שנים אלא זה גם הגנה על זכויות וגם איזונים ובלמים. אני מוכן להעתיק כל שיטת משפט ממדינה מערבית, אבל אני לא מוכן לקחת חלק ממדינה אחת, חלק ממדינה ב', וחלק אחר ממדינה ג'. זה לא טוב לדעתי", הוא מוסיף.

בהמשך הריאיון גם מסביר פרקליט המדינה לשעבר שפר על מה הוא מתנגד ומפרט מדוע לדעתו השינוי בבחירת השופטים הוא בעייתי. "אני מבין את הטענות שבית המשפט העליון לא מייצג מספיק את כל הזרמים בעם. אני חושב שנעשה הרבה בשנים האחרונות על מנת לתקן את המצב הזה, ובשנים האחרונות מונו לבית המשפט העליון מינויים מצוינים של שופטים שמרניים שמייצגים מגוון יותר רחב, וצריך להמשיך את המגמה הזאת".

"צריך לראות איך אנחנו מממשיכים בדרך הזאת ומחזקים את האמון הציבורי בבית המשפט העליון כדי שישקף כמה שיותר זרמים. הפתרון הוא לא לתת לפוליטיקאים רוב מוחלט למנות את כל השופטים במחוזי, בשלום ובעליון, שזאת תהיה משפטיזציה מוחלטת של כל המערכת שתדרדר לחלוטין את אמון הציבור במערכת. זה יהיה לכל היותר עוד זרועה של המפלגה שנבחרה ונמצאת באותו הרגע בשלטון שממנה את השופטים".

שפר גם נותן דוגמה: "נניח ששלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים מחליטים לזכות את נתניהו. דבר שיכול לקרות. נניח שכמה שבועות אחרי זה שלושתם מתמנים לעליון. איך זה יראה? איזה אמון יהיה לאנשים במערכת? ברגע שהממנים הם אנשים פוליטיים, הסכנות הן גדולות מאוד. אם אדם מתדיין מול בכיר במפלגה שבשלטון, הוא יודע שהשופט שלו מתמנה על ידי הממשלה. הדבר הזה הוא נורא ואיום. צריך לעשות את הגיוון בצעדים מדודים כמו ששקד עשתה, כמו שסער עשה. בכל מינוי להגיע להסכמות.

על ההכרעה של בג"ץ בנוגע לשר המפוטר אריה דרעי אומר שפר: "אני חושב שדרעי הפיל את עצמו. אם הוא היה נוהג כאדם ישר ומקיים את הסדר הטיעון, ולאחר מכן ניגש ליו"ר וועדת הבחירות ומבקש להוריד ממנו את הקלון, אני חושב שהיה לו סיכוי לחזור בדרך המלך. הוא בחר בדרך הקשה ורימה את השופט. בית המשפט הגיב לכל זה בצורה מאוד אמיצה כי היה אפשר לעגל את הפינה הזאת".