נועם ארנון עם עו"ד אברהם קרייתי
נועם ארנון עם עו"ד אברהם קרייתיצילום: באדיבות המצלם

"במלחמת ששת הימים שירת אברהם במפקדת חטיבה 16 וז. הוא ראה בכך זכות גדולה והרבה לספר על הזכות הזו - לכך גם אני עדה".

ראש חודש שבט, בעוד זמן קצר נביא למנוחות את אחד מענקי חברון, עו"ד אברהם קרייתי ז"ל. "אילן גבוה, רב פארות, ששורשיו נטועים עמוק באדמה, אילן המחבר שמים וארץ" - כתב עליו בצדק ידידי ד"ר נעם ארנון, חוקר חברון - "שורשיו נטועים עמוק במקום בו נטועים השורשים העמוקים ביותר של העם היהודי, בעיר האבות חברון".

זכיתי להכיר את עו"ד קרייתי כשכן וחבר-נפש של אבי ז"ל, אך את שורשיו החברוניים העמוקים היכרתי דרך נעם, ועל כן אביא כאן, ברשותו ובעזרתו, מקצת מדבריו על אותו ענק מענקי חברון שהלך אמש לעולמו:

אברהם קרייתי ז"ל נולד וגדל בירושלים, אך חברון היתה ביתו השני, שכן כל משפחתו הענפה חיה בחברון, והוא הרבה לבקר בה. כילד צעיר, נקלע אברהם לפרעות תרפ"ט, כשהגיע לביקור של קיץ בבית סבו וסבתו, אליהו ורבקה קפילוטו. אברהם ז"ל סיפר לנעם כיצד ראה את סבו רץ לדלת הבית בנסיון לעצור את חדירת הפורעים, בזמן שהוא, הילד אברהם, וסבתו ברחו והסתתרו בלול עופות, משם ראו איך הסב נאבק בפורעים ונדקר.

ממקום מסתורו שמע הילד אברהם את צרחות הקורבנות שנטבחו בבתים הסמוכים, ואת זעקות סבו, שנפצע קשה ונלקח אח"כ לאישפוז בירושלים. לימים נראה שהסב שהבריא, ואף השתתף בבניית מצבות חללי תרפ"ט בבית העלמין, אך זמן קצר לאחר סיום עבודה קשה זו, נפטר מפצעיו ונקבר בסמוך לחלקת חללי תרפ"ט. הסבתא רבקה חזרה לחברון לאחר הטבח, שנים ספורות חיה בגבורה בגפה בעיר האבות שהפכה לעיר ההריגה, עד שפונתה ע"י הבריטים לירושלים, ערב פרעות תרצ"ו, יחד עם שארית יהודי חברון לפני קום המדינה אברהם, הנכד שחווה את הפרעות, חזר לביקור בחברון לפני קום המדינה עם חבריו מ"ההגנה", והצטלם ליד קבר סבו, סמוך לקברות חללי תרפט.

אברהם קרייתי ז"ל שירת בחיל הקשר של ההגנה, וגויס גם לצבא הבריטי, בו הגיע לדרגת קצין אספקה של מחוז ירושלים. בתפקיד זה הצליח להעביר ליישוב היהודי בירושלים את כל תכולת מחסני המזון הבריטי, ובכך תרם תרומה מכרעת לעמידתה של ירושלים בזמן המצור.


במלחמת ששת הימים שירת אברהם במפקדת חטיבה 16 וזכה להשתתף בשחרור חברון. הוא ראה בכך זכות גדולה והרבה לספר על הזכות הזו - לכך גם אני עדה.

יחד עם דודו, אחי אימו, אברהם פרנקו - יו"ר ועד פליטי חברון - עלה אברהם לבית העלמין העתיק, ויחד אתו הזדעזע למראה עיניו: שום קבר לא נמצא במקום,בית העלמין הושחת ללא הכר ותחתיו מצאו שדה זרוע עגבניות. השניים נרתמו ליוזמה לגאול ולשקם את בית העלמין, ובהמשך גם לגאולת הרכוש היהודי השדוד בחברון, ונטלו חלק פעיל בקהילת גולי חברון בירושלים.

עו"ד קרייתי ז"ל היה גם חבר קרוב של אבי, ושניהם אהבו והעריכו מאד זה את זה. ברוח הימים האלה, אני מוצאת לנכון לצטט ממכתב המלצה שכתב אברהם קרייתי ז"ל לפני למעלה מעשרים שנה, לספר הראשון של אבי "מי מפחד ממדינה יהודית", בעת שהספר והסופר גם יחד הותקפו על גישתם לבית המשפט העליון.

וכך כתב עו"ד קרייתי: "לא כל יום מופיע מחקר המבקר להוכיח, כי שופטי ישראל העליונים שואפי-כח הם, כי אינם מקפידים על עצמם במה שהם מקפידים על זולתם, כי הכרח הוא לבטל את מוסד הבג"צ בישראל, וכי - עד לקבלת חוקה שתאושר במשאל עם - אין לכנסת רשות להעניק לשופטים רשות לבטל את חוקיה" - כך כתב עו"ד קרייתי כשהמליץ על ספרו של אבא, חברו, כנגד כל המקטרגים, והוסיף: "למרות הסערות הצפויות, כאמור, ראוי הספר לבוא על הברכה". כך בחר לחזק את ידי ידידו הטוב, שהותקף מכל עבר בשל החלטתו לצאת נגד ההפיכה השיפוטית של ברק.

עו"ד אברהם קרייתי זכה לאריכות ימים, בן למעלה מ-101 שנים היה במותו. את חברון אהב וכיבד כל ימיו, וטרח להזכיר זאת שוב ושוב.

יהי זכרך ברוך, עו"ד קרייתי היקר, אנו נמשיך לשאת באהבה ובגאון את קומתך הלאומית הזקופה, ואת אהבתך האיתנה לחברון עיר אבותינו.