פרופסור אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ומומחה למשפט חוקתי, מתייחס בראיון לערוץ 7 לדיווחים ולפיהם היועמ"שית בחנה אפשרות להכריז נבצרות על ראש הממשלה נתניהו, דיווחים שהוכחשו על ידה.
לדברי הכהן מדובר ברעיון "הזוי לחלוטין, דבר שלא נולד ולא נברא, כי נבצרות היא דבר מאוד חריג שנוגע לראש הממשלה, יו"ר הכנסת או הנשיא רק במקרה בריאותי אובייקטיבי ולא מדובר בעניין משפטי כמו סבירות וכו'".
עם זאת הוא אומר כי מה שיכול להיות רלוונטי הוא סוגיית ניגוד העניינים, "אבל נבצרות לא קשורה לעניין ואם מישהו ישתמש בזה זה מישהו שלא מבין בתחום. נבצר ממני מלהבין איך דבר כזה עולה על דעתו של מישהו. אין שום קשר בין נבצרות לשאלה אם נתניהו נמצא בניגוד עניינים ואם הוא יכול לטפל בעניינים כאלה ואחרים. אלו שני עניינים שונים לחלוטין".
בדבריו הוא מזכיר את מקרה אריק שרון המנוח שגם כאשר היה בתרדמת הייתה התלבטות אם להכריז עליו כנבצר או לא. המקרה הנוסף הוא מקרה משה קצב כנשיא שגם לאחר ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בעבירות של אונס, גם אז עדיין לא יצא לנבצרות ואת הקדנציה סיים מיוזמתו. "אז בוודאי שלא במקרה הזה. נבצרות היא עניין עובדתי שנוגע לעניין רפואי או עניין קיצוני אחר. אי אפשר באמצעות נבצרות לשנות תוצאות של בחירות".
פרופ' הכהן מוסיף ומציין כי "אם מדברים על ניגוד עניינים זה סיפור אחר וצריך לבדוק באופן נקודתי אם יש ניגוד עניינים ובמה, אם ניתן לנטרל את ניגוד העניינים וכו', אבל מדובר בשתי סוגיות נפרדות לחלוטין".
בהתייחס לרפורמת השר לוין אומר פרופ' הכהן כי עמדתו היא ש"כל מערכת צריכה תיקון. אי אפשר להתייחס לרפורמה כמכלול, אלא לקחת סעיף אחר סעיף ולבדוק. יש שם סעיפים שלא באים בחשבון, למשל התגברות ברוב של 61 זה דבר שמעקר מתוכן את כל נושא הביקורת השיפוטית הנדרשת במדינה דמוקרטית. אם מדובר על רוב גדול יותר אז זה סיפור אחר".
ממשיך הכהן ומציין גם את סעיף השקיפות של הוועדה למינוי שופטים וקובע כי אין כל קדושה במספר החברים ובהרכב הקיים, "אבל צריך לבחון את הדברים לגופם ואת המניע של מי שעושה אותם. אם המניעים הם טהורים וישרים צריך לבדוק כל דבר לגופו. אפשר להסכים לחלק מהדברים ולהתנגד לסעיפים אחרים".
על הרכב הועדה לבחירת שופטים מוסיף פרופ' הכהן ואומר כי הציבור אמנם שכחו אבל "במשך 14 שנה, עד שנת 62', במדינת ישראל מי שבחר שופטים לא הייתה ועדה אלא הממשלה, ואף אחד לא יגיד שההרכבים הראשונים של בית המשפט העליון, כמו השופט אגרנט, שניאור חשין ואחרים היו פחות טובים כי הם לא נבחרו על ידי ועדה כזו אלא על ידי הממשלה. הדברים צריכים להיות ענייניים. צריך לוודא שכשבאים לתקן אכן מתקנים את המצב הקיים ולא מקלקלים ושהמניעים כשרים. אם שני הדברים האלה מתקיימים אין קדושה בהרכב הנוכחי של הוועדה".
עוד התבקש פרופ' הכהן להתייחס להכרעה בעניינו של אריה דרעי והוא אומר כי "התוצאה לא הפתיעה. מה שהפתיע הוא הרוב של עשרה מול אחד וההנמקות, כי חלק מהשופטים התבססו על הסבירות וזה מראה שהם לא חששו מהדיבורים על נושא הסבירות".
לטעמו של הכהן יש למעט את השימוש בעילת הסבירות. לטעמו נעשה בעילה זו שימוש סיטונאי, כהגדרתו, והדברים מחייבים מחשבה מחודשת. "זו עילה שלא רק שהיא לא כתובה בשום מקום אלא שאין לה גבולות. היא נקבעת לפי כל שופט וזה דבר שהוא לא רצוי, אבל מי שחושב שאם תבוטל עילת הסבירות הביקורת של בית המשפט העליון תיפסק, טועה, כי יש עוד שלושים עילות אחרות שיכולים באמצעותם לעצור מהלכים של ממשלה, כולל מינויי שרים".