הפגנת ההייטקיסטים
הפגנת ההייטקיסטיםצילום: Tomer Neuberg/Flash90

פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, מסביר בראיון לערוץ 7 את חתימתו על המכתב המתריע מפגיעה בכלכלה בעקבות רפורמת השר לוין.

"ישראל נמצאת מבחינה כלכלית בנקודה הכי טובה שהייתה בהיסטוריה אי פעם", מסביר פרופ' אקשטיין. "התל"ג לנפש צמצם פערים עם מדינות מפותחות בעולם, העוני אצלנו הצטמצם, התוצר לשעת עבודה של עובד ישראלי עלה משמעותית בארבע השנים האחרונות, יחס חוב תוצר ירד בישראל הכי הרבה ממדינות ה-OECD, המשק במצב מצוין אבל זה בעיקר בזכות ענף מרכזי אחד, ענף ההייטק".

"ענף ההייטק בישראל מפרנס מספר כפול של משפחות מהמדינה הבאה בתור אחרינו ברשימה. הענף מפרנס 16 אחוז מהתוצר הישראלי, הוא נותן 25 אחוז מהמיסים בישראל ומאפשר למשק הישראלי לצמוח, אבל ענף ההייטק, כמו ענפים אחרים, מבוסס על השקעות מחו"ל, והחברות שמשקיעות בענף ההייטק רגישות מאוד לזכויות קניין, ליציבות משפטית, לזכויות פרט, לגיוון תעסוקתי. אם נשנה את מערכת המשפט נבטל את העצמאות שלה כמי שתרמה ליציבות ולהישגים הללו".

עוד אומר אקשטיין כי "הדמוקרטיה הליבראלית שנבנתה כאן ב-75 שנה, כתוצאה מהכרזת העצמאות שעליה חתמו כל הגורמים, היא הבסיס של מדינת ישראל שהתפתח בשלושים השנים האחרונות וברפורמה מציעים להחליש משמעותית. השאלה היא גם איך מתכוונים ליישם את זה, כמה זמן זה ייקח, אבל זו בעיקר החלשת המערכת המשפטית מה שיפגע בענף ההייטק. זה יכול להיות קטסטרופה לישראל ויכול להיות פגיעה בינונית, אבל בטוח שתהיה פגיעה".

אקשטיין קובע שכאשר אינטל משקיעה בישראל היא מבררת באיזה משק היא משקיעה ומה הזכויות שלה כחברה שהקימה מפעל, מה הביטחון שהמפעל ימשיך להיות שייך לחברה, מה הביטחון שהעובדים יזכו לחיים ברמה גבוהה, מה הביטחון שהייצוא יתאפשר, מה הביטחון שהמחקר והפיתוח שיצרה החברה יישאר שלה ועוד. "כשאתה משנה את מערכת המשפט בצורה דרמטית כל כך, אתה מכניס סיכונים ועסקים לא אוהבים סיכונים. ענף ההייטק גמיש ונזיל והעלאת רמת הסיכונים תפגע בו".

עוד הוא מזכיר את תרומת מדינות אחרות לענף ההייטק, מה שגם הוא עשוי להיפגע בעקבות הרפורמה. בעיני אקשטיין ענף ההייטק הוא הראשון להיפגע מהמהלך ובעקבותיו ייפגעו ענפים רבים אחרים, שכן עוגן משמעותי של יציבות תלוי בענף זה. "נתניהו הכיר בכך וממשלותיו בעבר נתנו תמיכה רבה לענף ההייטק".

התנופה שהעניקו ממשלות נתניהו לענף ההייטק, אומר אקשטיין, הציבו את הענף בישראל ברף הדרישות הבינלאומיות הגבוה ביותר ולא ניתן להבטיח שהדברים יימשכו גם בעתיד ללא הגנה על זכויות פרט, ללא ביטחון בקיומו של חופש אקדמי. בהקשר זה הוא מזכיר שבית המשפט העליון חייב את ממשלת נתניהו בעבר להעניק פרס ישראל לאנשי אקדמיה שהממשלה לא סברה שנכון להעניק להם אותו. "זו הצלחה של דמוקרטיה ליבראלית. בשינויים המשפטיים המתכוננים, כפי שאני מבין אותם מנשיאת העליון ומשופטים אחרים, זה כבר לא מובטח וכנראה מובטח שלא. זה סיכון ענק. יש לנו את מחלקות המחשבים הטובות בעולם, האם החוקרים האלה ימשיכו להיות כאן אם בגלל שדעתם שונה מהממשלה הם לא יזכו בתקציבי מחקר? מי יישאר פה?".

הפתרון ההכרחי לטעמו של פרופ' אקשטיין הוא לראות במערכת המשפט כזו המחייבת חתימה של כלל הגופים בישראל, כפי שהייתה מגילת העצמאות. "בן גוריון החתים את כולם, הקומוניסטים, החרדים, הסוציאליסטים והליבראלים העצמאים. עקרונות השוויון במערכת המשפט המבוססים על חזון הנביאים הם הבסיס להצלחת ישראל מאז הקמתה. איזו רפורמה כלכלית בית המשפט העליון עצר? איזו רפורמה שתומכת בחברה החרדית בית המשפט העליון עצר? מה אנחנו באים לתקן?".

"חמש שנים הייתי בבנק ישראל והיו לי ויכוחים עם המשפטנים, אבל אלה היו ויכוחים חיוביים כי הם חידדו את מה שצריך לעשות במערכת המשפטית לטובת כלכלת ישראל. לא כל החלטה של בית המשפט העליון אהבתי כי לא כל השיקולים שלהם כלכליים, אבל מערכת המשפט הליבראלית של ישראל היא אבן מרכזית ביציבות הכלכלית של ישראל, ביכולת של ישראל להתמודד עם זעזועים שהיו כאן. לנתניהו יש יד רצינית ביכולת העמידה הזו ובצמיחת הכלכלה, אז מה הרעיון להרוס את הכול? מי שיפגע הכי הרבה הם המיעוטים כי מערכת משפט חלשה לא תגן עליהם".