מאות אנשים הגיעו היום (רביעי) לאזכרה במלאות שלושים לפטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן זצ"ל.
בין המשתתפים הרבים היה גם העיתונאי אלישיב רייכנר שכתב את הביוגרפיה על הרב דרוקמן 'הנני'. בראיון בעמדת ערוץ 7 במקום, סיפר רייכנר על תהליך העבודה של הספר, וכן על הדברים שהתווספו להוצאה החדשה שתצא בקרוב.
בתחילת הריאיון מדבר רייכנר על הוצאת הספר עוד בחייו של הרב וההתנהלות מול הרב דרוקמן. לדבריו, "הציבור בוודאי כבר יודע שדבר כזה יכול להתאפשר אצל הרב דרוקמן, רק אם יש לזה ערך למען עם ישראל. כמו שהוא אמר באירוע 90 שחגגנו לו פה, ממש לפני חודשיים, רק אם יש לזה ערך למען עם ישראל, אז אני מסכים. אז זה היה התנאי לכך שייכתב הספר. ובאמת, יש המון מה ללמוד מהסיפור חיים של הרב דרוקמן. גם מכל הפעמים שהוא ניצל, ומה הוא עשה עם החיים שלו".
"לראות ילד שמגיע לבד לארץ, ומקים שבט כזה מפואר של צאצאים, ועשרות אלפי תלמידים, זה דבר מדהים. זה לראות איך אדם גם שגדל במשפחה לא מיוחסת, ולא תורנית, לא מאוד דתית. בונה את עצמו ממש מההתחלה, דרך תנועת נוער, דרך ישיבה, אחר כך כמובן דרך רבו, הרב צבי יהודה, והופך להיות מה שהרב דרוקמן היה. זה נותן הרבה כוח לקוראים גם להבין שלא צריך להיות אנשים מיוחסים" מוסיף רייכנר.
הוא משתף מה הפתיע אותו במהלך הכתיבה: "אחרי כל החודש האחרון שאנשים שמעו סיפורים, אז אנשים כבר נחשפו באמת להיקף האנשים העצום שהרב דרוקמן הצליח לגעת בהם. להיות נוכח בחיים שלהם, לעזור להם בשעת מצוקה, להגיע לחתונה ולברית ולניחום אבלים בכל שעה ושעה. לענות לטלפונים, ולחזור לאנשים. זה משהו שעכשיו הרבה אנשים נחשפים אליו, וניסיתי להביא אותו גם קצת בספר. המסירות נפש, גם לכלל וגם לפרט, לכן ה'הנני'. זה הדבר המרכזי ששוזר את כל את כל פרקי הספר".
"ניסיתי לחשוב כמה פעמים מה הסיפור הזה בין הרב דרוקמן לבני עקיבא. למה הרב בגיל 85, 86, 87 עוד מסתובב עם חולצת תנועה. הבנתי מתישהו שזה לא רק האמונה שלו בכוח הנוער ובתנועת נוער ובכל הכוח של בני עקיבא. יש פה משהו גם שאני הרגשתי פסיכולוגית איזה הכרה טוב מסוימת לתנועה שלא רק שהוא בנה אותה, היא בנתה אותו. הרב דרוקמן עד גיל 25 לא היה בשום ישיבה. הוא היה בכפר הרוא"ה רק שלושה חודשים. לצערו הוא רצה יותר, אבל היה צריך לעזור בפרנסת המשפחה. אבל בסוף, בשניים המהותיות האלה של בניית האישית, בני עקיבא זה המקום שהוא בנה את התנועה, והיא בנתה אותו. אני מרגיש שהיה שם חיבור מאוד מאוד עמוק נפשי", מוסיף רייכנר.
הוא מספר גם השילוב של הרב דרוקמן בין אהבת ישראל לכל אחד, אבל העמידה הנחרת בדעותיו מצד שני. "בכנסת למשל, הוא היה סמן מאוד ימני. הוא היה מהבודדים במפד"ל שהתנגד בזמנו להסכם השלום עם מצרים. הוא פרש מהמפד"ל בן השאר גם על רקע זה והקים את מורשה, ועדיין היה לו קשר של חיבה גם עם חברי כנסת מהשמאל. צריך לראות ולקרוא מה אמר יוסי שריד אמר עליו ביום הולדת 80 שלו. הוא ניהל שיח בצורה מכובדת, בהערכה לכל אדם, באהבה לכל אדם, משהו שכל כך חסר היום בשיח הפוליטי".
"גם בשנה וחצי האחרונות בממשלת בנט, עם כל זה שהוא התנגד לממשלה, אפשר היה להגיע אליו הביתה בכל שעה. גם חברי הכנסת של ימינה ידעו את זה, והוא נזף גם באלה שדיברו בצורה קיצונית ובכינויים על אלה שישבו בממשלה. זאת אומרת שלאורך כל חייו העניין הזה היה חשוב לו. הדיבור ההגון הזה והמכבד, שזה נבע מתוך אהבת ישראל גדולה".
בנוגע להוצאה נוספת של הספר 'הנני' מציין רייכנר: "יש פרק אחד שהורחב ותוקן שזה היה הפרק האחרון במהדורה הקודמת, שבו הכנסתי דברים שקרו בארבע וחצי השנים האחרונות כי הרב דרוקמן כידוע היה פעיל עד לימיו האחרונים, גם בזירה הציבורית והוא היה מעורב גם במהלכים פוליטיים. אבך יותר מרגש וחשוב בעיני שנוסף פרק חדש שבעצם מספר את החודשים האחרונים, גם את אירועי ה 90 זכינו לחגוג לו בבנייני האומה, בחוג המשפחה, בישיבה. בכל מקום הוא אמר משהו קצת אחר, משהו מרגש קצת אחר והבאתי את זה. וכמובן כל התפילות והמעשים הטובים שנעשו בימים שהוא היה מאושפז".
ומה המסר שצריך לצאת לאנשים שבאים לאזכרה ביום הזה? "אני חושב שבמקרה של הרב דרוקמן המסרים מאוד ברורים. כולם מכירים אותם. זה המסר של אהבה ואמונה, המסר של קמעה קמעה, שצריך סבלנות בתהליכי הגאולה, ובחינוך. המסר שצריך להעמיד תלמידים הרבה, להחיל ולאחד, לדבר בצורה מכובדת גם עם ברי פלוגתא. יש כל כך הרבה מסרים מזוקקים שהרב דרוקמן חזר עליהם עשרות שנים, שאני חושב שזה די פשוט לחשוב מה המסרים שאנחנו צריכים לקחת הלאה".