סיפורו של הרב דרוקמן ברמה הציבורית בעשרות השנים האחרונות, הוא במידה רבה סיפורה של הציונות הדתית. הוא היה בכל צומת מכריע. שלל התפקידים הפורמליים והלא פורמליים של הרב לא השאירו לו דקה פנויה למנוחה. הוא עמד בראש הישיבה הגבוהה אור עציון במרכז שפירא, כמו גם בראש הישיבה התיכונית והפנימייה הצבאית שפועלות לצידה. במקביל הוא שימש כיושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, כחבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא וכרב התנועה, וגם כיהן כיושב ראש איגוד ישיבות ההסדר. פרט לכל אלה, שימש כמנהיגה הרוחני של מפלגת הציונות הדתית.
אין מדובר ברשימה של קרדיטים וכיבודים חסרי משמעות, אלא בכזו המתארת די במדויק את מקומו של הרב דרוקמן בהנהגת הציבור הדתי־לאומי. עם פטירתו, ספגו המוסדות הללו מכה קשה. הכתובת הראשונה להכרעה בשאלות כבדות משקל אבדה. כעת מנסים לפתח במקומות הללו אלטרנטיבות שימלאו את החלל שנוצר, ונזכרים בגעגוע בהנהגה הבוטחת של הרב דרוקמן.
הפורום קיים
אף שיש למפלגת הציונות הדתית פורום רבני, הרב דרוקמן נחשב לסמכות העליונה ביותר, והישיבות החשובות של המפלגה התקיימו בביתו. בבחירות הקודמות הוא אף כיתת רגליו עבור המפלגה במסע בין ישיבות שסחף אחריו את ההמון, ורבים זקפו לזכותו חלק משמעותי בהצלחת המפלגה.
"את החלל שהשאיר הרב דרוקמן אי אפשר למלא באופן מלאכותי. הנהגת הציבור היא לא תקן שצריך לאייש", אומרים במפלגת הציונות הדתית ל'בשבע'. "הקשר בין הרב לשר סמוטריץ' היה קשר נפשי ועמוק שכלל מפגשים כמעט בכל שבוע. הרב הכיר באופן אישי ועמוק את בצלאל ואת הצוות, והשיח בפגישות היה הרבה מעבר לעניינים פוליטיים, וכלל גם סוגיות אישיות ולימוד תורה משותף. החיבה שהרב הפגין כלפי בצלאל לא הייתה עניין למצלמות, אלא ביטוי לאהבה ולאמון המיוחד ששררו ביניהם".
כיצד תפעלו בשאלות ציבוריות כבדות משקל?
"בשאלות הציבוריות הכבדות שהובאו לשולחנו של הרב דרוקמן זצ"ל נמשיך וניוועץ בזקני רבני הציונות הדתית. כשעולות סוגיות כבדות, סמוטריץ' מכנס פורום רחב מאוד שהיה יושב על שולחנו של הרב דרוקמן פעמים רבות. בפורום חברים הרב דוד חי הכהן, הרב יהושע שפירא, הרב דוד דודקביץ', הרב חננאל אתרוג, הרב חיים גנץ, הרב שמעון כהן, הרב דוד פנדל, הרב יואל מנוביץ', הרב דוד תורג'מן והרב יגאל לוינשטיין. לחלק מהדיונים הצטרף הרב יעקב אריאל, מגדולי רבני הציונות הדתית", חתמו במפלגה.
אך האם השותפות המסוימת במפלגה של הרב יעקב אריאל, מזקני וחשובי רבני הציונות הדתית, כגון בדיון המכריע לפני כשבוע בשאלת מינוי הרב יהודה עמיחי לממלא מקום ראש מערך הגיור, תסמן את הרב כדמות הרבנית הבולטת הבאה בקרב המפלגה? נראה שהעסק מורכב הרבה יותר. מתברר שהרב אריאל כבר נשאל לאחרונה על ידי תלמידיו אם יש לו כוונה בדבר, אך דחה את הדברים.
"לרב דרוקמן אין תחליף", קבע הרב אריאל. לדבריו, לא ממנים באופן יזום רב לשמש כמנהיג הבא. עם זאת, בשאלות הלכתיות נקודתיות הרב אריאל יהיה מוכן לענות לסמוטריץ': ''כל יהודי שבא לשאול הלכתית, אם יש תשובה - אני עונה", התבטא הרב, אך יחד עם זאת ציין מפורשות: "לא רואה עצמי כאחראי לפתור את כל הבעיות של מדינת ישראל, זה לא התפקיד שלי. פה ושם – בבקשה, לפי יכולתי, להתייעץ. לראות סמכות? אני לא סמכות להנהגה".
הגורם המלכד
בשנים האחרונות נהגה מועצת איגוד ישיבות ההסדר להתכנס באופן קבוע בימי חמישי בבית הרב דרוקמן זצ"ל, ששימש בתפקיד נשיא המועצה במשך שנים רבות, ולעסוק בענייני השעה.
גם הישיבה הראשונה לאחר פטירתו, שנקבעה מראש במטרה להיפגש עם הרב ולקבל ממנו קריאת כיוון והדרכה בענייני האומה, נערכה בביתו, ולמעשה הפכה להיות ישיבת אבל מיוחדת. בישיבה השתתפו כלל רבני מועצת האיגוד, בהם הרב שמואל הבר, הרב יהושע ויצמן, הרב צבי קוסטינר, הרב שלמה רוזנפלד, הרב דוד פנדל, הרב יואל מנוביץ', הרב אייל גריינר והרב יוסי אלפסי.
"איגוד ישיבות ההסדר הוא ארגון גג שלא מצוי בעולם הרבני, המאגד בתוכו את כל הקצוות של תלמידי החכמים, שבראשם ישב הרב דרוקמן ולו הייתה שמורה המילה האחרונה", מספר הרב יואל מנוביץ', ראש ישיבת הגולן. "בגלל האישיות המיוחדת שלו, שידעה לקרב אבל לא לוותר על הדברים, הוא הצליח לאגד ולהחזיק את האיגוד, ולצד זאת גם לטפל בנושאים שעלו ולהרים טלפונים למי שצריך".
מי ימלא את החלל שנוצר באיגוד ישיבות ההסדר?
"אין לי תשובה. באיגוד ישיבות ההסדר יושבים נציגים של גילאים שונים, ובהם זקני הרבנים. ברור שככל שתלמידי חכמים מזדקנים דעתם מתיישבת עליהם, יש להם אמירה ומכבדים אותם. לא אלמן ישראל, הקב"ה יפתח מישהו שיהיה שם. ברגע שפרוז'קטור כבה, מדליקים הרבה נרות. הרבה שנים זה עבד ככה, ובשנים האחרונות זכינו שהרב דרוקמן התבלט מעל כולם במקום שלו. זו הייתה מתנה, זה לא מחויב המציאות. בסוף דיונים בנושאים עקרוניים מוכרעים לפי אספה מאוד יפה של ראשי ישיבות, יש בה את כל המגוון, ואני מקווה מאוד שהאיגוד יישמר כגוף אחד שמאחד את כל הקצוות".
נושא הלפיד
לגבי הישיבה הגבוהה אור עציון, התשובות היו ברורות יותר יחסית. מאז הפטירה, כל האצבעות הופנו לכיוונו של הרב שמעון לפיד, ששימש עד כה כראש הכולל. מיד לאחר השבעה הגיעה התשובה הסופית: ישיבת אור עציון החליטה רשמית כי מי שימלא את מקומו של הרב דרוקמן אכן יהיה הרב לפיד. בהודעה שיצאה מטעם הישיבה נאמר: "עם תום ימי השבעה על מורנו ורבנו זצ"ל, התכנסו רבני הישיבה והסכימו כי הרב שמעון לפיד שליט"א יכהן בראשות הישיבה הגבוהה אור עציון. הנהלת הישיבה סמכה את ידיה על החלטה זו. הרב לפיד שליט"א, חתן הרב, ינק את תורתו ותפיסת עולמו במשך עשרות שנים מהרב זצ"ל. נפשו קשורה בנפשו. הרב לפיד שליט"א תלמיד חכם מופלג, שידיו רב לו בכל מקצועות התורה, בעל מידות נעלות. מהווה דמות מופת לתלמידיו ולכל הסובבים אותו במשך שנים רבות".
לגבי הנהגת שאר המוסדות של אור עציון התשובה עדיין לא ברורה, אך נראה כי חסותו של הרב לפיד תיפרש גם עליהם. "ראשית כול, מבחינה כלכלית הישיבות לא מתנהלות ביחד. אלה כספי משרד החינוך, לא אותם תקציבים", מבהיר הרב ערן פרינס, ראש הישיבה התיכונית באור עציון. "שנית, לאורך ימי השלושים לרב דרוקמן ראינו שהישיבות צמודות מאוד, היו הרבה אירועים צמודים ויש אירוע גדול במוצאי שבת שהישיבות עורכות ביחד. הרב לפיד ואני יושבים ביחד, ועוד לא החלטנו בינינו, זאת תהיה החלטה משותפת. ודאי שאנו רוצים שיישמר הקשר הרוחני בין הישיבה התיכונית לישיבה הגבוהה, זה דבר שמאוד הוסיף, ובהרבה מובנים זו צוואה של הרב".
גם בחיי הרב דרוקמן, מדגיש הרב פרינס, היו דברים משותפים לישיבה התיכונית ולישיבה הגבוהה, "יש הרבה קשר בין הישיבות וחשוב שהאירועים יישמרו. מאז התקופה האחרונה, כשהרב היה בימיו האחרונים ואחרי שנפטר, הקשר בין הישיבות התהדק עוד יותר. בסוף אנחנו מפעל אחד מכוחו של הרב דרוקמן, הרוח הפועמת מאחורי המפעלים. מה יהיה ברמת השיעורים? לא החלטנו האם כמו שהרב דרוקמן העביר גם הרב לפיד יעביר. אמרנו שנחליט אחרי השלושים.
"פעם החוט המקשר בין המוסדות היה בעיקר הרב", מוסיף הרב פרינס, "יש שיעורים משותפים בגלל הרב. היום הקשר הרבה יותר רחב בהרבה מובנים. השיח בין הישיבה התיכונית לגבוהה התרחב מאוד, כמו שני אחים שהתייתמו מאותו אבא. בסוף זה משהו שמקרב. אך איך זה ייראה בעוד כמה חודשים? אני לא יודע. כרגע הקשר מאוד נוכח".
גדול תורה עם חולצת תנועה
"חבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא" ו"רב התנועה" הם רק חלק קטן משלל התארים שליוו את הרב דרוקמן בתנועה שהייתה במשך שבעים שנה מזוהה איתו יותר מאשר כמעט כל אדם אחר. "אני חושב שהתמונה של גדול תורה עם מאור פנים ועוצמה רוחנית כל כך גדולה, שהגיע מהשואה ובנה פה עולם של חינוך ותורה ועשייה, השזורה בדמות של גדול תורה שמסתובב עם חולצת תנועה - זו תמונה שמעידה במקצת על המקום החשוב של הרב דרוקמן בבני עקיבא", אומר יגאל קליין, מזכ"ל התנועה. "היא מספרת את הסיפור של קומונרית שיכלה להרים טלפון בכל שעה לגדול תורה שמגיע לכל סמינריון, לכל ועידה, מליאה והצבעה על השם של השבט החדש, וכמובן גם מזכ"ל שיכול להגיע, להיפגש, לשמוע ולדלות מהתורה הזו. זה אותו הרב דרוקמן שהשתתף בוועידה השלישית של בני עקיבא שדנה בשאלה איך להקים מדינה, והשתתף גם בוועידה האחרונה שדנה בשאלה איך מקדמים תנועה כל כך גדולה ומשנה מציאות. החל בדברים שאמר לסניף מרכז שפירא, במפגש שהיה למעשה המפגש האחרון עם הרב שעלה לתקשורת, וכלה במשפטים המהדהדים שאמר בבנייני האומה, שכולנו עוד אוחזים בהם - שהוא חי כדי לעשות טוב לעם ישראל, ועל המהפכה שבני עקיבא חוללה וצריכה להמשיך לחולל במציאות".
איך מחוללים את השינוי ביום שאחריו?
"ברמה הרוחנית, אנחנו מנכיחים את האמירה של הרב דרוקמן אחרי פטירת הרב עובדיה יוסף: 'אני עומד מול ארון הקודש ושואלים אותי: מי ימלא את החלל? ואני אומר: אתם, אתם, אתם תמלאו את החלל'. לא במובן שאנחנו הרב דרוקמן, אלא שיש לנו אחריות להוסיף עוד תורה, עוד עשייה, ולמעשה להמשיך את המהפכה של תוכן ונתינה. האחריות הרבה יותר גדולה עכשיו, כשמוטל עלינו להמשיך את אורו של הרב דרוקמן".
יחד עם זאת, מדגיש קליין, מליאת התנועה תצטרך לקבל החלטות. "על גבי זה יש מליאה לתנועת בני עקיבא, שכוללת אנשי תורה ואנשי ציבור, שתידרש לשאלה באיזו צורה ממשיכים קדימה. זה לא רק התפקיד הרשמי, שהרב היה חבר מליאה, זו מהות, והמפגש עם תורה יצטרך להימשך. מבחינה מעשית, מה ואיך בדיוק - לזה מליאת התנועה תידרש, וכבר עכשיו מתחילות שיחות פנימיות".
ואחרי כל האמירות הכלליות, קליין באבל אישי על רבו מורו. "באתי אליו בעמדה של תלמיד. אומנם למדתי זמן קצר באור עציון ועזבתי בגלל סיבות אישיות, אבל נשארתי תלמיד לאורך התקופה. גם בעשור שלא הייתי בבני עקיבא, המשכתי להגיע לרב ולהיות תלמיד שמקבל מהרב. על עצמו היה אומר 'הנני הנני'. כעת האחריות של ה'אתם אתם' היא מאוד גדולה, התנועה תצטרך להגיד 'הננו'. זו עבודה גדולה ואנו מלאים בתפילה לקב"ה שינחנו בדרך הנכונה", חותם קליין.
הרמוניה של תורת חיים
האבל של ראשי מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא על הרב דרוקמן אינו פוסק. כיממה לאחר סיום השבעה על הרב, הם התכנסו באולם הלימוד המיותם בבית הרב. קבוצת ראשי המוסדות התכנסה לשיח ביחד עם הרבנית שרה דרוקמן. כולם ביקשו להודות לה על השותפות והמסירות שלה בהגשמת הדרך החינוכית של הרב ושלה. לאחר מכן קיימו ראשי המוסדות לימוד משותף לזכר הרב, וכן ניגנו ניגונים וקיימו מעגלי שיח על תובנות, מחשבות ותחושות. גם כעת, חודש לאבל, מרגישים במרכז ישיבות בני עקיבא בכל יום ויום את האובדן הגדול.
"ההשפעה של הרב דרוקמן הייתה במעגלים רחבים שנוגעים גם בהנהגה החינוכית וגם בתלמידים ובכיתות, לאור העובדה שהרב היה מאוד מעורב בכל שבעים המוסדות, הן על ידי ביקורים ופגישות רבות שעשה בשטח במשך עשרות שנים האחרונות, והן בהיכרות שלו עם הדילמות החינוכיות של המורים ואנשי החינוך, תוך חיבור ללב הפועם של בני הנוער עצמם", מספר ל'בשבע' אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא. "הרב היה מעורב מאוד, החל מדיוני מאקרו על הקמת מוסדות חדשים, המשך בדיונים על מסלולים חדשים וכלה בדיוק החינוכי בסוגיות כמו היחס בין לימודי הקודש ללימודים הכלליים או בסוגיות עקרוניות כמו מסלולי המשך. לדוגמה, קבוצת הורים באה לשאול את הרב איך להתמודד בדילמה פנימית באולפנה: השתתפות האבות במסיבת הסיום של התלמידות. מחד גיסא הצורך בפעילות של ריקוד ומוזיקה לבנות, ומאידך הצורך בחיבור של האבות, שלא רצו לפספס את המפגש עם הבנות שלהם. הרב לא היסס להיכנס במודע לסוגיות מורכבות, לשמוע את כולם ולהציע פתרון, גם כזה שלא היה צפוי מראש".
ומי כעת יגיע לפתרונות בסוגיות מורכבות?
"היתרון הגדול הוא שאחרי שישים שנה הרב השאיר תוכנית מאוד מוצקה וברורה. ואולי זה העניין, שלפני שישים שנה הדרך של הציונות הדתית הייתה בתהליך של שיוף, דיוק, בניית עמוד שדרה מוצק, והעובדה שהרב דרוקמן, שנים רבות לאחר המהפכה של הרב נריה, יצר כבר מתווה שיש בו גאוות יחידה, זה דבר חשוב שלא היה קיים בעבר. הרב יצר הבנה של הרמוניה של תורת חיים. יש מטען גדול של עקרונות שהרב דרוקמן אמר לנו בעקבות דברים ששמע מהרב צבי יהודה, שקידוש השם גדול מחילול השם, תוך שהוא נותן מענה לדילמות של התנגשות לכאורה בין שני ערכים. הרב נתן כלים להתמודד ולפתור את הדילמות. כמו כן הוא הדגיש את האהבה העצומה למדינת ישראל, שהיא שיקול בהלכה ובמעשים שלנו. אז נשארו לנו תובנות כאלה ואחרות כדי להתקדם הלאה בשישים השנים הבאות בעזרת ה'".
גלט מציין כי הרשת נערכה לאירועי התשעים לרב דרוקמן, וכעת, לאחר פטירתו, הם מחזקים מיזמים שנקראים 'חיים של תורה' ללימוד בלתי פורמלי של תורה, וכן הקמת סיירת ציונות דתית, פרויקט מנהיגות שעוסק בלימוד וביישום תפיסת העולם של קמעא קמעא של הציונות הדתית, בהשתתפות אלפיים תלמידים ותלמידות מכיתות י' עד י"ב. "יותר משיש אבל וכאב, יש תחושה של שלמות, מתנה שקיבלנו ויש מה להמשיך אותה. לא חלל, אלא כאב שממשיכים אותו. זה הבדל גדול במקום שאתה נמצא בו. אתה לא ניצב מול חלל, חוסר אונים, אלא מול אתגר למלא מצברים ולהמשיך בכל הכוח, כי השאירו לנו משנה סדורה".
עם זאת, ברשת מחכים לאחר השלושים כדי להכריע בשאלת היורש לרב דרוקמן. מי שצפוי להיבחר ליושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא הוא הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר במעלות. לפני כשנה, בגיל 89, בחר הרב דרוקמן מתוך כמה מועמדים את הרב ויצמן לכהן כסגנו במרכז ישיבות בני עקיבא, ולמעשה לסייע לו עוד בחייו לנסוע אחת לתקופה למוסדות. דיבור על "ירושה" אחרי 120 לא היה שם, רק בקשה, שרבים ראו בה קריאת כיוון מבחינתו של הרב דרוקמן, שבחר ברב ויצמן זמן לא רב לפני מותו.
אנשי חינוך המעורים בדבר אומרים ל'בשבע' כי האתגר הראשון שיעמוד בפני הרב ויצמן הוא שימור האחדות בין כל הקצוות במוסדות שבמרכז ישיבות בני עקיבא. לאחר מכן נכונו לו אתגרים בדמות שאלות חינוכיות רבות שבהן עסק הרב דרוקמן, וצורך בקשר חזק עם בכירי ההנהגה הפוליטית, ולו בשלב הראשוני, לצורך הכלכלי של שבעים המוסדות.
***