המאמצים לכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסעודיה נמשכים כבר כמה עשורים, אך לאחרונה זכו לתשומת לב מחודשת. ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מסתיר את רצונו העז להגיע בקדנציה הקרובה לסיכום על נורמליזציה ביחסי ישראל-סעודיה. בתום המפגש שלו בשבוע שעבר עם היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, נמסר מלשכת נתניהו כי "השניים דנו בצעדים הבאים להעמקת הסכמי אברהם והרחבת מעגל השלום, בדגש על פריצת דרך מול סעודיה". נתניהו מבקש לקדם את היחסים בין המדינות כבר משנת 2020 שבה נחתמו הסכמי אברהם (שחתימתם נעשתה בברכתה של סעודיה, נ"ק), אבל הסעודים נהגו לקשור את הנושא – גם אם באורח לא רשמי – בצורך להגיע לסיכומים בנוגע לסכסוך הישראלי-פלשתיני לפני מהלך של נורמליזציה.
אין ספק ששני הצדדים מעוניינים בקשר הזה. גורם חשוב אחד שעומד בבסיס הפוטנציאל ליחסים חמים יותר הוא הדאגה המשותפת לגבי ההשפעה האזורית מצד תוכנית הגרעין של איראן והטרור שהיא מובילה. גם בישראל וגם בסעודיה רואים באיראן איום גדול, ולפי דיווחים שונים גם פועלים במשותף מאחורי הקלעים לבניית קואליציה אנטי־איראנית. יש גם מניעים כלכליים מאחורי השותפות, שיכולה להניב רווחים לשני הצדדים, וגם ארצות הברית מעורבת עמוק עם האינטרסים שלה ביחסי המדינות ובמזרח התיכון בכלל.
שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן אלסעוד, הציג בשבוע שעבר בשולי הפורום הכלכלי הבין־לאומי בדאבוס את התנאי המשמעותי ביותר – לפחות כלפי חוץ – שיוצב לישראל. "אמרנו בעקביות שאנחנו מאמינים שנורמליזציה עם ישראל היא עניין חשוב מאוד לאזור כולו, אך יציבות אמיתית תגיע רק דרך מתן תקווה וכבוד לפלשתינים, וזה מחייב לתת להם מדינה משלהם.
"המטרה צריכה להיות להביא את הישראלים והפלשתינים לשולחן המשא ומתן באופן שיוביל להקמת מדינה פלשתינית שבירתה מזרח ירושלים", הוסיף. עם זאת, נראה כי הנושא הפלשתיני הוא בעיקר כיסוי עבור העולם הערבי. ההידוק ביחסים מותנה בעוד כמה עניינים – שבחלקם מעורבת ארצות הברית באופן עמוק מאוד וחלקם קשור להתנהלות הישראלית.
מחכים לארצות הברית
כאמור, אחד הפקטורים המשמעותיים ביותר בתהליך הזה הוא העמדה האמריקנית. יחסי הממשל הדמוקרטי והממלכה הסעודית ידעו בעיקר ירידות בתקופות שלטונם של הנשיא לשעבר ברק אובמה והנשיא המכהן ג'ו ביידן.
יוני בן מנחם, פרשן לענייני ערבים וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אכן חושב שהיחסים השליליים בין ממשל ביידן לסעודיה הם מהמורה משמעותית, משום שהאמריקנים אמורים לשחק תפקיד מפתח בהתקרבות הסעודית לישראל.
"חברי המפלגה הדמוקרטית של ביידן עדיין מחזיקים במוחמד בן סלמאן כמי שאחראי לרצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. חלקם קוראים בקונגרס לעכב מכירת נשק לסעודיה. נוסף על כך, ממשל ביידן הפגין זעם רב לפני כמה חודשים כשסעודיה ורוסיה קיצצו את תפוקת הנפט שלהן והדבר הזניק את מחירי הנפט ימים אחדים לפני בחירות האמצע בארצות הברית", אומר בן מנחם.
לדבריו, "לכך צריך להוסיף מהלך מהימים האחרונים: הודעה סעודית בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שלפיה לראשונה זה 48 שנים, המדינה שוקלת לסחור במטבעות שאינם הדולר האמריקני - דבר שעלול להשפיע לרעה על הכלכלה בארצות הברית, שלא נמצאת במצב משופר במיוחד".
עוד הוא מוסיף כי "ישראל מוצבת כגשר בין ממשל ביידן לערב הסעודית. ראש הממשלה בנימין נתניהו מייחס חשיבות רבה להשגת הסכם נורמליזציה עם סעודיה, שלדעתו ישים קץ לסכסוך הערבי-ישראלי כפי שאנו מכירים אותו. לכן נתניהו פועל בחודשים האחרונים בערוצים חשאיים עם הסעודים כדי לקדם את הנושא, וגורמים בירושלים טוענים כי פקידי ממשל אמריקנים לשעבר נמצאים בין המתווכים".
מה מהות היחסים הנוכחיים בין ישראל לסעודיה?
"יש כבר כמה מאות מנהלי עסקים ישראלים בסעודיה שמנהלים עסקים למרות שאין קשרים רשמיים בין שתי המדינות. ההערכה היא כי מתקיימים גם מגעים ביטחוניים ומודיעיניים. מטוסים מסחריים ישראליים טסים מעל שטח סעודיה, ותיירים ישראלים עשויים להיות מורשים לבקר באיים המצריים לשעבר טיראן וצנאפיר בים האדום, שהועברו לסעודיה".
מה ישראל מבקשת להרוויח מההסכם?
"הסכם נורמליזציה יסייע בהקמת קואליציה ישראלית, ערבית ואמריקנית נגד איראן, ועשוי להשפיע לטובה על יחסיה של ישראל עם הפלשתינים. כמו כן, הסכם כזה יגרום לפלשתינים להבין שהעולם הערבי רוצה שלום עם ישראל ושהגיע תורם להשתלב בתהליך הזה".
דניס רוס, עמית מחקר בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, העריך באחרונה כי האפשרות להתקרבות דיפלומטית בין ישראל לסעודיה גלויה על השולחן, אבל מימושה עלול לקחת זמן.
"מוחמד בן סלמאן אומר בצורה מאוד ברורה מה נדרש כדי להגיע לנורמליזציה: הוא זקוק להתחייבויות מסוימות מארצות הברית הן לגבי הביטחון של ארצו והן לגבי תמיכה אמריקנית משמעותית, משום שנורמליזציה עם ישראל תגביר ללא ספק את האיומים מאיראן", הוא אומר. "הבעיה היא שהממשל האמריקני לא ממהר לתת התחייבויות כאלה – ודאי שלא הממשל הנוכחי. אם ראש הממשלה נתניהו ירצה לקדם מהלך כזה, הוא יצטרך לבוא לנשיא ביידן ואז לנציגים דמוקרטים ורפובליקנים ולהסביר להם מדוע חשוב לארצות הברית שסעודיה תנרמל את יחסיה עם ישראל. סיבה אחת יכולה להיות שינוי מאזן הכוחות במזרח התיכון, והשנייה קשורה לאינטרסים אמריקניים בין־לאומיים".
לדברי רוס, כאן לא נגמרות הבעיות. "לסעודים עצמם יש בעיות נוספות. שינוי הסטטוס־קוו בהר הבית או מהלך שייתפס ככזה עלול לעורר תגובה שלילית בסעודיה. הפלשתינים אומנם לא מדאיגים אותם במיוחד, אבל גם מהלכים שיובילו להחלת ריבונות בהתנחלויות באופן מסוים עלולים להשפיע לרעה. ארצות הברית יכולה לשחק כאן תפקיד משמעותי, אבל היא צריכה לרצות בכך".
גם ישראל, כמובן, תידרש לשלם מחיר עבור נורמליזציה, מה שהופך דווקא בממשלה הנוכחית למאתגר במיוחד.
פנחס ענברי, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ופרשן ב'זמן ישראל', אומר כי "בסופו של דבר, קידום מהלכים לנורמליזציה עשוי לעזור לנתניהו גם בתוך ממשלתו שלו וגם מול העולם. אם נתניהו יאמר לשני שותפיו – בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר – שהם חייבים להתחשב במעשיהם בניסיונות לנרמל את היחסים עם סעודיה, ולהשתדל לעשות פחות צעדים שמסכלים את המהלך, הוא ירוויח פעמיים: גם יראה לעולם שהוא מצליח לשלוט בממשלה, וגם יאותת שהוא עושה כל מאמץ אפשרי כדי להתקרב לסעודים".
גורמים המעורים בניסיונות להגיע לנורמליזציה הציגו באחרונה את רשימת הדרישות של הסעודים לא רק מישראל אלא גם מארצות הברית. הדרישה הראשונה במעלה היא שמירה על המצב הקיים בהר הבית ומתן מקום משמעותי לנציגות סעודית שתהיה מעורבת בתפעולו. דרישה נוספת היא התחייבות ישראלית לקדם יחד עם הממשל האמריקני אישורים למכירת אמצעי לחימה לסעודים, כולל מטוסי F-35. כמו כן, כמובן, מוצבות דרישות לגבי הפלשתינים: התחייבויות שלא לבצע סיפוח ביהודה ושומרון, התחייבות ישראלית להקמת מדינה פלשתינית וכן צעדים לשיפור המצב ההומניטרי ברשות.
מה רוצה ישראל לקבל מסעודיה בתמורה לנורמליזציה?
"סעודיה תרצה התקדמות בנושא הפלשתיני", אומר ענברי. "היא לא תסתפק באמירה לגבי פתרון שתי המדינות, אלא תרצה הצהרה בפועל שישראל מתחייבת להביא למצב שתקום מדינה פלשתינית. מובן שגם לסעודים ברור שזה לא יקרה מחר, אבל התחייבות כזו תספיק, ולא בגלל שהסעודים דואגים יותר מדי לפלשתינים, שהרי הם הפסיקו בשנים האחרונות את הסיוע שנתנו להם, אלא יותר מעניינים פנים־ערביים.
"סעודיה גם הייתה מעוניינת בהישג בהר הבית. בתוכנית טראמפ היה רעיון של החלפת האפוטרופסות הירדנית הבלעדית ברחבת אל־אקצא באפוטרופסות חדשה שירדן היא רק חברה בו, ואילו סעודיה היא השותפה הבכירה".
בונים על MBS
בירושלים בונים על יורש העצר מוחמד בן סלמאן, אשר מפגין קו מתון יותר בהשוואה לאביו המלך, שקשר לאורך השנים בקשר הדוק את נושא הנורמליזציה לחתימת הסכם סופי בין ישראל לפלשתינים. בן סלמאן היה המנוע מאחורי האור הירוק שניתן לבחריין ולאיחוד האמירויות לעשות את הצעד המשמעותי בהסכמי אברהם – זה שסעודיה עצמה מרגישה שהיא עדיין לא יכולה לעשות.
עם זאת, ברור לראש הממשלה נתניהו שכדי לקדם את היעד הזה - אחד החשובים שהציב לעצמו לכהונה הנוכחית - הוא צריך לרתום את האמריקנים, שלא מתלהבים כל כך, אבל עלולים להידחף למהלכים כאלה דווקא בגלל שיקולים אסטרטגיים הנובעים מהמלחמה באוקראינה ומהתגייסות איראן לסיוע לרוסיה, וכן מההפגנות באיראן ומההבנה שהסכם הגרעין הולך ומתרחק.
הסעודים נוהגים בקשר הזה בצורה מדודה מאוד. בשנת 2018 הודה לראשונה בכיר סעודי כי לדעתו, ולדעת רבים בהנהגת המדינה, למדינת ישראל יש זכות קיום. בשנת 2020 אפשרה סעודיה למטוסים ישראליים לטוס מעל המרחב האווירי שלה בדרך לאיחוד האמירויות ולמדינות נוספות. הרמיזות שמגיעות מכיוון סעודיה הן שזו הדרך הנכונה: להתקדם באופן מדוד ולא בצעדים גדולים וחדים.
מדוע? הסעודים מבינים מצד אחד שקשר עם ישראל הוא אינטרס שלהם מסיבות אזוריות, מסיבות של יוקרה שמהלכים ישראליים יכולים לספק, וגם משום שהסעודים חפצים בכמה מיכולות הסייבר הישראליות, שמוכרות להן היטב. הם גם רוצים מאוד בברית אזורית כוללת, שתהיה מכה קשה לאיראן.
מנגד, לא רע להם לפי שעה ששיתוף הפעולה האסטרטגי נעשה מתחת לשולחן ולא מעליו; קשרים דיפלומטיים רשמיים הם הצהרה רצינית יותר מאשר מגעים חשאיים ותיאומים ברמת ארגוני ביון ומודיעין.
משיחות עם גורמים מדיניים עולה התמונה שלפיה במשולש האסטרטגי המעורב בנושא, ישראל היא ללא ספק זו שרוצה יותר בנורמליזציה. הסעודים, כמו תמיד, מדברים על זמן, והאמריקנים רוצים מאוד - אבל עוסקים בעיקר בשאלת ההיתכנות והאם בית סעוד מסוגל לעשות את הצעד המשמעותי מול הישראלים. כאמור, מה שישכנע את בית המלוכה ללכת עוד צעדים קדימה תלוי בעיקר בצד האמריקני. מהלכים שלו יכולים, בסופו של דבר, לשנות את פני האזור כולו, אבל הם דורשים לא מעט חישוב מסלול מחדש בממשל האמריקני כלפי סעודיה - מהלך שהצד הרדיקלי במפלגה הדמוקרטית מתנגד לו נחרצות, ואף פועל באופן אקטיבי נגד כל צעד שישפר את היחסים בין המדינות.
המאמצים לכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסעודיה מדוברים כבר שנים ארוכות. סעודיה, יש לזכור, גם עומדת מאחורי יוזמת השלום הערבית שמהותה נרמול יחסים עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה משטחי רמת הגולן ויהודה ושומרון וחלקים ממזרח ירושלים, והקמת מדינה עצמאית פלשתינית, שכל אזכור שלה ייצור בעיות רבות גם לנתניהו כאן וגם לבן סלמאן בביתו שלו.
גם בנימין נתניהו צריך לשאול את עצמו באופן אמיתי אם הממשלה הנוכחית יכולה לעזור לו לקדם את הנושא הסעודי – מה שידרוש לכל הפחות ליישר קו עם הממשל הדמוקרטי בכל הקשור לבנייה ביהודה ושומרון, ואולי גם בנושא הר הבית.
במערכת המדינית יש תמימות דעים על כך שנתניהו סימן את הנורמליזציה עם סעודיה כמטרה ראשונה במעלה – גם במסגרת המאבק באיראן, וגם במסגרת הרצון להרחיב את הסכמי אברהם ולהגדיל את יחסי ישראל ומדינות ערב המתונות. השאלה היא כיצד ינהג כשייתקל בהתנגדויות מבית ואיך ירכך אותן, אם בכלל. סעודיה אולי על ראש שמחתו של נתניהו, אבל בסופו של דבר הקואליציה שלו, שיכולה להבטיח את שלטונו, חשובה לו לא פחות.
***