יונתן פולארד יזם קמפיין לפרויקט חינוכי להנצחת אשתו המנוחה, אסתר ז"ל, בשם "מרכז הילדים של אסתר".
במהלך השקת המיזם הוא התראיין לערוץ 7 וסיפר כי הוא נדהם להיפגש בפעם הראשונה עם רבים מהפעילים שנלחמו כל השנים למען שחרורו. "במובן מסוים זו שיבה הביתה. מדובר באירוע משפחתי גדול עבורי".
פולארד שמח על ההזדמנות להודות באופן אישי למי שפעלו למען שחרורו. "אסתר תמיד הייתה מספרת לי על כל הפעילויות עבורי, אבל את רוב הפעילים לא הכרתי. עכשיו אני פוגש אותם. התמיכה שלהם היתה לי קריטית בימים בכלא. "לצד האהבה של אשתי, התמיכה של עם ישראל היא שהחזיקה אותי חזק לצד התקווה לחזור הביתה. האנשים הם שהביאו אותי הביתה, הממשלה בהחלט לא עשתה זאת".
הצטרפו עכשיו למיזם ההנצחה של יהונתן פולארד לאשתו אסתר ז"ל
"לאנשים שהיו מתנצלים על שלא עשו מספיק, אסתר הייתה אומרת: 'התפללת עבור בעלי?' וכשהם היו עונים בחיוב היא הייתה אומרת להם: 'יש לה' כוס תפילות עבור יהונתן וכאשר הכוס תתמלא, הוא יחזור הביתה'".
פולארד מודה כי אחד הדברים הקשים ביותר שכפה עליו הכלא היה המניעה מהקמת משפחה עם רעייתו. "זה היה מאוד כואב עבורנו כי לאור הסרטן של אסתר היה לנו חלון הזדמנויות קטן מאוד להביא ילדים לעולם. אסתר סירבה לעבור כימותרפיה בתקווה שנהיה ביחד בבית בקרוב כדי להביא ילד לעולם. למרבה הצער, זה לא היה המקרה".
"עלינו עד לבית המשפט העליון באמריקה וביקשנו זכויות להקמת משפחה רבייה. זה לא עזר וגם הסרטן של אסתר היה בשלב מתקדם. היה כבר ברור שלא נוכל להביא ילדים לעולם", הוא מוסיף בכאב.
הוא מתייחס למשנה שהפיצה רעייתו המנוחה לפיה יש לשוחח על זהות יהודית עם הילדים מגיל צעיר. לאחר מותה הרגיש שהדרך הטובה ביותר להנציח את חייה תהיה להקים בית ספר. "אסתר הרגישה שאם לא נבין מי ומה אנחנו, מה המשימה שלנו במדינה הזאת, לא נוכל לנצח".
"אנחנו לא יודעים מה הילדים יעשו כשיגדלו. חלקם יהיו שומרי מצוות יותר, חלקם פחות. העניין הוא שהם חייבים להיות בעלי יכולת לקבל החלטה מושכלת וזה מבוסס על החינוך. אנחנו מנסים לתת להם את החינוך הזה".
יהונתן פולארד מודה שנדהם מהמצב הפנימי בישראל כשחזר לארץ. "הייתי בהלם. לא הבנתי שהמדינה הייתה כל כך מקוטבת ומפוצלת. בעצם הקרבתי 35 שנים מחיי למען מדינה שלא באמת הייתה קיימת, אלא בראשי. הבנתי שמה שחשבתי על ישראל זו לא המציאות שקיימת וכעת אני מנסה, בזהירות ובשקט, לעורר אנשים להילחם על מה שישראל צריכה להיות".
הוא קיבל הצעות רבות להיכנס לפוליטיקה אבל אסתר ז"להייתה שומרת סף והרחיקה ממנו פוליטיקאים. לפני מותה היא עזרה לו להבין שפוליטיקה היא לא זירה שאליה הוא שייך. "אסתר אמרה שפוליטיקה היא אמנות הפשרה ושאלה: 'על מה אתה מוכן להתפשר? מערת המכפלה, תקוע, חברון, הר הבית, שבת, כשרות?'. זה היה חזק מאוד. הסתכלתי עליה ואמרתי, 'אני לא מוכנה להתפשר על שום דבר.' והיא אמרה שבגלל זה אני צריך להישאר עצמאי. 'אל תצטרף לפוליטיקה. אל תעקוב אחרי מישהו שהולך להוביל אותך לקצה הצוק ושאתה צריך לעקוב אחריו מתוך איזו תחושת נאמנות מוטעית. אתה צריך להישאר נאמן לתורה, אתה צריך להישאר נאמן לעם ישראל ולארץ ישראל על פי תורת ישראל'".
פולארד לא מסתיר את אכזבתו מהפוליטיקאים. "אני לא אוהב את הדרך שבה הדברים מתנהלים כרגע. הצבעתי לממשלה מסוימת ואני לא רואה אותה פועלת. מדיניות הימין שלנו נפגעת כי לראש הממשלה יש את המילה האחרונה בכל דבר".
"אני מכיר את ביבי. הוא איש טוב ומתכוון לטוב. הוא אוהב את המדינה הזאת, אבל נתון ללחץ עצום מכל הצדדים, כדי שיתפשר. זו תהיה השליחות שלי, לחזק אותו, עד לנקודה שבה כאשר איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' ירצו לפעול על פי המדיניות שלהם ביהודה ושומרון ובמקומות נוספים, יהיה לו הכוח והגיבוי לאשר את רצונם. כרגע זה לא המצב".
הצטרפו עכשיו למיזם ההנצחה של יהונתן פולארד לאשתו אסתר ז"ל
פולארד נשאל האם הוא מאוכזב מהיחס שקיבל מהמדינה במשך שנים רבות. "אני לא שירתתי את המדינה אלא את עם ישראל והוא מעולם לא נטש אותי, בגד בי או ערער עלי. חזרתי הביתה לאנשים שהאמינו בי ושהחזירו אותי הביתה. אין לי חרטות. הלוואי והייתי יכול לתת יותר".
הראיון המלא (אנגלית):