ראשית צמיחת גאולתנו

ידידי יוסי עופר מכרמי צור, פרופ' במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, שמונה לאחרונה גם לסגן נשיא האקדמיה ללשון העברית, מצא זמן בחריצותו הרבה לפרסם בכתב העת 'עיונים' כרך 38 מאמר בשם 'הרב הרצוג, ש"י עגנון והתפילה לשלום המדינה' (זמין במרשתת). למרות שהחוקר ד"ר יואל רפל כתב ספר שלם על הנושא הזה ('התפילה לשלום המדינה', תשע"ח), מתברר שלא נאמרה עדיין המילה האחרונה. דף בודד שנמצא בגנזי ספריית אוניברסיטת בר אילן, וצורף לערך 'התפילה לשלום המדינה' בוויקיפדיה, הביא את פרופ' עופר למסקנה סופית: הרב הרצוג זצ"ל חיבר את נוסח הטיוטה של התפילה הזו, שהיה, וכך גם התכוון להיות, התשתית והמצע לקראת שינויים ושיפורים. את הנוסח הזה, כשהוא כתוב במכונת כתיבה, שלח הרב הרצוג לעגנון, עם בקשה להשתמש בו כדי להתקין את התפילה המדוברת.

זה בדיוק מה שעגנון עשה – הוא עבר מילה מילה ומשפט משפט, תיקן והוסיף וגרע, ולמחרת היום כבר החזיר את התפילה המוכנה לפי דעתו, כתובה בכתב ידו (הקשה מאוד לקריאה), אל הרב הרצוג. הרב הרצוג העתיק בכתב ידו את הנוסח של עגנון וכנראה שלח אותו לעיון לידידו ועמיתו הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, ואחרי עוד כמה שינויים קלים יצאה לאור בחודש אלול תש"ח מתחת ידיהם של שני הרבנים הראשיים הודעה לעיתונות שהתפרסמה בשמם בעיתונים 'הצופה' ו'הארץ', ובה הם מביאים את נוסח התפילה החדשה לידיעת הציבור, וגם מודים לעגנון על עזרתו בניסוחה.

בחודשים הבאים נעשו בתפילה עוד כמה תיקונים קלים (כמו למשל הוספת הפסוק "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך" לשני הפסוקים שקודמים לו מפרשת ניצבים הקיימים בתפילה זו: "אם יהיה נידחך", "והביאך"), ואז נקבע סופית נוסח התפילה לשלום המדינה שהוא באמת פנינה, תפילה מרגשת שמזכירה בקיצור את כל מה שחשוב להזכיר כאשר אנו מתפללים לשלום מדינתנו המתחדשת, גם בימים ההם וגם בזמן הזה. התפילה מנוסחת באופן מוקפד, בפשטות חגיגית, כשהוד הבטחות התורה וחזון הנביאים לקראת ימי הגאולה פרוּשׂ עליה.

אבינו שבשמיים, ולא אביהם

ההבדל המשמעותי בין מסקנות רפל ועופר הוא שלדעת הראשון, התפילה נוסחה על ידי הרב הרצוג, ועגנון רק הוסיף ליטוש סגנוני קל לנוסח שבעיקרו כבר היה מוכן; בעוד עופר מוכיח שחלקו של עגנון בהכנת היצירה הזו היה משמעותי הרבה יותר – הפיכת הטיוטה של הרב הרצוג לנוסח הקרוב למה שיצא בסוף מתחת ידיהם של שני הרבנים הראשיים. דרך אגב, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, רבה של תל אביב, שהיה מזכירו האישי של הרב עוזיאל בזמנו, טען שהנוסח הבסיסי של התפילה יצא מתחת ידו של הרב עוזיאל דווקא, והרב הרצוג ועגנון הם אלו שרק נתנו לו את השיפוץ האחרון; אולם מתוך המכתבים והמסמכים שנמצאים גם בספרו של רפל וגם במאמרו של עופר מתברר שזו טעות - הרב עוזיאל קיבל את נוסח הרב הרצוג עם שינוייו של עגנון, ואחר כך ישבו כנראה שני הרבנים הראשיים והוציאו יחד את הנוסח ה(כמעט) סופי מתחת ידיהם.

ויש כאן מקום לכמה הערות:

א. ידידי הרב אוריאל פרנק, מחנך ומומחה ללשון ממצפה יריחו, העלה השערה מעניינת: ייתכן שלא בתמימות פתח הרב הרצוג את התפילה לשלום המדינה דווקא בביטוי "אבינו שבשמיים". הרי הוא היה יכול לפתוח את התפילה בביטוי "אבינו מלכנו" או "מלך מלכי המלכים", או בשמות וכינויים אחרים של ה', כאלו המקובלים ונפוצים יותר מהכינוי "אבינו שבשמיים"! לדעתו של פרנק, הרב הרצוג בחר דווקא בביטוי זה כתקיעת אצבע בעיניהם של הנוצרים רומסי העם היהודי לדורותיו, שאחת מתפילותיהם החשובות והידועות, המכונה על שם מילותיה הראשונות "פאטר נוסטר" ("אבינו"), פותחת בפנייה ל"אבינו שבשמיים". הוא רצה להדגיש בפני העולם הנוצרי ש"אבינו שבשמיים" הוא "צור ישראל, מושיעו וגואלו" (בנוסח המקורי של הרב הרצוג הייתה גם התיבה "מושיעו") ולא אחר, והוא זה שסייע לעמו (שלוש שנים בלבד אחרי סיום השואה!) להקים את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, והוא זה שיגן עליה באברת חסדו ויפרוש עליה את סוכת שלומו וכו' (מאמר בנושא הזה יפורסם בעזרת ה' בגיליון ניסן הקרוב של הרבעון 'המעין').

ב. מי "המציא" את הביטוי המיוחד שמגדיר בצורה מדויקת ויפה כל כך את זמננו – "ראשית צמיחת גאולתנו", שנמצא בראש התפילה לשלום המדינה? מתברר ש"שניים אוחזים בטלית": גם הרב הרצוג וגם ש"י עגנון נטלו לעצמם בהזדמנויות שונות את תואר יוצרי הביטוי הזה, ולכאורה זה קצת מביך. והנה מצא יוסי עופר, תוך השוואה בין הטיוטות השונות, ששניהם צודקים: הרב הרצוג כתב בטיוטה הראשונה שלו את הביטוי "ראשית גאולתנו", ועגנון הוסיף את התיבה "צמיחת". כך שהצדק עם שניהם, ולשניהם כאחד זכויות יוצרים על הביטוי החשוב והנכון הזה.

ג. עגנון היה יהודי שומר מצוות וירא שמיים "על פי דרכו". בתוך ספריו אפשר למצוא מדי פעם דעות ותיאורים שאינם תורניים, אם לנקוט לשון המעטה. והנה, מרגש מאוד לראות שהוא זה שיזם להוסיף, אחרי הבקשה לקיבוץ גלויות שנמצאת (בלשון קצת שונה) גם בטיוטה של הרב הרצוג – "ואת אחינו כל בית ישראל... ותוליכם מהרה קוממיות לציון עירך ולירושלים משכן שמך" - בקשה לשמירת מצוות של כל עם ישראל, ובלשונו: "למען נשמור חוקיך ונעשה רצונך" - תוספת שהתקבלה בחפץ לב על ידי שני הרבנים הראשיים, והפכה להיות בעריכה הסופית: "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ולשמור את כל דברי תורתך". עגנון חזה, כנראה, בעיני רוחו שמדינת ישראל, שהייתה בימיה הראשונים מדרון תלול לירידה בשמירת המצוות של רבים מן העולים אליה והיושבים בה, תהפוך במשך השנים למקיימת עולם התורה ומחזקת שמירת המצוות בארץ ובעולם בממדים שקשה היה להאמין שיקרו. לבקשה הזו, שנאמרת כל שבת על ידי כה רבים בזכות יוזמתו של עגנון, יש ללא ספק חלק בנס הגדול הזה.

לשוב אל הנוסח המקורי

והערה אחרונה: קיימים יישובים וישיבות שבהם נעשו שינויים בנוסח התפילה היקרה הזו. בימים של כעס ואכזבה מהמדינה ומראשיה, שריה ויועציה, הושמטה בקהילות אלו הבקשה שה' ישלח אורו ואמיתו לראשיה, שריה ויועציה של המדינה (למרות שמדובר על מעין גול עצמי, ואכמ"ל), ונוספו בקשות להשבת מלכות בית דוד וכו'. כבר כתבתי והערתי בהזדמנויות שונות שלעניות דעתי לא ראוי שהתפילה היקרה הזו תיאמר בסגנונות שונים ובשינויים כאלו ואחרים בקהילות שרואות באמת במדינת ישראל הקיימת כאן עימנו היום את ראשית צמיחת גאולתנו. דיינו שאחינו החרדים בורחים מהזכרת התפילה הזו כמו מאש, למרות שהלב (גם שלהם) יודע שרובם ככולם יכולים וצריכים לחתום בשתי ידיים על כל מילה שבה. אבל כמה חבל שגם בציבור שלנו התפילה היקרה הזו לא תמיד נאמרת, ולא תמיד בנוסחה השלם והמקובל. להוסיף תפילות נוספות תמיד אפשר, אבל למה לקלקל יצירה נאה זו?

נדמה לי שהקמת הממשלה דהשתא, אף שגם היא אינה כלילת השלמות, ומעשיה יקרבוה ומעשיה ירחקוה, ולמרות שהיא כמובן אינה תחליף לממשלת משיח צדקנו שנזכה בעזרת ה' לראותה בקרוב - היא הזדמנות מתאימה לכל הקהילות שרוממות "ראשית צמיחת גאולתנו" בגרונן לחזור לנוסח השלם והמתוקן של תפילה נפלאה זו. אני הקטן קורא מכאן לקהילות ולישיבות האלו, בידיעה שראשיהם ויועציהם קוטנם עבה ממותניי, לשקול, במחילת כבוד תורתם, את הצעתי לחזור עתה לנוסח המקורי, השלם והמתוקן של התפילה לשלום המדינה עם כל קהילות הקודש. בזכות זה בעזרת ה' נזכה כולנו יחד בקרוב להופעת הדר גאון עוזו של אבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו, על כל יושבי תבל ארצו, "ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה". אמן סלה.

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: eshilo777@gmail.com

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)

***