37 שנה בדיוק חלפו, אז הייתי נער צעיר, אפשר לומר ילד. עיתונאי עדיין לא הייתי אבל היצר והחיידק כבר אז היו קיימים.
הייתי נושא עימי קבוע את מצלמת בר המצווה "אולימפוס המשכפלת" שנקראה כך משום שהייתה משכפלת את הפילם מ-36 תמונות ל-72.
חנוכה תשמ"ו - 1986, אני מוצא את עצמי מתפלל מנחה לצד הרב דרוקמן על אחד הג'בלאות שבין טול כרם לשכם, לא רחוק מהכפר העוין הפלשתיני ענבתא. היה זה בטקס הנחת אבן הפינה לישוב ענב, בו השתתף גם שר הביטחון דאז משה ארנס.
שנה לאחר מכן פגשתי ברב דרוקמן כחבר כנסת כאשר הגיע למחות נגד חילולי השבת שהיו בעיר פתח תקוה ונגד הפעלת קולנוע היכל שהפך לאחד מסמלי מאבקי השבת. היה זה במסגרת "בימת מקדשי שבת" שהוקמה מול עיריית פתח תקוה.
אם זכרוני אינו מטעני, הרב דרוקמן נכנס לבניין העיריה במטרה לפגוש את ראש העיר דב תבורי שתמך בהפעלת הקולנוע בשבת כדי לנסות ולשכנעו בנועם שיחדול מחילולי השבת בעיר.
אני זוכר את נאומו של הרב דרוקמן שהגיע מצוייד בספר רמב"ן על התורה. משם ציטט על חשיבותה וקדושתה של ארץ ישראל והחשיבות על שמירת השבת.
לעולם לא אשכח את את רוך לבבו והכבוד שרחש לכל אדם
יהי זכרו ברוך
צילום: יצחק כרמלי