הדתומטר האולטימטיבי

חברי הכנסת מש"ס, מיכאל מלכיאלי ואריאל בוסו, הגישו לאחרונה הצעת חוק ולפיה לבוש לא צנוע בכותל יגרור קנס של 10,000 ₪, או לחלופין 6 חודשי מאסר.

הם לא הסתפקו בכך והוסיפו להצעת החוק עוד כמה איסורים, כגון: עריכת טקס דתי לא על פי מנהגי המקום, נגינה והשמעת מוזיקה ללא אישור מראש, עישון, תפילות מעורבות, עריכת טקסי הוצאת ספר תורה וקריאה בו בעזרת נשים, כמו גם תקיעה בשופר, התעטפות בטלית והנחת תפילין.

נתחיל מהסוף, לא נראה שיש מי שיתנגד לנחיצות ההופעה בלבוש הולם במקום דתי, ודאי בכותל המערבי. השאלה היא האם זו הדרך? ושמא התערבות המחוקק בעניין שבין האדם הפרטי לקונו ואפילו במקום הקדוש לעם ישראל, הכותל המערבי, נחוצה, ואולי אף מזיקה.

יסוד מוסד בתפיסת הדמוקרטיה הישראלית, בהיותה ניאו – ליברלית מערבית (במובחן מהגישה הסוציאל דמוקרטית), הוא הדגשת ערך החירות והזכות של הפרט לנהל חייו כרצונו, מבלי שהמדינה תתערב בכך.

המדינה מתערבת בחירויות הפרט, באופן מינימאלי ורק כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, תוך שמירה על זכויות הקניין וחירויות הפרט כערכים עליונים, שאין לפגוע בהם ללא צורך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, כתלמידו וכממשיך דרכו המובהק של אביו, פרופסור בן ציון נתניהו המנוח, שראה את עצמו כממשיך ומגשים דרכו של זאב ז'בוטינסקי, ודאי יחתום על המילים הבאות מפיו של ז'בוטינסקי:

"בראשית ברא אלוהים את היחיד. כל יחיד הוא מלך השווה לרעהו... טוב שיחטא היחיד לפי הציבור משתחטא החברה ליחיד. לשם טובתם של היחידים נוצרה החברה, לא להיפך.

החוקה שתכונן על פי העקרונות הללו תהיה חוקה ליבראלית ודמוקרטית בעיקרה. לפיה תיווצר מדינה "מינימאליסטית", שתתערב בענייני חירות הפרט רק כשיהיה צורך לפעול למען הגנה הכרחית, ותימנע מכל התערבות מעֵבר לנקודה זֹו. היא תערוב במיוחד לחופש הביטוי". ")השקפה על בעיות מדינה וחברה", עקרונות מנחים לבעיות השעה.

על רקע דברים אלה, הצעת חוק זו, נראית כנדונה לכישלון, בטח בקרב מרבית חברי הליכוד שתורת ז'בוטינסקי אמורה להנחות אותם.

אולם יש לפסול אותה ואף להוקיעה, גם מטעמים תועלתניים ולפיה עודף רגולציה משיג תוצאות הפוכות.

במה מדובר? במכון הישראלי לדמוקרטיה פורסמה בשנת 2019 עבודת מחקר של פרופ' יובל פלדמן מאוניברסיטת בר-אילן בשיתוף החוקר עומר זליבנסקי אדן, העוסקת בקשר בין הכבדת נטל הרגולציה לשחיתות. התובנה המשתמעת מהמחקר היא חד משמעית: "רגולציה מכבידה עלולה להרע את המצב באותם התחומים שהיא נועדה לשפר, כגון חיזוק הממשל התקין והפחתת פרקטיקות מושחתות".

כלומר ואם נתרגם לשפת המעשה, חקיקת חוק בדבר איסור לבוש לא צנוע בכותל המערבי, לא רק שלא תשיג את המטרה לשמה נחקק החוק, אלא ההיפך הוא שיקרה. היא דווקא תעודד אנשים או ציבורים, להפוך את העניין למטרה להתנגחות, ללעג ולפרובוקציות והניסיון להשיג צניעות יתר במרחב הציבורי של הכותל המערבי, תוביל כנראה להרעת המצב ולזילות של המקום.

מעבר לכך, על פי אילו קריטריונים מנחים ייבחנו כללי הצניעות במקום? מהו הדתומטר האולטימטיבי לבחינת צניעות, אם יש כזה בכלל.

מכנסים ארוכים, ישמשו פריט לבוש תקין? מניח שכן. אך, מה נעשה עם מכנס ארוך וצמוד המבליט איברים מוצנעים?

האם נגביל צבעי בגדים. ניתן כידוע להתלבש מאוד צנוע, אך להתנהל או לדבר באופן מביש. ומי יאכוף את ההתנהלות הזו? תקום לנו משמרת צניעות ולבוש? אנחנו באמת רוצים בכך? מסופקני אף אם יוזמי הצעת החוק חותרים למצב זה.

ואם בצניעות ובמקומות קדושים עסקינן, למה להצטמצם רק לכותל, ומדוע לא להרחיב החוק המוצע לכל המקומות הקדושים. האם אין חובה מוסרית דתית להגן על קבר רשב"י במירון באותה מידה?

לא בכדי השתמשתי בדוגמת קבר רשב"י, שכן מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (כמו גם רבנים אחרים), יצא בפסקיו כנגד מנהג העליה לרגל למירון בל"ג בעומר, על שום ש: "בזמן האחרון שאין הצניעות נשמרת במקום הקדוש אשר במירון, בל''ג לעומר, שומר נפשו ירחק מהם, ושב ואל תעשה עדיף". (שו"ת יחוה דעת, סימן לה).

הרב עובדיה זצ"ל, מורה הרוחני של תנועת ש"ס יכול היה בנקל להורות לחכי"ם מטעמה, לחוקק חוק בדבר חובת שמירת הצניעות במירון. בחכמתו ואף בצניעותו, העדיף לפסוק לשומעי לקחו, להיות "חכמים ולא צודקים" ולא להתקרב למקום הקדוש בזמן ההילולא, על מנת שלא להיכשל בענייני צניעות.

טוב יעשו יוזמי הצעת החוק, אם יאמצו את גישתו של הרב עובדיה יוסף ויימשכו את הצעת החוק המיותרת הזו ובכך אף יכוונו לגישת היהדות שדוגלת במהות ובעבודת ה' ומאמינה במינימאליות של התערבות "מלמעלה" שלא לצורך: "יְרָא אֶת ה', בְּנִי, וָמֶלֶךְ; עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב". (משלי כד כא)

מיכאל הוא עו"ד ממנהלי הפורום להגנה על אדמות מדינת ישראל, באיזור אפרת וגוש עציון.