שמונה שנים עברו מאז נפל יוחאי (ג'וחא) קלנגל הי"ד מירי של טיל שנורה לעברו בעת שעשה פעילות מבצעית בהר דב.
לקראת האזכרה של יוחאי, הגיע אביו יוסי קלנגל לאולפן ערוץ 7, על מנת לספר על דמותו ועל "מבצע ג'וחא" לזכרו שמעניק שמחה לחיילים רבים.
"אנחנו מדברים על לפני 8 שנים" מספר אביו של יוחאי על יום נפילתו. "גדוד צבר עולה לעשות מארבים באזור של הר דב בעקבות שצה"ל הוריד את מורנייה והחיזבאללה מבטיח לנקום. הם עולים לעשות שם מערבים, ומה שקורה שסיור מקדים של המפקדים, חמישה כלי רכב, שעולים לכיוון הר דב ואז הם מקבלים הוראה לחזור חזרה בחזרה. בשעה 11:25 נורה טיל ראשון מסוג קורנט שפוגע ופוגש את יוחאי ואת הנהג שלו". מספר קלנגל.
למרות האבל והאבדן האישי הכבד מבקש קלנגל לספר דווקא על הניסים הגדולים שהיו באותו האירוע. "שלושה מ"מים של יוחאי שיושבים מאחור נפצעים קלות מאותו הטיל הזה. אחרי דקה נורה עוד טיל אחד והוא פוגע בחלק איפה שהמ"מים יושבים אבל הם כבר לא שם. הם שומעים את הבום וזה הוראות צה"ל, כולם קופצים החוצה. שוב עוד ארבעה טילים, כאשר שניים מהם פוגשים עוד שני רכבים, אבל גם דבר רכבים האלה החבר'ה שם ששומעים את הבום קופצים החוצה".
בהמשך הריאיון מספר קלנגל מאיפה נולד מבצע ג'וחא לזכרו של יוחאי. "באחת הפעמים שאני עם יוחאי, הוא פותח את דפי החשבון שלו, דבר שנעשה בהסכמה כמובן, ואני רואה על הדפים שם את הסיפרה 4 ואני לא מבין מה זה. שאני אומר לו מה זה, הוא אומר לי אבא עזוב. אני פונה אליו שוב והוא דוחה אותי בעדינות, ואז אני אומר לו גם תבדוק מה זה".
"מי שמגלה לי את הסוד מאחורי הדבר הזה זה בחור בשם גל הסמ"פ שלו איש יקר לנו שמספר לי הבן שלך עובר בין החיילים, והוא יודע למי אין אפשרות לקנות קולה. הקולה הפשוט הזה שביום שאנחנו מדברים עליו עולה ארבעה שקלים. ואז זה עובר מחייל לחייל וכך הלאה. זה ארבעה שקלים. את הסיפור הזה אני מספר בערך חודשיים אחרי שיוחאי נפל בבית הכנסת על שם יוחאי בישוב אלעזר, סיפרתי את זה לכיתה מהיישוב יונתן. אחרי חודשיים התקשר אליי בחור בשם שמואל, אחד המורים שם, הוא אומר לי יש לנו רעיון בכיתה עם יוחאי יכול להעניק לחיילים קולה ובמבה, זה גם למה שעם ישראל לא ייתן לחיילים. וזה מה שקורה היום" מספר קלנגל.
את המורשת של יוחאי שמופצת לחיילים השונים דואג יוסי שהיא תישאר גם במשפחה. "הסיפור של יוחאי, אני חושב אחד הסיפורים הפשוטים, אבל אני אומר זה הבן שלי אז יש לי כאן אינטרס. אבל אל תסתכלו על זה בצורה כזאת. תיקחו את זה למקום אחר, תיקחו את זה לטוב שיש בנו כעם ישראל. אותו מפקד שנמצא באיזשהו מקום, לך לחייל הפשוט. לך אליו לדבר איתו. את זה אמרתי לבן שלי החמישי. שהיום הוא בשריון. אמרתי לו, תראה אחד מהצד עומד בצד ולאו דווקא שעומד בצד, לך לחייל לדבר איתו ,5 דקות 10 דקות".
על התגובות של החיילים מספר קלנגל "אני פוגש אותם גם במסגרת שלי איפה שאני גר, אני גר בגוש עציון באלעזר ואני הרבה הליכות ברגל. אני פוגש את החיילים ואני אומר להם אתם יודעים מי אני, ואז הם רואים את החולצה של יוחאי והם אומרים זה אתה אבא של יוחאי ג'וחא, וואו איזה כיף לקבל את הדבר הזה. אבל אני חושב שזה בא מיוחאי. יש לנו חבר'ה שבאים לשמור ביישוב, חיילים, הם יודעים שאצל משפחת קלנגל יש פינה לחייל. בכניסה לבית שלנו, שולחן עם שתייה חמה, שתייה ומבחינתי יוחאי הוא זה שמארח אותם"
"ביום יום שלי הוא מעסיק אותי חזק. אני כל הזמן מתגעגע. הגעגועים הורגים אותי. אבל כשאני הולך לספר על יוחאי, כשאני הולך פוגש חיילים, מכינות, בתי ספר, ואני מספר על יוחאי, המטרה שלי זה להעביר את הרוח שלו. אני אומר לכולם חבר'ה, אל תהיו יוחאי. אי אפשר להיות יוחאי. אבל תיקחו את הדברים שהוא עשה. את הפשוט הזה ותתפסו את את הבנאדם. 'ואהבת לרעך כמוך', זה המשפט הגדול שאני מדבר עליו. תיקחו את זה ותיישמו את זה" מסכם קלנגל.