משפט המפתח של הסרט החדש, הצגת הקולנוע האחרונה סרט, שעלה השבוע לאקרנים בבתי הקולנוע ברחבי הארץ הינו -כשאתה חסר כל, לרדוף אחר החלומות הוא העושר הגדול מכל.
ואכן כזה הוא סמי, ילד הודי כבן 9 שמתגורר עם משפחתו בכפר נידח בהודו, שמהופנט לגלות את הקולנוע בפעם הראשונה. למורת רוחו של אביו, הוא חוזר לקולנוע יום אחרי יום כדי לצפות בסרטים נוספים ומתיידד עם המקרין, שבתמורה לקופסת האוכל שלו, מאפשר לו לצפות בסרטים בחינם. הוא מבין במהרה שסיפורים הופכים לאור, אור הופך לסרטים, וסרטים לחלומות.
סמי וחבורתו השובבה הופכים עולמות כדי ללכוד ולהקרין אור, איתו יוכלו להקרין סרט בפילם. יחד, בהרבה תושייה והתרגשות, הם מצליחים ליצור קולנוע שכונתי שממלא אותם אושר.
אך הוא גם יודע שהמרדף אחרי החלום, משמעותו גם, להשאיר דברים מאחור.
טריילר : https://youtu.be/gERXew678Os
פאן נאלין במאי הסרט,התסריטאי והמפיק זכה להכרה עולמית עם סרטו "סמסרה", שהיה להצלחה כלכלית גדולה וזכה לשבחים רבים. בזכות סרט זה, זכה נאלין במעל ל 30 פרסים בכל העולם. מבקרים רבים ראו בו סרט פורץ גבולות.
גאלין מספר ש"הצגת הקולנוע האחרונה" היא דרמה מלאת רגש על מישהו שהוא אף אחד, שנמצא באמצע שום מקום ואין לו שום דבר. הוא מתחיל לחלום על משהו, על להיות פעם אדם בעל חשיבות "השתוקקתי ליצור סרט שבו נחגוג קלילות ותמימות, סרט שבו נחזור לדרך חיים טבעית ואורגנית. סיפור פשוט מאד על גיבור פשוט שאין בבעלותו כלום, ולכן אין לו גם מה להפסיד. הוא בגיל רך 8/9 כך שאיש לא לוקח אותו ברצינות. אבל כשאין לך שום דבר, אתה לעיתים חולם בגדול וגורם לאחרים לחלום בגדול גם כן. לכן, כשהגיבור שלנו סאמי מגלה את הקולנוע, חייו מתהפכים. הוא רדוף ומהופנט על ידי עולם הקולנוע" מספר הבמאי..
ולגבי הרעיון לסרט אומר גאלין "ההרפתקאות של סאמי והחבורה שלו אלה הן ההרפתקאות שלי כילד, עם חבורת החברים שלי. אבא שלי מכר תה בתחנת רכבת שכוחת אל. תחנה שלא היתה יעד של אף אחד, לא היה שם שום דבר, מלבד שדות עצומים ושמיים פתוחים. מלבד רכבות היו מטוסים שנראו מרחוק מאד בשמיים. זה היה הקשר היחיד שלנו עם שאר העולם. אמא שלי היתה טבחית מעולה.
אבא שלי הפך עני יותר ויותר, בעודו צופה כיצד השדות שלו ואחר כך הפרות שלו ולבסוף ביתו, נלקחים ממנו על ידי אחיו. הם השאירו אותו רק עם דוכן התה בתחנת הרכבת המרוחקת. כך שמעולם לא הלכתי לקולנוע עד שהייתי בן 8. וביום שראיתי סרט, הייתי כל כך נפעם" כשתראו את הסרט תבינו בדיוק על מה הוא מדבר.
אגב. "הצגת הקולנוע האחרונה" הוא בחלקו אוטוביוגרפי והוא הסרט הראשון שצילם נאלין בשפה הגוג'ראטית.
סרט קסום, מלא חן ואהבה, עם אוירה של הודו. נקי ואיכותי.