ואף על פי כן נוע תנוע הוא משפט המיוחס לגלילאו גליליי כאשר אלצה אותו הכנסייה לחזור בו מהאמירה שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך.
בימים אלו סביב הפרשיה בבית הספר הממ"ד בגבעת שמואל בו הופיעה תלמידה מגיל הגן כבן כי הוריה החליטו שכך נכון לגדל אותה תוך הסתרה ומרמה של חבריה, חברותיה והוריהם, יש לחזור ולשנן ואף על פי כן היא תלמידה.
על אף שערוצי התקשורת למעט עירית לינור, קוראים לתלמידה תלמיד בלשון זכר. ועל אף ששופט בית המשפט המחוזי אורן שוורץ שינה על דעת עצמו בניגוד למציאות ולחוק את לשון העתירה ובהחלטותיו התייחס אליה כתלמיד וסרב לנמק מדוע. ועל אף שמשרד החינוך על שלל יועציו מתייחס לתלמידה כתלמיד. מדובר בתלמידה אומללה, שהוריה החליטו משום מה להסליל אותה למסלול חיים איום שלא ישנה את מינה, אלא יהפוך אותה לבת מסורסת ומעוקרת במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב אף כרותת איברים משמעותיים בגופה. שום ניתוח קוסמטי לא ישנה את המטען הגנטי ואת הרכב הכרומוזומים שבגופה, ושום ניתוח לא יאפשר לה לייצר זרע ולקיים יחסי אישות כגבר. כל מי שמשתתף בהצגה וקורא לילדה זו ילד, שותף למעשה בפשע כנגדה.
המציאות הביולוגית האובייקטיבית המבדילה בין בן לבת היא פשוטה וברורה. כיצד אם כן אנשים שלכאורה הם רציונליים שותפים לאמונה חסרת בסיס כאילו מינו של האדם עומד לבחירה? כיצד אנשים שלא מאפשרים לילדה פחות מגיל תשע לעבור כביש לבדה, מאפשרים לה לקבל החלטות הרות גורל על מסלול חיים? האמת אין לי תשובה. אני יודע רק דבר אחד שגם אם משרד החינוך וראשי החמ"ד ובית המשפט כולם יחייבו את הורי התלמידים בבית הספר להמשיך בהצגה המזוויעה הזו, ולהתייחס אליה כתלמיד, היא תמשיך להיות תלמידה. בת בכל הווייתה שהוריה וכל המערכות שהיו צריכים להגן עליה, הפקירו אותה לשיגיונותיה ודמיונותיה, ממש כמו הורים וחברה שיעודדו ילדים לחוש סופרמן ולקפוץ מגורד שחקים.
בהקשר זה חשוב לציין את דבריה של ד"ר טל קרויטרו בספרה התפכחות.
"נמצא מחקרית וקלינית, שמעבר חברתי (שינוי שם, שינוי כינויי גוף, שינוי לבוש וכד') פוגע אנושות בסיכויי התלמיד להחלים מדיספוריה מגדרית. כלומר בעוד ש־ 100% מהמחקרים מצאו שרוב הילדים עם דיספוריה מגדרית מחלימים ממנה לאחר גיל ההתבגרות - מעבר חברתי גורם לשימור ואף להחמרת הדיספוריה, ובכך פוגע אנושות בסיכויי ההחלמה ממנה".
למאבק על השפיות התגייסו הורי תלמידים בבית הספר, שגילו יום אחד שילדיהם הופקרו בחזית זו. אליהם חברו ארגונים חברתיים ואישי ציבור שמבינים שהפשיעה מול הילדה וחבריה נובעת מתוך סוג של אמונה בדת חדשה המנסה לכפות את ערכיה על כלל הציבור בישראל, גם במחיר הסבל האישי שתעבור אותה ילדה. מול ההורים עומדת מערכת משומנת של ארגוני פירוק המשפחה עתירי משאבים ובראשם פרקליט הדגל של ארגוני השמאל עו"ד מיכאל ספרד.
למותר לציין כי מערכות המשפט הפקידות והתקשורת משלבות ידיים למול ההורים וילדיהם. עצם קיומו של המאבק, היכולת לעמוד ולהשמיע את האמת שלנו, היא חידוש גדול, ועל כך תודה גדולה להורים האמיצים. עתה צריך לעבור למישור הפוליטי, ולדרוש מחברי הכנסת והשרים ובמיוחד משר החינוך יואב קיש לבטל את כל אותם הנחיות חוזרי מנכ"ל והחוקים שבאמצעותם כופים עלינו את דת הלהט"ב.
הכותב הוא יו"ר בוחרים במשפחה