ד"ר ארז טרבלסי כתב מאמר על חוויית הזרות האתנית של תלמידים ממוצא ספרדי בישיבות תיכוניות בשנות השמונים.
ארז מתארח אצל דודו סעדה ומספר על תחושת הבידול שחוו התלמידים בישיבה שדרשה מהם להתיישר לפי מנהג המקום גם בנוסח התפילות וגם בקוד לבוש. מה חושבים ראשי הישיבות דאז במבט של שנים לאחור? ומה המצב בישיבות היום?
הטענות המרכזיות במאמר מתייחסות לתלמידים ממוצא ספרדי שהגיעו בעיקר מעיירות פיתוח לישיבות תיכוניות פנימייתיות. התפילות היו בנוסח ספרד אחיד שהיה מקובל במזרח אירופה ותפס בציונות הדתית. לא היתה אופציה לתפילה בנוסח אחר. לבוש - בקהילות הספרדיות היו נוהגים להתלבש בשבת בחולצות חגיגיות בגוונים שונים. קוד הלבוש המחייב בישיבות הייתה נורמה של חולצה לבנה. בצד החברתי והלימודי לא היו פערים ונוצרו קשרים שנשמרים גם אחרי שנים רבות.
הוא סיפר: "פניתי לראשי הישיבות דאז. חלק מהם אמרו שהיום היו קצת יותר רגישים או מתנהלים קצת אחרת, מודים שנעשו טעויות נקודתיות מסוימות. אבל חלקם הצדיקו את ההתנהלות - בתור מייסדי הישיבה זכותנו לקבוע איך הישיבה תיראה, וגם תלמידים אשכנזים נפגשים במנהגים חדשים".
"אותם תלמידים שהתראיינו למאמר היום נמצאים במקום טוב. רובם חוו מוביליות מעמדית. הם הגיעו ממעמד סוציואקונומי נמוך וכיום משמשים במשרות בכירות. אי אפשר לנתק את זה לחלוטין ממוסדות הלימוד בהם למדו - אלו היו מוסדות שחינכו למצוינות".
על מפלגת ש"ס שהוקמה כמענה להרגשת קיפוח ונחיתות, וכיום נמצאת בעמדת כח גדולה מאוד בממשלה: "ש"ס קמה כמחאה לכל האליטות האשכנזיות: החילונית, החרדית והדתית לאומית. מה שבג"צ גזר על ח"כ אריה דרעי אי אפשר לנתק את זה לחלוטין. ישנם רבדים אידיאולוגיים אבל מן הסתם גם רבדים עדתיים. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשופט המזרחי היחידי היה לצד דרעי".
הוא מסיים: "היום יש יותר הבנה, יותר פתיחות ורצון לקבל משהו מהמורשת הספרדית".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.