
באחד מימות השבוע צלצל הטלפון הנייד שלי, ועל הצג הופיע שמו של עורך דין בכיר מאוד, בעלים של משרד עורכי דין רציני ומכובד. על ליבו יושב עניין שמכאיב לו מאוד, אך הוא אינו יכול לתת לו פומבי משיקולים שיובהרו לי בהמשך השיחה. לכן הוא מבקש לטעון בפניי את הדברים, בתקווה שיוכלו לקבל באופן הזה את התהודה שהם ראויים לה.
הרקע לשיחה הוא הדומיננטיות של עורכי הדין במחאה נגד רפורמות השר לוין. כבר בין ניצני המחאה הראשונים התבלטה התארגנות בשם "מחאת הגלימות", שהרימה קמפיין שילוט חוצות יקר בכביש איילון והייתה הראשונה ליזום שביתה של שעה במהלך יום העבודה של בתי המשפט. ההתארגנות הזאת השתדלה להימנע מהזדהות עם אדם או ארגון מסוימים ולשוות לעצמה חזות של התארגנות כלל־פרקליטית וחוצת מחנות, אך באירועים השונים ובראיונות לתקשורת התבלטו שמות של עורכי דין מובילים כמו עמית בכר, ברוריה לקנר, גיורא ארדינסט, אייל רוזובסקי, נדב ויסמן, רלי לשם, דורי קלגסבלד ודינה זילבר.
ככל שהתקדם תהליך החקיקה וגברו המחאות, גם עורכי הדין התחילו להרים מסך ולהציץ מבעד לווילון האטום של "הגלימות השחורות". לפני כשבועיים פרסמו 17 משרדי עורכי דין מהגדולים והמובילים בארץ מכתב אזהרה חמור, הטוען כי הרפורמה המשפטית "תפגע במעמדה של ישראל כדמוקרטיה בעולם", ותפגע קשות גם בכלכלה הישראלית. בין החותמים משרדים שמאגדים את מיטב עורכי הדין, שמייצגים בתיקים המורכבים והגדולים ביותר שמתנהלים בבתי המשפט בישראל. גולדפרב זליגמן, הרצוג פוקס נאמן, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ' ואגמון טולצ'ינסקי הם רק חלק מהשמות הגדולים שחתמו בתחתית המכתב.
כאן כבר עלתה חמתו של עורך הדין הבכיר, שלוגו המשרד שלו יכול היה לככב בקלות בין הפירמות הגדולות שצירפו את שמן למכתב. טענתו פשוטה: הרפורמה המשפטית, בטח בפעימה הראשונה שלה שמקודמת בימים אלה בוועדת החוקה, מבקשת לשנות דרמטית את הרכב השופטים בבתי המשפט ואת מרחב הסמכות שלהם. השופטים בוודאי מתנגדים לכך נחרצות, לפחות רובם, ואפילו אין צורך להיות נביא או חולם חלום כדי לדעת זאת. נשיאת בית המשפט העליון, שמשמשת מתוקף תפקידה זה גם כראש הרשות השופטת, הבהירה בנאום פוליטי מפורש שהרפורמה היא קץ הדמוקרטיה בעיניה. במילים דומות מאוד לאלו שבחרו כותבי המכתב להשתמש בהן, סימנה חיות את הרפורמה כאסון שיש להתנגד לו בכל מחיר.
יום למחרת פרסום המכתב, כמו בכל יום, תתיישב הנשיאה חיות על כיסאה, ממשיך עורך הדין הבכיר. לפניה יבוא תיק בערעור לעליון, או עתירה לבג"ץ, ובאחוזים גבוהים למדי המייצג בתיק הזה יהיה אחד מעורכי הדין שחתמו על המכתב. אולי אפילו הגדיל אותו עורך דין לעשות, והתראיין אמש לערוץ טלוויזיה גדול תוך הבעת מחאה חריפה נגד הרפורמה שתפגע בעצמאות השופטים. האם יש דרך לחשוב ששיתוף פעולה כזה, בין מי שקוראת למחאה ובין מי שנענה לקריאתה בהתלהבות מוחצנת, לא ישפיע על שיקול הדעת של שופט בשר ודם?
אך המצב עשוי להיות חמור עוד יותר, אומר עורך הדין הבכיר. מבין הסמלילים שמופיעים במכתב ניתן ללמוד בקלות גם אילו משרדים לא היו מעוניינים לחתום עליו. קל וחומר אם ישנו עורך דין שחושב אחרת, כלומר ממש סבור בחוצפתו כמו יותר ממחצית עם ישראל שהרפורמה נחוצה והכרחית למדינה, ויביע את עמדתו באופן פומבי. כיצד תישמר האובייקטיביות של שופטת כמו חיות, הלכה למעשה ולמראית העין, בתיק שבו צד אחד נלחם לצידה בהפגנות והצד השני חפץ לקעקע את הדמוקרטיה לשיטתה?
לא בכדי ביקש עורך הדין הבכיר להישאר בעילום שם. הוא עצמו תומך נלהב ברפורמה, וגם עורך דין ותיק שהמוניטין שלו מדבר בעד עצמו, ועם זאת הוא חושש להתבטא בפנים גלויות. יותר משהוא חושש למעמדו, הוא אומר, הוא חושש לגורל תיקי לקוחותיו.
מאחורי הוראות חוק יסוד השפיטה והדרישה משופטים להימנע מהתבטאויות פוליטיות יש היגיון רב, ובמקרה שלנו הוא בא לידי ביטוי בצורה הבולטת ביותר. אם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מעוניינת לפצוח בקריירה פוליטית ולשאת נאומי כיכרות, כדאי שתפשוט את הגלימה ותעשה זאת במסגרת פרלמנטרית. לשפוט צדק אי אפשר באופן הזה.
השחיתות בוועדה אינה שמורה לפוליטיקאים
אך חלפו כמה ימים ודבריו של אותו עורך דין קיבלו משנה תוקף, הפעם מכיוון אחר. הערבוב המתמיד בין שופטים לעורכי דין, והפרכוס ההדדי ביניהם, מביא איתו עוד כשלים אפילו חמורים יותר. אחרי פרשיות הכיעור של יושב ראש לשכת עורכי הדין הקודם אפי נווה, הגיע השבוע תורו של היו"ר הנוכחי, עורך הדין אבי חימי.
חימי היה שם, בימים הראשונים של המחאה, לצד הגלימות השחורות. הוא התראיין לתקשורת באובססיביות, טרח לדלות ביטויים חריפים יותר מריאיון לריאיון, וקרא למרי אזרחי. כמה עורכי דין ששוחחו עמי טענו בתוקף שהוא אף עשה שימוש בכספי הלשכה לצורך הוצאות קמפיין המחאה, אך לא הציגו הוכחות לכך. בהודעה שהוציאו לתקשורת הודו ב"מאבק הגלימות" כי הם פועלים בשיתוף פעולה עם לשכת עורכי הדין. כשהמשנה ליושב ראש הלשכה, עורך הדין יצחק נטוביץ', ניסה להתנגד לגיוס של הלשכה למאבקו הפוליטי של חימי, הוא הופתע לגלות מכתב פיטורין מהאחרון שנשלח למשרדו.
ההתלהבות של חימי הייתה בולטת לעין בחריגותה. לא מעט שיחות ניהלתי עם גורמים בלשכה, בניסיון להבין מה המניע מאחוריה. זה לא נראה כמו הבעת עמדה רגילה, בטח לא של אדם שנחשב לימין מתון עד מרכז כשנבחר לתפקיד ושיתף עד לא מזמן ציוצי בחירות של נתניהו. ההסבר הרווח היה שפניו אל הפוליטיקה הארצית, מתוך הבנה שהמרחב שבו יוכל להשתלב ולהוביל יהיה בגוש השמאל. ההודעה שפרסם, שלפיה לא יתמודד שוב בבחירות לראשות הלשכה, התחברה באופן מושלם. כך נראה אז, לפחות.
שיאו של קמפיין חימי הגיע ממש בשבוע האחרון. חימי הפך לנואם מרכזי בעצרות המחאה נגד הרפורמה, ובאופן שנראה מתואם למדי כמה מובילי דעה החליטו לצייץ את תמונתו לצד הסופרלטיב "מנהיג". במוסף 'הארץ' התפרסם ריאיון מחמיא למדי עם חימי, ועל שער המגזין הופיע תקריב ענק של פניו לצד אותו התואר – מנהיג המחאה. ואז, מאותו איגרא רמא, הוא צלל לבירא עמיקתא.
ביום שני השבוע חשפה העיתונאית איילה חסון אירוע מבחיל, שמאיר באור אחר את מהלכיו האחרונים. על פי הכתבה של חסון, שאת עיקריה חימי לא הכחיש, גם הוא ניצל כמו קודמו את ההשפעתו על קידום מועמדת לשפיטה לצורך סיפוק צרכיו הנמוכים. המשטרה עוד בודקת בשלב זה אם יש אשם פלילי במעשיו, מצד יחסי מרות או הטרדה, אך מהפן הציבורי אין ספק כי מדובר במעשה נבלה. ההתנהגות החריגה של המנהיג המתהווה קיבלה פירוש חדש.
וצריך לתהות על כך היטב: חימי אינו טיפש, וללא ספק הוא הבין שהסיפור הזה בדרך לסגור עליו במוקדם או במאוחר. זה בהחלט מסביר את הירידה מהתמודדות נוספת ללשכת עורכי הדין, שבדרך כלל מזמינה איתה ניסיונות של המתמודדים האחרים לחפש חומרים מכפישים ולהטיל בוץ. הדבר המטריד הוא ההתבלטות המתאמצת שלו במחאת השמאל. לשים את עצמך בקדמת הבמה כשעל גבך קופת שרצים, זה מעשה התאבדות. אלא אם כן, והיו לכך כמה עדויות בימים האחרונים, חימי למד מאריק שרון ואחרים שהלכו בדרכו, שהתמסרות לערכי השמאל עשויה לספק לו חומת הגנה לנוכח החשדות החמורים.
אך נניח את חימי בצד, מפני שכל העיסוק בזוהמה הזאת אינו מכבד בני תרבות. לגופו של עניין, דווקא מי שהוכתר השבוע כמנהיג המחאה נגד הרפורמה המשפטית, נתן לה באותו שבוע את אחד הצידוקים החותכים שידעה. כל בר דעת מבין, וגם השר לוין אמר זאת בקולו השבוע בריאיון לפודקאסט 'שומר סף' של גדי טאוב, שהסעיף החשוב ביותר ברפורמה הוא שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. לוין מבקש לתת רוב מכריע לנבחרי הציבור, בניגוד למצב כיום שבו לשופטים ולשותפיהם המסורתיים יש רוב מובנה.
הטענה הרווחת של המתנגדים לרפורמה היא שרוב מובנה לנבחרי הציבור ייצור מצב של מינויים פוליטיים, שייצרו בית משפט כנוע לפוליטיקאים ששופטיו גרועים מבחינה מקצועית. חבר הכנסת זאב אלקין, לוחם נחוש נגד מערכת המשפט שהפך לאחרונה את עורו, ביטא את זה לאחרונה בריאיון כך: "בקרוב ימנו לשופטים מקורבים של חברי מרכז ליכוד".
אך מהו הפלא? כבר שנים ארוכות שללשכת עורכי הדין יש שני נציגים בוועדה למינוי שופטים, אשר מורכבת בסך הכול מתשעה חברים. העובדה הזאת לא מטרידה את מתנגדי הרפורמה וגם לא את נשיאת בית המשפט העליון. בבסיס הדברים מצויה הנחת היסוד שכל החלטה של חבר כנסת או שר היא רעה ואינטרסנטית מטבעה. עדיפים עלינו עורכי דין, יהיו אשר יהיו, מהאנשים שהציבור בחר בהם. זו אותה הנחה שניפחה את עבירת הפרת האמונים עד לממדים מפלצתיים, העצימה את מוסד ניגוד העניינים והגדילה את כוחם של היועצים המשפטיים. הנחה, אם יורשה לי, שאין לה שום ביסוס במציאות.
לעומת נבחרי הציבור, שטרם נתפסו ממנים מקורבים חברי ליכוד, בלשכת עורכי הדין הדבר רחוק מכך. אלה לא רק שני ראשי לשכה שבזה אחר זה נתפסו בקלקלתם כשהם מנצלים את הכוח בוועדה למינוי שופטים לצורכיהם המיניים, אלא עצם הקשר הפסול ביניהם ובין השופטים בוועדה. אם נחזור לדבריו של עורך הדין הבכיר מהחלק הראשון של הטור, הרי שכאן מופיע הצד השני של מטבע ניגוד העניינים שופטים-עורכי דין. לא רק עורכי הדין מפרכסים את השופטים ומיד באים לטעון בפניהם בדין, גם השופטים בתורם דואגים לטפח את הקשרים ולשמר את הברית שתעניק להם שליטה מוחלטת על מינוי השופטים. איך אמרה הנשיאה חיות לחימי בנאום במאי 2021? "מודה לך על שהנך מתווה את דרכה של הלשכה ומוביל אותה באומץ וביושר בנתיב ערכי ללא פשרות".
החגיגה המכוערת הזאת בוועדה, של שוחד מיני וניגוד עניינים חמור בין שופטים לעורכי דין, לא מטרידה את אלקין ואת אנשי המחנה שלו. דעתם נוחה עם חימי, דעתם נוחה עם נווה, ודעתם תהיה נוחה גם עם נבל הכרמלי – כל עוד הוא יצביע לפי הוראת השופטים נציגי השבט הלבן. רק אנשים ראויים ונקיים מכל רבב כיריב לוין ושמחה רוטמן, שאידאולוגיה סדורה מנחה אותם, הם סכנה לדמוקרטיה.
לתגובות: yoniro770@gmail.com
***